שיר איטלקי ישן

[ciclista]

Il ragazzo della via gluck

Era un po radicale, no?

 

[ciclista]

ולגבי קונטה

נכון, בהתחלה כתב לאחרים, אבל היום... בשבילי אדיר ודרך אגב, רק לא מזמן גיליתי את אחיו, Giorgio Conte שעזב קריירה של עריכת דין לפני כמה שנים והחל לכתוב להלחין ולהופיע.מדהים.

 

[ddshalev]

לא ממש, אבל צריך להבין את הקונטקסט

ההיסטורי: השיר לא הצליח ב סן רמו 1966, כנראה בגלל התוכן ה"סוציו-אקולוגי" שלו - שונה מה"שמלץ" הרגיל - , אבל גם ההצלחה במכירת התקליט לאחר הפסטיבל, מוסברת יותר בגלל המוזיקה הנעימה לאוזן (orecchiabilità) מאשר בגלל התוכן ה"מהפכני". צריך לזכור שהקונים העיקריים של התקליטים, באותה התקופה, היו בני 15-25, וצ'לנטנו נחשב ל-passé ע"י הצעירים בני 18 ומטה. למעשה הפרובלמטיקה של עיר בבניה מואצת כלל לא עיניינה אותנו.. ואם כבר מדברים בפורום על תרבות איטליה, אז צריך להבין (קצת קשה להסביר זאת אחרי 40 שנה) שהדור שנולד באיטליה אחרי מלחמת העולם השניה מתחלק - עם הבדל תהומי ביניהם - לשניים: ילידי 1945-47 וילידי 1948-54. הראשונים עדיין שייכים ל"דור הישן", בו בזמן שילידי 1948-54 הם "דור הפרחים" של איטליה. נקודת השבירה מסומנת (לא רק בשירים האהובים) בשנות 1968-9, כאשר ילדי '48 הגיעו לאוניברסיטה ולגיל 21 (בגרות אזרחית). בארץ, באותה התקופה, זו הייתה תקופת האאופרוריה שלאחר מלחמת ששת הימים, בצרפת/איטליה זו הייתה התקופה של מרד הסטודנטים, בעיקר נגד "העולם הישן וה-conformista. צ'לנטנו, מבחינת השירים שלו, נפל בין הכסאות: לדור האבות נראה "יותר מידי פרוע", ל"דור הפרחים" הוא נראה... נורא מיושן... ... חוץ מזה שאפשר "לקפץ" בדיסקוטקים, עם שירי הרוק שלו... אף אחד מאיתנו לא ממש הקשיב לתוכן: בשביל התוכן היו De Andrè,Battisti/Mogol ....

 

[ciclista]

אני מבין שנולדת באיטליה

מעניין נכון להיום בטיסטי נשמע לאוזני כמין חיקוי של הרוק הכבד של תחילת שנות השבעים את דה אנדרה או מוגול אני בכלל לא מכיר - אשמח לאיזה הכוונה לגביהם - איזה תקליט וכו כדאי לי להאזין ע"מ להכיר איפה גדלת?

 

[ddshalev]

על לבטיסטי, דה הנדרה ומוגול

לוצ'ו בטיסטי כתב לחנים וביצע אותם במחצית השניה של שנות השישים. השיר הכי מפורסם שלו הוא emozioni. אני עובד עשכיו על הגרסה העברית, אבל היא עוד לא מספיק טובה כדי להכנים אותה לאתר שלי. מה שמאפיין את שיריו זה שהוא שר כמו "ילד מפונק". הדור שלי היה מת עליו וכל אהבותנו הראשונות היו קצת כמו השירים שלו... מוגול (שם "במה" של ג'וליו רפטי) הוא לא זמר, אלה תמלילן. אפשר להשווות אותו לאהוד מנור או לינקלה' רוטבליט שלנו. מוגול כתב את התמללים של המון שירים מפורסמים (כולל שירי סן רמו), אבל הוא זכור בעיקר בגלל שתוף הפעולה עם בטיבטי. פבריציו דה אנדרה הוא פשוט... הג'רג' ברסנס האיטלקי. הוא לא הופיע אף פעם בסן רמו ובקושי הופיע בכלל. חוץ מהשירים שלו (אני ממליץ להסתכל באתר שלי על הגרסה העברית של 13 מהם) כתב וביצע גם את הגרסה האיטלקית של שירים צרפתים, כמו "הגורילה", "טווי את הצמר" ועוד... כדי להכיר יותר טוב, קודם כל כדאי לקרוא עליהם ב-wikipedia באנגלית: על פבריציו דה אנדרה: http://en.wikipedia.org/wiki/Fabrizio_de_Andr%C3%A9 על לוצ'ו בטיסטי: http://en.wikipedia.org/wiki/Lucio_Battisti על מוגול: http://en.wikipedia.org/wiki/Giulio_Rapetti לאחר מכן מצאתי כמה כליפים ישנים שלהם. אפשר לשלוח את הלינק בדוא"ל. תכתוב לי ישר לדוא"ל שלי: [email protected] דניאל