התחייבות
את המילים כתב אהוד מנור, את הלחן שי זורניצר, שגם שר. נכון שזה שיר אהבה של גבר לאישה, אבל הוא עדיין מקסים. הפזמון: שוב אני מוכן לומר לך את המילים המקרבות, מוכן להסתכן שוב במילים המחייבות רוצה להשאר לצידך איתך הלב הזה נפתח, ועולה צרוף מילים שכבר נשכח אני אוהב אותך. הבעיה עם הרבה מאוד שירי אהבה (לפחות בעברית) היא שרבים מהם, למעשה, אינם שירי אהבה כלל. יש הרבה שירים שאנחנו מתייחסות אליהם כאל שירי אהבה, אני חושבת שזה בעיקר הבגלל הלחן. כי כשאני קוראת את המילים, הרבה פעמים מתברר שזה שיר געגועים, או פרידה, או משהו מחריד כמו השירים של אלתרמן שביד אחת מביא פרחים וביד השניה שורף לך את הבית... ובכל זאת, אי אפשר לא לאהוב אותם. למשל את "לא ידעתי שתלכי ממני", למרות שהוא שיר הכי לא אהבה בעולם ("את היית דבר כל כך בטוח, כמו קפה בבוקר כמו שינה"- לקחת אותה כמובן מאליו ואתה מתפלא שהיא עזבה?!)