אבל עכשיו גיגלתי "Плач Ярославны" וקיבלתי את התירגום של זבולוצקיי, שבו זה תורגם כ"могучий". לפי התרגום הזה "זגזיצה" היא
קוקיה ו"бебрянъ" זה עשוי פרוות בונה (бобровый).
בת של ירוסלב קוראת בלילה,
בדנובה מתגלגל קולה,
היא קמו קוקייה, ליבה כבר עף לה,
שם, הרחק, נהר הקאיאלה.
שם, הרחק, נסיך שלה פצוע,
עד אליו תגיע כברק,
מפצעי גופו, חסון, פגוע,
בשרוול פרווה טומאה תרחק.
המפוקפקת (איש לא ראה את המקור, שלטענות המפרסם נשרף בפלישט נפולאון למוסקווה) מדובר בכלל בזיוף מתוחכם, והשפה דומה לטקסטים של מאה 15. מאידך טוענים שמדובר בתעודה מקורית ואילו אותם הטקסטים של מאה 15 היו בצילמה. כמובן שטענות הזיוף נדחות על הסף על ידי המדע הרוסי הפטריוטי. אבל במערב היא מאוד נפוצה.