שירת הברבור
טוב, זה נשמע מאוד דרמטי ובדרך כלל זה משוג שמדבר על הריקוד האחרון (רחמנא ליצלן..). ובכל זאת, למרות שאני ממש לא רוצה לדמות את זה לריקוד אחרון בשום פנים, בחרתי במינוח הזה כי ככה היא נראית שהיא רוקדת. כמו ברבור לבן ואצילי, כמו ציפור שפורשת כנפים או אולי פרפר.. ואני מדברת על תמר בר גיל. אתמול בלילה, היינו בהופעה מצויינת בתיאטרון הסמטא. שגית אלמליח היתה חיננית להפליא, מלאה מימיקות עדינות, ומשחק משעשע עם הגבות (צריך לראות כדי להבין..) תלבושות מאלפות והכי חשוב - שלווה אבסלוטית. הרבה זמן לא ראיתי כל כך הרבה שקט בתנועה. הרגשתי כאילו היא רוקדת לעצמה וכאילו רק במקרה אנחנו היינו שם. כנראה ששנים ארוכות של נסיון עושת את שלהן. ותמר.. אוח תמר! ריקוד הפתיחה מתוך "אל פאן" העלה דמעות בעיניי. אחר כך גיליתי שלא הייתי היחידה.. את הדממה שהיתה בחדר בזמן שהיא עשתה סולו תופים, היה אפשר לחתוך בסכין. כאילו היא סיפרה לנו סיפור מרתק עם הגוף וכולנו היו קשובים לו, משתוקקים לראות לאן הסיפור ייקח אותנו ואיך הוא יסתיים. אני מתרגשת רק מלכתוב על זה.. אני מודה לתמר על שהיא מצליחה בכל פעם לרגש אותי יותר ויותר. גם בתקופות שאני מרגישה שאין לי יותר מה לראות בהופעות, כאילו ראיתי הכל ואין לי היכן להכיל יותר. בכל פעם, היא פורטת לי על נימי הנשמה, מדהימה אותי בוירטואוזיות שלה, ב-דיוק, בנשמה שלה שכל כולה בפנים, בכוריאוגרפיות המתוחכמות.. תודה לך תמר, על הריקוד שלך. אוהבת המון
טוב, זה נשמע מאוד דרמטי ובדרך כלל זה משוג שמדבר על הריקוד האחרון (רחמנא ליצלן..). ובכל זאת, למרות שאני ממש לא רוצה לדמות את זה לריקוד אחרון בשום פנים, בחרתי במינוח הזה כי ככה היא נראית שהיא רוקדת. כמו ברבור לבן ואצילי, כמו ציפור שפורשת כנפים או אולי פרפר.. ואני מדברת על תמר בר גיל. אתמול בלילה, היינו בהופעה מצויינת בתיאטרון הסמטא. שגית אלמליח היתה חיננית להפליא, מלאה מימיקות עדינות, ומשחק משעשע עם הגבות (צריך לראות כדי להבין..) תלבושות מאלפות והכי חשוב - שלווה אבסלוטית. הרבה זמן לא ראיתי כל כך הרבה שקט בתנועה. הרגשתי כאילו היא רוקדת לעצמה וכאילו רק במקרה אנחנו היינו שם. כנראה ששנים ארוכות של נסיון עושת את שלהן. ותמר.. אוח תמר! ריקוד הפתיחה מתוך "אל פאן" העלה דמעות בעיניי. אחר כך גיליתי שלא הייתי היחידה.. את הדממה שהיתה בחדר בזמן שהיא עשתה סולו תופים, היה אפשר לחתוך בסכין. כאילו היא סיפרה לנו סיפור מרתק עם הגוף וכולנו היו קשובים לו, משתוקקים לראות לאן הסיפור ייקח אותנו ואיך הוא יסתיים. אני מתרגשת רק מלכתוב על זה.. אני מודה לתמר על שהיא מצליחה בכל פעם לרגש אותי יותר ויותר. גם בתקופות שאני מרגישה שאין לי יותר מה לראות בהופעות, כאילו ראיתי הכל ואין לי היכן להכיל יותר. בכל פעם, היא פורטת לי על נימי הנשמה, מדהימה אותי בוירטואוזיות שלה, ב-דיוק, בנשמה שלה שכל כולה בפנים, בכוריאוגרפיות המתוחכמות.. תודה לך תמר, על הריקוד שלך. אוהבת המון