טאי ודיי(הטור של טאי)
אהלן,מה המצב?כרגיל זה שוב אני טאי שלא מאכזב אתכם וכותב טור! בטח שהתגעגעתם אליי ישראלים אהובים שלי כמו שאני אליכם,נשבע בדיוויס!!! מה חדש אצלי?אנחנו מתכוננים לחזור חזרה ליפן בעוד כמה ימים ובינתיים מנצלים את הזמן,למרות שאתם לא מנצלים את העובדה שאנחנו עוד כאן ובקושי מתייחסים אלינו. סיפרתי לכם בפעם שעברה על הבלאגן שאני ודיוויס עשינו עם הכדורגל במסדרון,בעצם אולי אני לא סיפרתי לכם אבל אין סיכוי שלא קראתם על ניסיונות ההתחמקות שלנו אני זוכר שסיפרתי וקחו את זה כמשהו חשוב,בדרך כלל אני בכלל לא זוכר דברים... מה קרה מאז?וודאי הוטרד מוחכם המתבשל לאיטו בשמש בתקופה הזאת...עשינו קצת הצגות של ילדים טובים,הבטחנו להתנהג יפה,התחברנו עם המלשינים שלא יוסיפו להלשין ובסוף סלחו לנו,כמו שהיה צריך לקרות מהתחלה... אמרו לי להתעסק בטור הזה בנושא ביה"ס אבל אני שונא ביה"ס ולא בא לי להיות חינוכי במיוחד,אתם הרי לא תקראו את זה ותגידו שאתם רוצים להיות כמוני אם אני אגיד כמה חשוב ללמוד וכמה אני דיי מצטער שאני לא בדיוק מסוגל לשבת על התחת וללמוד,אני גם כמעט לא נמצא בשיעורים(צילומים,יו נואו...) אלא בא אם בכלל רק להפסקות,בעיקר אלה שיש בהן טורנירים של כדורגל(אני אשם שמתחננים ומפצירים בי "טאי,בלעדיך הקבוצה תפסיד"?) ובכול זאת כאליל נוער,סמל מין,חתיך הורס ואדם צנוע ובעל ערכים נעלים החלטתי לראיין את עצמי(מעכשיו אימרו-טאי העיתונאי!) ולספר על הבית ספר בדרך מיוחדת... -מה אתה זוכר מתקופת הבית ספר? "לא זוכר כלום,הייתי כול היום בבית..." -כן,קרוב ל300 חיסורים... "רושמים גם אם אני מחסיר שעה ביום אז זה חיסור,אם אני מבריז יום שלם זה חיסור אחד ואם אני מבריז נגיד שעתיים ביום(ואני כמובן מבריז לפחות שעתיים ביום) אז זה שני חיסורים משהו כזה..." -יש לך בכלל מתחרים בתחום ההברזות? "יש לי בכיתה שני מבריזנים מאוד חזקים בכיתה שבאמת מהווים תחרות מאוד קשה,אבל מסתבר שהם לא מגיעים באמת לקרסוליים שלי,אני מגיע רק לשיעורי ספורט מתוך עיקרון ואידיאל" -אה.אתה טוב בספורט? "אלוף.בעיקר בריצות,קפיצות,זריקות כדור,בעיטות..." -מקצועות אהובים "סליחה?" -מקצועות שנואים "ממה להתחיל?אני שונא את כול ההיסטוריה לסוגיה,לא מתחבר לזה כול כך..." -תירצה ללמוד משהו גם אחרי שיעבור כול עניין 'הילד הכוכב'? "כשיגיע הזמן נדבר על זה..." -מה המורים חושבים עליך? "הם מכירים אותי בכלל?..." -אולי תהיה קצת רציני... "אומנם אני עושה להם צרות אבל תמיד אני מתחנף אליהם אז הם דיי אוהבים אותי,אני מעצבן אותם ואז מתחנף קצת או שאני מביא את אימא שלי והיא הייתה פותרת לי הכול(יחד עם איזה שוחד של מיץ בשר מיובש)..." -ומבחינה חברתית "אני בדיוק מקים ועדת חקירה בעניין...יש ימים שאני אהוד ויש ימים שפחות,רוב הזמן אין לי בעיה ואני מנהיג חברתי" -על מה אפשר לוותר בבית ספר? "על מה לא?...אני חושב שעל כול הגישה אפשר לוותר,זאת צריכה להיות יותר גישה של 'אנחנו באים בכיף' גם המורים וגם התלמידים,אנחנו באים ללמד אתכם לא בשביל להעביר לכם את הבגרויות אלא באמת בשביל שתצאו אנשים יותר חכמים,אני מרגיש מאוד מחויב לבית ספר ובגלל זה לא בא לי להיות שם כול הזמן 'אתה חייב ללמוד,חייב',זה לא מתאים לי" -יש לך מושג לאן תגיע בעתיד? "יש דיבורים שאני אגמור בכלא..." ומכאן אני חוזר לטור שלי,מקווה שנהניתם ותיזכרו שלימודים זה לא הכול בחיים... באהבה טאי העיתונאי
