שירשור חדש(כושר)

קציצון

New member
שירשור חדש(כושר)

ככה לקראת החופש הגדול, לפחות לחלקנו, אני ממש רוצה לשפר תכושר שלי, לא בניית גוף או משהו כזה אלא לחזק תשרירים. אז בשירשור הזה אם יש לכם תרגילים שאתם יכולים להסביר ולא משהו מסובך שייפגע באזור בגוף אם לא עושים טוב תרגיל לשפר שרירים בגוף ולכתוב ליד מה הוא מחזק גם גמישות זה טוב תודה אני אתן תרגיל שלדעתי מאוד טוב לעשות-מתח אבל ברגלים ישרות ככה שהגוף הוא ב90 מעלות זה בין הדברים הכי קשים של מתח אבל מחזק מאוד את שרירי הבטן התחתונה וגם את הירך אם אני לא טועה.
 

valera1

New member
תורת האימון

מגדירה את הכושר הגופני כמכלול של תכונות הבאות: כוח, סיבולת, מהירות וגמישות. יש גם שילובים: סיבולת כוח וסיבולת מהירות, כוח מהיר וכוח מתפרץ, זריזות = מהירות + גמישות. על כל פנים צריך להתחיל לבנות בסיס לתכונות אלו (בגיל 16 ומעלה) מסיבולת כללית וכוח. אלה תכונות חשובות מאוד גם בשל עצמן וגם בשל השפעה חיובית על תהליכי התאוששות, מניעת פציעות, חיזוק מערכת חיסון וכו´. עבודת כוח (וכתוצאה פיתוח כוח, נפח, חוזק רצועות וגידים, קפסולות של מפרקים ועיבוי עצמות) חובה לכל מתאמן ללא הבדל בענף הספורט, עד גבול מסיום, כמובן. לך הייתי ממליץ חדר כושר עם אודף תרגילים סטנדרטי: רגליים, חזה, גב, ידיים, בטן וגב תחתון. משקל הוא בהתחלה 50% ולאחר שבועיים 70% מהמקסימלי, 12 חזרות, 3 פעמים בשבוע. לאחר חודשיים ניתן לעבור ל10 חזרות ולהגיע לכישלון חיובי (לא יכול להמשיך תרגיל) ככול תרגיל וגם לחלק את התוכנית לשני חלקים, 4 פעמים בשבוע. לאחר עבודת כוח - ריצה קלה או הליכה, 30-45 דקות, 3-4 פעמים בשבוע. להגיע בהדרגה לדופק דל כ 80-85% מהמירבי. המירבי = גיל - 220. המלצה שלי - תרגילים עם משקל חופשי - מפעיל שרירים מייצבים רבים ומחזק מערכת מסביב למפרק. במידה ותרצה לפתח תכונות אחרות - אשמח להמליץ.
 

קציצון

New member
ועכשיו בלי חדר כושר

קודם כל אני עוד לא 16 דבר שני אני לא רוצה לפתח מסה של שריר אני מעדיף את האימונים המסורתיים מתח שכיבות שמיכה כפיפות בטן עכשיו בשלושת אלה יש משהו כמו מאתיים סוגים שונים של כל אחד ולשרירים שונים ככה שאני רוצה לפתח אבל בלי מכון כושר
 

valera1

New member
צר לי

ללא חדר כושר לא תגיע רחוק. הסבר: קודם כל לפי חוק הספורט ניתן להתאמן בחד"כ החל מ 14. תרגילים עם משקל גופך - מתח, שכיבות שמיכה, בטן יהיו יעלים רק פרק זמן קצר. ברגע שתוכל לעשות יותר מ 20+ חזרות התרגיל הופך לאירובי ואירובי מקומי. קודם כל ובוודאי בגילך אתה חייב בסיס של כוח. אל תחשוש מניפוח - זה לא יקרה לך מהר. בשביל זה קורעים ת´תחת חזק וגם זה תורשתי. אם אתה עדיין מתעקש אתן לך תרגילים עם משקל הגוף, אך לא ממליץ לעשותם עד לפני בניית בסיב כוח. שכיבות שמיחה - דוחף כמה שיותר חזק כך שתעלה לאוויר, עושה 1-3 מחיאות כפיים, נופל ומייד ממשיך וכן הלאה. בטן - על ספסך עם שיפוע שלילי גדול או בתלייה על המתח ראש למטה. מתח - א. עליות וירידות איטיות מאוד, אותו דבר באחיזה רחבה, ב. אתה נ"נופל" ממצב עליה וכשמגיע כמעט לישור מרפק עושה תנועה חזקה ועולה מעלה (מטרה לבלום מהר מאוד את הירידה ובקפיצה לעלות). סוג של תרגיל זה נקרא כיווץ פליוטרופי. תרגילים אל ה מפתחים כוח מהיר ומתפרץ. שים לב - לחץ חזק על הגידם ורצועות - עליך לבנות בסיס כוח. בחדר כושר תוכל להגיע לתוצאות טובות יותר בהרבה פחות זמן
 

קציצון

New member
אוקי

תודה על התרגילים איזה תרגילים אתה לא ממליץ לפני בניית סיב כוח ומה זה סיב כוח ואיפה אפשר למוצא עוד תרגילים לפיתוח גוח מהיר ומתפרץ רק האחרון הוא כזה נכון?
 

valera1

New member
כוח

כוח הוא יכולת להאיץ או להאיט מסות (פיזיקה) או להתגבר על התנגדות. סיבולת כוח זו יכולת להתגבר על התנגודת במשך זמן. כוח מהיר זו יכולת לבצע התנגדות במהירות וכוח מתפרץ זו יכולת ליצור כוח מירבי בפרק זמן קצר. כוח קשור לנפח שריר מצד אחד וליכולת לגייס את מספר מירבי של סיבים (יחידות מוטוריות) בשריר מצד שני - תאום תוך שרירי. לכל מרכיב אימון מיוחד. כמו שאתה רואה כוח הוא בסיס לכל התכונות האלו. לכן נכון יהיה לבנות בסיס כוח, להגדיל כוח שריר, לשפר תאום תוך שרירי, ולעבוד על כוח מתפרץ - בסדר זה. תרגילים עם משקל הגוף (סיבלות כוח) טובים לילדים בגיל 12-14. בגילך איחרת לפתח סיבולת כוח וצריך כבר לעבוד על נפח וכוח מירבי, אחר כך תחזור לסיבולת כוח. אין טעם לעבוד על כוח מתפרץ עכשיו - אין לך בסיס כוח - ביזבוז זמן. כמובן תשתפר אך הספק עבודה זו נמוך מאוד. אני ממליץ לך לשכוח על מושגים כמו זרימה, צ´י, מרכז וכו´ - זה מהסרטים. במציאות אם אתה רוצה להגן על עצמך עליך להיות בעל יכולת גופנית מסיומת והיא: מתח 20 פעם, ריצה - 2000 מטר 6-8 דקות, ריצה רצופה - 10 ק"מ, לחיצת חזה - משקל גופך 10 פעמים, שפיפת רגליים - משקל גופך 10 פעמים, גמישות סבירה (לא יתר), שכיבות שמיכה - 50 - 70 פעמים, עליות על מתח בגלגול - 10 פעמים. עליך לפתח שיווי משקל בעזרת גילגולים, אך בקרב מעשי ליפול זה מסוכן, טכניקה של נפילות אחרת לגמרה. וכשיהיה לך יכולת זו ותנועתך יהיו חלקות וחייתיות - זה נקרא זרימה.
 

amir_aikido

New member
האמנמ ??

ההסבר על הנושא של פיתוח כוח הוא מאוד נכון. אבל אני עדיין תוהה לגבי הטיעון : "אני ממליץ לך לשכוח על מושגים כמו זרימה, צ´י, מרכז וכו´ - זה מהסרטים. במציאות אם אתה רוצה להגן על עצמך עליך להיות בעל יכולת גופנית מסוימת". כוח הוא דבר חיובי, אבל הוא לא אלמנט יחיד במשוואה! זה נכון, אם אתה חזק יותר בעימות גופני, תזכה ביתרון, אבל יש עוד הרבה אלמנטים. לא הייתי כ"כ מזלזל בנושאים כמו טכניים כמו : מרכז, זרימה, תיזמון, מיקום או בנושאים יותר רוחניים כמו: צ´י (שלדעתי הוא דרך להסביר את הקודמים). לא סתם הגיעו כמעט בכל אמנויות הלחימה המסורתיות לאותם הסברים ורעיונות. ואגב, היו לא מעט אמני לחימה עם כושר הרבה יותר נמוך מזה שאתה מתאר שניצחו אנשים חזקים מהם בהרבה. אני לא יכול לשכוח סרט שראיתי משנות החמישים, על הדאן 10 האחרון בג´ודו שמדגים עם אלוף העולם למשקל כבד בג´ודו באותה התקופה. אלוף העולם מנפנף את אותו דאן 10 לכל הכיוונים, והדאן 10 מתנפנף עליו ואז, ברגע מסויים מטיל את אלוף העולם בקלילות לרצפה. דאן ה- 10 נראה כה קטן וחלשלוש לעומת אלוף העולם, אבל זה בכלל לא הפריע לו. כושר הוא דבר חשוב בחיים, אך הקשר שלו לאמנויות לחימה הוא רק חלקי. הקשר של כוח לאפקטיביות באמנויות הלחימה קיים גם הוא, אך גם איננו כה חד ערכי: יש הרבה כוח בנוסף לכישורים כלוחם - תהיה לוחם טוב יותר בהחלט, אך יש רק מעט כוח לא אומר שתהיה לוחם גרוע. אמיר
 

orii

New member
ואם אפשר ללכת צעד נוסף...

לפי הגישה אותה אני לומד (טאי צ´י מחיים בנדר) הכח מהווה מכשלה. כשאתה משתמש בכח אתה חוסם את היכולת שלך להשתמש "נכון" בגוף. זו גישה אחרת לתנועה ולחימה, היא מאוד אפקטיבית ומאפשרת לאחר דרך מאוד ארוכה להתגבר מתמודדים עם עדיפות בגודל ובחוזק שרירים. מי שחושב שאלו דיבורים יפים ו"רוחניים" בלי גיבוי מוזמן לבדוק.
 
לא לגמרי מסכים, אבל אולי זה בגלל שא

שאני לומד אצל מורה אחר. בכל מקרה, אם אני מבין נכון, הכוונה בטאי-צ´י היא להשתמש ב"אי" = כוונה, שבתורה מפעילה את ה"צ´י" - נשימה/אנרגיה (רק לצורך הענין, ובואו נעזוב לרגע את ההגדרות המדויקות); וזה, במקום להשתמש ב"לי", כלומר כוח שרירים גס. כך שלא מדובר על "לא להשתמש בכוח בכלל", אלא על איזה סוג של כוח מדובר, וכן איך להשתמש בו (ענין של תזמון וכיוון). אבל כל זה בערבון מוגבל...
 

orii

New member
נכון שמופעל כוח

במובן שניתן לבצע איתו עבודה... ואכן זהו כוח שאינו "כוח שרירים גס". עד כאן נראה לי שאנו מסכימים. האם לגם לשיטתך הפעלת שרירים חוסמת את היכולת להשתמש בכוח שתארנו?
 
כוח ושרירים

למיטב הבנתי, בלי שרירים אין כוח (לא "צ´י" ולא "לי") - השאלה היא איך מפעילים אותם. השרירים בגוף צריכים להיות מאוזנים - צריך שיהיה יחס מסוים בין הכוח של שריר "מותח" לכוח של שריר "סוגר". אם אחד מהשנים חזק מדי, הוא מפריע לפעולתו של השני; אם אחד מהשנים חלש מדי, הוא לא יוכל לבצע ביעילות את הפעולה הנגדית. ואני עוד לא מדבר על "הקשייה" של שרירים - רק על החוזק שלהם. הבעיה בשיטות השונות של חיזוק השרירים, שהן מפעילות בכל פעם שריר אחד או קבוצת-שרירים אחת, בצורה כלשהיא; וקשה, עד בלתי-אפשרי, לחזק כך את כל השרירים בגוף תוך שמירה על היחס הנכון ביניהם. התוצאה של רוב התרגילים שעושים בד"כ (מתח, שכיבות סמיכה וכפיפות-בטן) היא חיזוק של שרירים "נראים לעין", בחלק הגוף העליון, על חשבון שרירים שלכאורה פחות "בולטים"; היה לי מטופל שבצעירותו עבד רבות על פיתוח שרירי החזה, הידיים והבטן, וכשהגיע אלי היה פשוט כמו סימן שאלה:
הבטן והחזה שלו היו חזקים מדי יחסית לגב ולשכמות, והוא היה כפוף קדימה עם כתפיים משוכות פנימה ולא היה מסוגל להתיישר. זה מקרה קיצוני, אבל הוא מדגים את הבעיה. הגוף הוא מכונה מאוד מורכבת, עם המון מערכות ותת-מערכות ותת-תת-מערכות, שכולן צריכות לפעול יחד בהרמוניה; כשמחזקים תת-מערכת אחת בלי לחזק את כל האחרות באותה המידה, נוצר חוסר איזון, שלא מתבטא רק בשרירים; הכבד, שאחראי על פירוק והרכבה של חלבונים בגוף, עובד שעות נוספות אצל אנשים שעסוקים בהגדלת השרירים (קשור גם לתזונה הנלווית לכך), ועלול להיפגע; פשוט יש לו יותר מדי עבודה, ואז דברים מסוימים הוא עושה ביעילות פחותה. עם הגדלת השרירים צריך להגדיל גם את כמות הדם בגוף, שיוכל להזין אותם; צריך להגדיל את תצרוכת החמצן; צריך להגדיל את כמויות המזון שאוכלים (ולפעמים לשנות את הרכבו); כל הדברים האלה מוציאים את הגוף מאיזון, וקשה מאוד לשמור על משטר חיים כזה לאורך שנים רבות בלי להיפגע. ועדין לא דיברתי על "הקשייה" של השרירים. בטאי-צ´י, אם אני מבין נכון, עושים קודם כל "איפוס" של כל המערכות ע"י הדגשה של השחרור; רק אחרי שהמערכות "מאופסות", כלומר עובדות בהרמוניה אופטימלית ככל שניתן, מתחילים לדאוג גם לחיזוק שלהן. החיזוק הזה נעשה בכל מיני צורות, חלקן "סמויות" (לעשות קטה בעמידה נמוכה מחזק מאוד את הרגליים; להחזיק את הידיים בגובה הכתפיים במשך חצי-שעה עד שעה, בזמן הקטה, מחזק מאוד את הכתפיים והגב) וחלקן יותר "גלויות". אבל כל זה רק דעתי, ואני רק כמה שנים בעסק, אז בהחלט יתכן שאני טועה. כל אחד צריך לבדוק לעצמו. העצה הכי טובה שלי: שאל את המורה שלך!
 
לדעתי אתה טועה

כוח הוא לא רק שריר ובהחלט יתכן כוח בלי שריר ואני הדוגמא לזה אין לי כוח (במילים אחרות אני ממש לפלף) ובכל זאת אני לא ממליץ לאף אחד לקבל ממני מכה בלי להתלהב מעצמי אבל יש לי מכות עם עוצמה
 

valera1

New member
מכה

לכן אנחנו מלמדים שבקרב אמיתי עדיף להכות (לקרוע, לשרוט וכו´) ולא להטיל. גם מסיבה שלרוב יש יותר מתוקף אחד. כוח המכה בנויה ממסה וממהירות. אם מסה שלך זניחה, ומכה חזקה, כניראה יש לך מהירות מכה . זו תכונה שמתפתחת עד גיל 12 לרוב, ייתכן שעסקת בספורט שפיתח את זה. אם לא, יש לך מזל גנטי.
 

orii

New member
כאן אנו חלוקים

קודם כל, כהמלצתך, בדקתי עם המורה. בשיטה שלנו השאיפה היא לא לנוע עם כוח שרירים - מה שאתה מתאר: החיזוק המאוזן של הגוף לאחר השיחרור - לא קיים אצלנו. חיים מעיד על עצמו שהוא "משתמש" בשרירים ומוסיף שהמורה שלו (זה בן ה- 102 שחי על הר ליד טייפה...) נע ללא הפעלת השרירים. מהניסיון שלי עם חיים - אני מחזיק לו את היד כשהוא דוחף אותי רוב השריר שלו נשאר רפוי בזמן הדחיפה. אותי זה מדהים.
 
או שלא הבנת נכון, או שלא הסברתי נכו

נכון... וכנראה שהשני נכון. הרעיון הוא לעבוד עם מינימום כוח שריר, ולהשתמש במקום זה ביציבה, נשימה ותזמון. גם כשהמורה שלי דוחף (ויצא לי לבדוק אותו בזמן שאחד מחברי נשען עליו, והוא עמד במצב סטאטי והחזיק מולו כ-70 קילו) לא מרגישים שריר תפוס - אבל זה לא אומר שהשריר לא עובד. יש בדיקות חשמליות למתח-שריר; מענין היה לבדוק מאסטר בזמן אימון, ולראות מה באמת עובד. הנקודה האמיתית היא, שזה לא משנה אם השריר "חזק" או "חלש" - הוא צריך להיות משוחרר, לא נפול relaxed, not collapsed. ואם כל זה נעשה כשכלל המערכת עובדת באיזון והרמוניה, התוצאה היא כוח "שלא בא מהשרירים". אבל מה לעשות, ויש בינינו אנשים מגודלי שרירים באופן טבעי? זה אומר שהם לא יכולים לעשות טאי-צ´י? ודבר נוסף: בפעם הבאה שתבדוק את המורה שלך, בדוק את שרירי הרגליים - במיוחד הארבע-ראשי הקדמי. אם הוא יכול לדחוף בלי שהשריר הזה יעבוד, אני רוצה להקים ועדת חקירה לענין...
 

orii

New member
אז אנחנו פחות חלוקים../images/Emo94.gif

מסכים איתך שהשריר צריך להיות משוחרר, לא נפול. למרות שאני ביולוג אני לא חושב שיש כיום בסיס למחקר רציני על מתח חשמלי בשרירים של אמניי לחימה שונים ספורטאים ושאר ירקות. מסכים שיהיה מעניין לבדוק... אנשים מגודליי שרירים יכולים בהחלט ללמוד טאי צ´י, לשיטתנו, אך יהיה להם יותר קשה. כי יותר קל לא להשתמש במשהו לא מפותח. בכל אופן אם יתמידו הם כבר לא יהיו מפותחי שרירים. בנושא הרגליים של חיים - אבדוק. ממה שאני זוכר תתחיל לאסוף חברים לועדת החקירה...
 

valera1

New member
לאמיר וORII

ידידיי, שימו לב - כתבתי בהקשר להיתקלות אמיתית. ראיתם יותר מדי סרטים אולי. בקרב אמיתי מנצח מי שמלוכלך יותר (נקרא לזה טכניקה של לחימת רחוב) ולא מי שחזק יותר. יחד עם זאת, כושר גופני יהיה למכריע כאשר טכניקות אלה שוות. קראתי שלמתאבקים בסגנון ייוני-רומי היה סיכוי גדול ביותר לשרוד בקרבות רחוב. בהקשר לכח ללא כח, מכות אנרגטיות וכו´. ראיתי מכה אנרגטית. מכה זו (ביד פתוחה) השאירה סימנים ברורים של שתף דם בצורת תביעת אצבעות כאשר התבצעה ממרחק של 3-5 ס"מ מהגוף! אבל. מי עשה את זה עבר אימונים מאוד! מפרכים, מעבר להגיון סביר. רמת כושר גופני שכתבתי היא מאוד בינונית. אני בן 34 עושה הכל למעט ריצה 2000 ב 6 דקות (לזה צריך קצת הכנה), בלי לעבוד באופן מיוחד על הכושר. ואל תתבלבלו בין נפח לכוח, אין קשר לינארי. כוח הוא יכולת להפעיל יחידות מוטוריות (עצב-שריר) ואפשר לעבוד על מרכיב זה בנפרד. ידועות מקרים רבים של גילוי כוח בלתי רגיל במצבי לחץ קריטיים. אבל תזכרו למקרה הצורך - מהירות ניתן לאמן רק בתרגילי מהירות. בסינית - הצ´י של המכה מאמנים במכות.
 

amir_aikido

New member
נשאר בחוסר הסכמה

מצטער, סרטים - לא אני. אני לא טוען גם לניסיון רב בקרבות רחוב, בייחוד לא כבוגר. כל שאני טוען הוא לאותם הדברים שאתה יכול לראות גם מסתם אימון בכל אמנות לחימה שהיא. המנצח בקרב אמיתי יקבע כתוצאה משילוב של הרבה גורמים, ולא רק אחד. נכון, אם היכולת הטכנית והרוחנית ה שוות, אז לכוח תהיה השפעה מכרעת בקביעת המנצח (יחד עם המזל ומידת הריכוז באותו היום), אבל, תסלחו לי, אילו אמנויות לחימה אםה מכירים שמכינות אותך למפגש עם יריב שרמתו שווה אליך ?? במצב כזה אמנות הלחימה לא נותנת לך יתרון. כל הרעיון הוא להיות בעל הטכניקה, התזמון (נכלול בו גם מיקום ומרחק) העדיפים. אם אתה מדבר על מכה אנרגטית שלא פגעה בגוף - תסלח לי שאני לא מאמין. אם אתה מדבר על מכה מטווח מאוד קצר, אז כן - גם זה חלק מהמטרות שניתן ללמוד - ייצור כוח מטווח אפס. אל רמת הכושר עליה דיברת לא הגעתי מעולם, גם כשהתמקדתי בפיתוח כושר, וכנראה שלא אגיע גם. אני לא בטוח שזה מונע ממני ללמוד אמנויות לחימה. נכון, אחד המרכיבים בפיתוח כוח הוא היכולת לשלוט כמה שיותר טוב בסיבי השריר. זה חלק מהסיבות לקפיצה מאוד מהירה שעושים רוב המתאמנים בחדר כושר בחודש/יים הראשון של האימון - הם לומדים להפעיל יותר סיבי שריר בתנועות הספציפיות. וזה בהחלט לא מעיד על גדילה של מסת השריר. לאדרנלין יש הרבה השפעות על הגוף, הגברת הכוח היא רק אחת מהן. אחרות פועלות דווקא הכיוון ההפוך : ראיית מנהרה (tunnel vision), איבוד קואורדינציה עדינה / מורכבת הן חלק מהאחרות. אגב, הגישה של אמנויות הלחימה המזרחיות להתמודדות עם הבעיה הזו מאוד מוזרה - הן מנסות ללמד אותנו להשאר רגועים באמצעות המדיטציה ותרגלי הנשימה ודווקא כן לפעול בתנועות מדוייקות ומורכבות. אבל זה נושא לשירשור נפרד - אני אפתח. אמיר
 

orii

New member
המציאות, המציאות

valera1, גם אני כמו אמיר לא בא מהסרטים. בטאי צ´י שלנו גם לא מתעסקים במכות אנרגטיות מטווח 3 ס"מ. אין ספק שמי שמתאמן במכות יסתדר יותר טוב בסיטואציה ממי שלא מתאמן. ואין ספק שהאימון שלנו בשנים הראשונות רחוק מאוד מסיטואציה של מכות, אולם: בדרך שבחרתי בה אני צריך לוותר בשנים הקרובות על כל מה שאתה מדבר עליו כדי לזכות ביכולות שהדברים שאתה מדבר עליהם לא ישנו לי. ובכל הרצינות אתה מוזמן לראות שאלו לא תיאוריות.
 
למעלה