שירשור הורים

[shellyland]

שירשור הורים

אתמול והיום יצא שבכמה הקשרים שונים, שמעתי סיפורים על הורים (בעיקר אמהות) שלא משנה מה מספרים להם, תמיד הם ימצאו בזה את הצד השלילי. מאלה שאם אתם מקבלים 99 במבחן, ישאלו אתכם למה לא 100. אמא שלי היא מלכה בדברים האלה.

יש לה כישרון לראות תמיד רק את אלפית הכוס הריקה.

ואם הכוס מלאה עד גדותיה, היא תתלונן שזה נשפך. מה עם ההורים שלכם? יש לכם סיפורים כאלה? ולהורים שבינכם: גם אתם חוטאים בתכונה הפולנית הזאת? למה?

 

[צימעס]

לא.

אני בדיוק גמרתי שיחה עם אמא שלי בה היא ניסתה לשכנע אותי להיות אופטימית. אח שלה בא לביקור (הקודם היה לפני 5-6 שנים, הבן שלו לא היה בארץ משהו כמו 145-15 שנה). נראה שבקושי נראה אותם, וזה אחרי שביטלנו תכניות נורא שוות כדי לראותותם, ואחרי שהחלטנו להתפצל בשביל תכניות פחות שוות אבל יותר חובה. ואחשלי מעצבן אותי. האם אפשר לעבור דבר כזה בלי האיכסה?

 

[shellyland]

כן.

להוריד את רמת הציפיות וההתרגשות.

 

[אושר מ]

בוודאי

אני מכיתה ד' ועד כיתה י"ב פשוט לא שיתפתי את ההורים בכלום. על ציונים בבצפר הם היו שומעים רק ביום הורים, ותאמינו לי שאם אפשר היה למנוע את הגעתם לשם, גם זה היה נעשה. כשהייתי עם גלעד (זה נראה לי נורא מזמן..), אז היה לי ידיד נורא טוב שקראו לו יוני. וכל מה שאבאמא יכלו לשאול זה למה אני לא עם יוני... עכשיו קצת יותר טוב, כשיש רק אמא לנדנד כל הזמן. מצד שני אבא לא בוחל במיליוני טלפונים כל יום, וזה מתחיל לשגע אותי. אבל אינ לא יודעת איך להוריד אותו ממני

 

[dana2909]

קלאסי

כשהייתי רווקה, התלוננו כל הזמן למה אין לי חבר. כשהיה לי חבר נדנדו כל הזמן למה אין חתונה. היתה חתונה ! מרוצים?? ממש לא! מה עם ילדים??!!??

 

[רגליים קרות]

עד עכשיו זה היה רק חימום

חכי שהם יראו איך את מחנכת את הילדים. איך את לא שומרת עליהם מסכנות ושאר מריעין בישין. זה שהם נשארים בחיים - זה רק מזלם הטוב.

 

[Mנטה]

קצת פחות סטיגמטי

מצד אחד הם תמיד רואים את החצי המלא של הכוס וכל דבר שיעשה לי טוב ישמח אותם (חוץ מדברים שלטווח ארוך יעשו לי רע ואני לא רואה את זה, והם כן). אבל מצד שני, הרבה פעמים הם קטלו רעיונות שלי או מחשבות או רגשות או כל מיני דברים כי לא האמינו בי (או בדברים) מספיק.

 

[משבר אמון]

קטילת רגשות?

מוכר.. מוכר.. בסה"כ שטויות כל מה שאמרתי בזמנו שאני מרגישה, bunch של שטויות שלא שוות התייחסות, זה הכל. אין ספק שזה מחלחל, ומרעיל כל חלקה טובה. אני מקווה נורא שאני אדע - תמיד - לא להתייחס כך לדברים שהילדים שלי יעלו.

 

[האגס 1]

לא יכולתי לתאר זאת טוב יותר

אלא שאצלי התכונה הזאת היתה דווקא של אבא שלי, שדווקא לא נמנה על הצד הפולני במשפחה שלנו, ופחות אצל אמא שלי. כך בדיוק אמרתי לו כמה פעמים - בדיוק כמו שתיארת בדוגמה עם הציון (ואני עוד למדתי בביה"ס שלא היו בו ציונים עד לקראת הבגרויות...). אני לא זוכר יותר מדי דוגמאות ספציפיות כרגע, אבל מה שברור הוא שלא היתה בבית שלנו יותר מדי אוירה של אמון, ונדמה לי שאבא שלי דווקא חיפש כל הזמן איפה אפשר לא לסמוך עלי, אולי הוא תפס את זה בתור תפקידו כהורה.

 

[Islington]

נופ

להורים יש לי יש רק חסרון אחד וזה המגננה מידע. צריך לפתח חוש שישי בבית כדי לדעת שהדודים מתגרשים או למה אמא\אבא\דודה עוברים ניתוח זה או אחר... דוג' ביום שלישי הייתי אמור ללכת לסדנת הכתיבה אבל אמא לא הרגישה טוב, אז במקום להגיד שהיא לא מרגישה טוב היא אמרה שזה בגלל שאני לא מרגיש טוב. למרות שאני הרגשתי מספיק טוב כדי ללכת. עזבו שעכשיו אני יושב חולה בבית...

 

[De-Panther]

אז זה מה שאתה עושה במקום להיות בבית

הספר!! חוליגן!! לא הבנתי למה לא ראיתי את הראש הג'ינג'י היום

 

[משבר אמון]

זו שיטה מוכרת וידועה

להגנה שהתוצאה המובהקת שלה זה יצור שלא יודע להגן על עצמו וחרד מהעולם. שיטה גרועה. (ואני לא מדברת עליך, לא מכירה אותך..)

 

[Islington]

זה לא שהם מחביאים אותי מהעולם,

דוחפים אותי למרתף חשוך ומונעים ממני לראות אור יום. פשוט דברים שהם כביכול "לא ענייני" ושאני עלול לפלוט בפני מישהו שהם לא רצו שידע את זה, הם "מסתירים" ממני.

 

[משבר אמון]

לא חשבתי.

התכוונתי שמוכרת לי השיטה של לא לדבר על דברים, מתוך מחשבה (שהכוונה שבבסיסה היא טובה, זה ברור לי) שאם לא נדסקס משהו, הוא יישאר קטן ובסוף ייעלם. אז מה לעשות שטבעם של הדברים הוא שהם לא נעלמים, וילד, כאשר מסתירים ממנו אינפורמציה x, אשר, כשלעצמה היא רק x, הופך את אותו x בדמיונו למפלצת, ואז זה כבר לא מה שזה היה בהתחלה, זה כבר משהו גדול בהרבה. דמיון של ילד הוא דבר מאוד מפותח, ופרטים שלא יסופקו לו (לגבי משהו שנוגע לו, כמובן), ימולאו על-ידו, לעתים לרעה. אגב, זה מזכיר לי את הסרט הפשוט מופלא "יומן חוף ברייטון" על-פי המחזה של ניל סיימון, סרט עמוס הומור יהודי משובח. באחד מהקטעים, הילד מספר שהדודה חולה ב... ואז לוחש pneumonia כי הרי ידוע שאם נלחש, השדים לא יתעוררו נגדנו.. מ'ני אגיד? הכל קשור להכל - פולניות, הומור יהודי, כל העמייאת.

 

[רגליים קרות]

וואלה

גם חמותי, כשהיא מספרת על מישהו חולה, מדברת בשקט בשקט. זה תמיד נורא מצחיק אותנו.

 

[Islington]

אז כנראה שאני גדול מדי כדי להמציא

דמיונות או מעט מדי יהודי כדי לדאוג מזה...

 

[De-Panther]

אצלי אבא שלי הוא כזה../images/Emo3.gif אבל לא נורא

יהיה טוב הכל יהיה בסדר אני צריך להפסיק להגיד את זה...

 

[Hadas B]

יש לי אמא למופת

היא תמיד אופטימית וכןם מוצאת דברים חיבים או מנסה לעודד ("אבל צריך להסתדר איתה" אמא,אני שונאת אותה)מדובר על המפקדת הישירה שלי שנהנת למרר את חיי. הבעיה-כשאומרים לה לא לספר לי משהו היא לא תספר. בקורס שלי היה יום הורים(חיל חינוך) וסיפרו שנסגור שבת בשיבתא.שמעתי את זה מהורים של חברות שלי.

 

[מוּסקט]

למזלי הרב

לא. יש דברים אחרים אבל לא זה.

 

[צפוי שינוי]

מה שהיא אמרה

לא שלא היה על מה לדבר עם הפסיכולוגית אבל לא זה.