שירים.

tamarhp

New member
שירים.

מה נחשב בעיניכם יצירה (שיר) ספרותית ראויה? איך אתם מעריכים שיר טוב? מבחינת התוכן בלבד? המבנה? החרוזים? המשקל? המילים או גם המנגינה? כמה תורמים בעיניכם אמצעים אומנותיים כמו מצלול, משמעויות כפולות, מילים טעונות וכדו'? שיר שאין בו דברים מיוחדים כמו אלא רק מבנה רגיל של שיר, בתים, חרוזים - איך תעריכו אותו?
 
אין חוקיות

את שירי אדגר אלן פו אני אוהב בגלל השלמות המבנית שלהם כאשר לכל הברה ועיצור יש חשיבות מדוקדקת. יהודה וינר שעושה עימנו חסד ומפרסם כאן מפרי עטו מדי פעם קנה את לבי בגלל תחושה מסויימת שאני מקבל מבין השורות שלו, וזאת בלי להבין בדרך כלל את כוונת השיר ובלי להצביע על נקודות מיוחדות במסנה, אולי זו האוירה, אולי המלים שהוא בוחר. את שירי פנחס שדה אהבתי ואני אוהב בגלל התוכן שהם מעבירים, האמירה שלהם על האדם בכלל ועל חיי שלי בפרט. את שירת ההייקו היפנית אני אוהב בגלל הצמצום הפואטי שבה. מחר אוהב שיר חדש בגלל סיבה שלא מופיעה בקרב כל אלה. אני מעריך ששיר יפה הוא כמו פרח יפה: הוא פשוט יפה בעיניי, אין סיבות מודעות, ובמקרה הפרטי שלי גם אין בכך צורך.
 

isaacl

New member
../images/Emo45.gif

חשבתי שזה זמן נפטרנו מן הצורך בכללים קפואים ובמסגרות באמנות בכלל ובשירה בפרט.
 

yehuda winer

New member
מבטיח!!

תודה לך! מבטיח שאבחר שיר, בימים הקרובים (אני עסוק מאוד עם ההוצאה לאור של הספר הבא...)ואנתח אותי "בפרהסיה, תוך שאני מסביר את חייו- אני יודע מנסיוני שזה יכול להיות מהנה.. אז אם יותר לי... שלא תהיה לך ..אי הבנה..! לילה טוב לכולם!
 
תורמים, תורמים ../images/Emo141.gif

כל הגורמים שמנית מעוררים בי תגובה רגשית אינטואיטיבית, עוד לפני שבדקתי בדיוק "מה עושה לי את זה". בייחוד המוסיקליות שלו. שיר שאין בו "דברים מיוחדים" עלול לשעמם אותי.
 
ועוד משהו ../images/Emo141.gif../images/Emo141.gif

אם אני לא נדלק על שיר בקריאה ראשונה, לא יעזור כמה שיסבירו לי כמה הוא נפלא, אני לא אתחיל לאהוב אותו. (ואותו הדבר לגבי בחורות, אגב).
 

גנגי

New member
אצלי זה כמעט הפוך.

כל דבר שאני באמת אוהבת אני צריכה ללמוד להכיר היטב קודם. כולל גברים. דלֵקות נועדו להיות קצרות ואז לכוּבּוֹת, אהבות נועדו להיות ארוכות ולא מלוות בתחושת אסון. כולל שירים.
 
דלקות לא נועדו להיות קצרות ../images/Emo141.gif

זקני הפורום זוכרים אולי את ההידלקות הגדולה שהייתה לי למקרא שיריה הראשונים של אנה הרמן, ואני מעיד על עצמי שהדלקה לא כבתה, ולא נראה שהיא עומדת ליכבות. אבל די לדבר עלי. כמה הפוך זה אצלך? כבר קרה לך שהתחלת לאהוב שיר, שבמבט ראשון נראה לך כגיבוב פלצני, אחרי שהסבירו לך עד כמה הוא בעצם יפה?
 

גנגי

New member
לא בדיוק,

אבל קרה לי שבהתחלה לא הרגשתי לשיר שום דבר, ועם הזמן וההיכרות איתו התחלתי לראות בו דברים שבמבט ראשון לא ראיתי, דברים שמצאו חן בעיניי, וזה התפתח לאהבה. אני לא מתרשמת בהכרח מהסברים של אחרים, אני יותר נוטה לשפוט שירים (ואנשים) בדרכי. הטעם שלי לא משקף את הטעם הכללי, אבל לא ממש אכפת לי, כל עוד אני מוצאת לי את מה/מי לאהוב וממה/מי ליהנות. לפעמים הסבר יכול להועיל, לפעמים הוא רק מזיק. אבל אם שאלת, כבר היו שירים שאהבתי יותר בעקבות הסבר, כן. ולאו דווקא כאלה שנראו לי גיבוב פלצני. זה לא שאין שירים שאהבתי ממבט ראשון, אבל אהבות יציבות יותר הן אלו שמתפתחות אצלי מתוך היכרות, לא מתוך הידלקות. כך במוזיקה, כך בשירה, כך באוכל וכך באנשים. אני צריכה להתרגל, לאט, לא להאיץ, לא לקפוץ. לטעום קצת, להניח, לחזור לזה, לקחת פסק זמן ונשימה, ושוב לחזור ולטעום. אצלי מה שמתחיל ב"בום" רבים סיכוייו להיגמר באותו בום, בערך, רק לכיוון ההפוך. ומה הקפיץ אותך ב"לכוּבות", אם יותר לי לשאול?
 

yehuda winer

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

נהדר! אני עצמי לפעמים אוהב שיר (שלי, של אחרים) ופתאום הוא מתרחק. אני יכול לראות שיר באופן "crescendo" אחרי שאני חוזר אליו מספר פעמים. אני נע בו יותר טוב. אני מכיר אותו יותר טוב ורואה הרבה יופי שלא היה ברור מיד. כמו בהרבה ערים. את חוזרת לשם ומוצאת פינות חמד נוספות שלא ראית בפעם הקודמת. והאור שונה. והעונה שונה - זו בדיוק הדוגמא שהביאו כאן "אנשים וסלעים מתנפצים"(בערך ככה, סליחה אין לי את הטקסט לפני)- היום אני קורא ואומר, נורא, מה קורה להם, מחר אני מנופץ ושבור כסלע מתפורר ומיד בקשר של סולידריות עם השיר (אבל זה כבר כמעט רפואה... ונעזוב את זה) -שמח על השרשור.לילה. לישון!
 

מוּסקט

New member
יצירה ראוייה למה?

לפרסום? לקריאה? ל...? אני משוכנעת שיש המון שירים שנראו "ראויים" למישהו חשוב ויודע שלא הזיזו לי ולהיפך. אני מעריכה שיר טוב על פי הדיוק בו מילותיו פורטות לי על נימי האמת.
 

אלי ו.

New member
אני לא אוהב שירה

אבל לפעמים, לפעמים אני נתקל בשיר ששם בצורה מדוייקת רגשות על נייר כמו שרק שיר יכול לעשות. אני בד"כ שוכח אותו מיד, אבל בזמן הקצר שהוא מוצא מנוחה במוחי אני מעריך שיר כזה. אני יכול להעריך חריזה אלגנטית אבל יותר כאומנות ולא כאמנות, משמעויות כפולות זה הומור נחות בעיני, ומילים טעונות זה טריק זול לגרום לריגוש ללא תוכן. לא יודע למה נזכרתי בשיר הזה, אבל הנה שיר שפעם נגע בי: גאווה - דליה רביקוביץ אֲפִלּוּ סְלָעִים נִשְבָּרִים, אֲנִי אוֹמֶרֶת לִךָ, וְלֹא מֵחֲמַת זִקְנָה. שָנִים רַבּוֹת הֵם שוֹכְבִים עַל גַבָּם בַּחֹם וּבַקּוֹר, שָנִים כֹּה רַבּוֹת, כִּמְעַט נוֹצַר רֹשֶם שֶל שַלְוָה. אֵין הֵם זָזִים מִמְּקוֹמָם וְכָךְ נִסְתָּרִים הַבְּקִיעִים. מֵעֵין גַּאֲוָה. שָנִים רַבּוֹת עוֹבְרוֹת עֲלֵיהֶם בְּצִפִּיָּה. מִי שֶעָתִיד לְשַבֵּר אוֹתָם עֲדַיִן לֹא בָּא. וְאָז הָאֵזוֹב מְשַגְשֵג, הָאָצוֹת נִגְרָשוֹת וְהַיָּם מֵגִיחַ וְחוֹזֵר, וְדוֹמֶה, הֵם לְלֹא תְנוּעָה. עַד שֶיָּבוֹא כֶּלֶב יָם קָטָן לְהִתְחַכֵּך עַל הַסְּלָעִים יָבוֹא וְיֵלֵךְ. וּפִתְאֹם הָאֶבֶן פְּצוּעָה. אָמַרְתִּי לְךָ, כְּשֶסְּלָעִים נִשְבָּרִים זֶה קוֹרֶה בְּהַפְתָּעָה וּמַה גַּם אֲנָשִים.
 

tamarhp

New member
דליה רביקוביץ'....

יש לי טראומה ממנה
 

tamarhp

New member
אני כותבת שירים

רובם קלילים, חלק מהם הם מילים חדשות לשירים קיימים (בד"כ כשאני צריכה לחבר שיר קליט לכיתה וכו'). רק בשבוע האחרון הצלחתי לחבר שני שירים מהלב, שמדברים על מה שאני מרגישה.. אבל אני עוד מרגישה שהם בוסר, שזה עוד לא הגיע לרמה מקצועית ממש.
 
למעלה