שירים לרותם (חלק ב´)
חיה אגבר זר נוריות לבני רותם אגבר ז"ל בן בכור להוריו חיה ושמואל, אח לסיון, מעין ומור. נולד בתל-אביב יג´ כסלו תשל"ב - 1.12.1971. נפל בעת שרות מילואים ל´ שבט תשנ"ט - 15.2.99. סדר השירים יֶלֶד 5 בְּיוֹם מוֹתְךָ בְּנִי 6 פֶּסַח רִאשוֹן 7 מִשְאָלוֹת 8 אֲפֵלָה 10 חֲרוּזִים 11 חֲלוֹם 12 אֲבוּדָה 13 מָרַת נֶפֶש וּבָכֹה תִּבְכֶּה 14 עֲקֵדָה 15 כַּעַס 16 זִכְרוֹנוֹת וּמַזְכָּרוֹת 18 הַמּוֹרָה 19 יִסּוּרִים 21 גַּעְגּוּעִים 23 תְּמוּנוֹת סִינִיּוֹת 24 זֶר נוּרִיּוֹת לְבְנִי 26 בְּגוּפִי 27 לַנֶּצַח 28 לֵידָה 29 בְּנִי הָיָה חַיָל 31 רותם 32 יִסוּרִים אֶל חֲצַר הַמַטָּרָה לוֹ הֵבִיאּוּנִי, וְסַּרְקוּ אֶת גּוּפִי בְּמַסְרְקוֹת בַּרְזֵל, אֶל גַּלְגַּל הָעִינוּיִים לוֹ כְּבַלוּנִי, וּפִּיצְחוּ עַצְמוֹתַי אַט אַט, לֹא הָיִיתִי מוֹסֶרֶת אוֹתְךָ בְּנִי. אַךְ הֵם לֹא. בַּחֲמִימוּת בֵּיתִי לְעֵת לַיִל שְקֵטָה וְרוֹגַעַת נַמְתִּי, עַד פִּלְחָה זַעֲקַת בִּתִי אֶת הַדְּמָמָה "הוֹי אֲחִי, הוֹי אֲחִי שֶלִי". וְעַמְדוּ בְּפֶּתַח חַדְרִי הַשָּלֵו שְלִיחַיו שֶל טוֹרקוֶומָדָה, בְּבִגְדֵּי נְזִירִים חוּמִים פְּנֵיהֶם פְּנֵי שַעֲוָוה וּמַבַּטֶיהֶם קְפוּאִים, וַאֲנִי יָדַעתִּי. מֵאַז אוֹתוֹ לַיְלָה נוֹרָא, אֶל גַּלְגַּל הָעִינִוּיִים אֲנִי אֲסוּרָה, כֻּלִי אַט אַט נִשְחֶקֶת נִסְדֶּקֶת וּבְשָׂרִי בְּמַסְרְקוֹת שֶל בַּרְזֵל נֶחְתַךְ. גַעְגוּעִים בַּחֲלוֹמִי אֲנִי קוֹרֵאת לְךָ וּמְגָרֶשֶת, קָשֶה הַמִפְגַש כִּי אֵינִי יְכוֹלָה לַגַּעַת אֵינִי יְכוֹלָה לַגֶּשֶת. בַּפְּרִיזְמוֹת שֶיוֹצְרוֹת דִּמְעוֹתַי מוֹפַעַת קֶשֶת וּדְמוּתְךָ, וְשוּב אֲנִי קוֹרֵאת וּמְגָרֶשֶת וְדוֹחָה וּבוֹכָה. בַּאֲשֶר אֲנִי שָם דְמוּתְךָ, וְקוֹלְךָ וְחִיוּחְךָ, וַאֲנִי מְגָרֶשֶת, כִּי אֵינִי יְכוֹלָה לַגֶּשֶת אֵינִי יְכוֹלָה לַגַּעַת וּמִתְגַּעְגַּעַת. תְמוּנוֹת סִינִיוֹת צַיָר סִינִי זָקֵן בִּמְשִיכוֹת מִכְחוֹל עֲדִינֹות – יְצַיֵר, נוֹפִים נִסְתָּרִים, בִּצְעִיפֵי עַרְפִילִים מְכוּסִים, וּמַפְּלֵי מַיִם שוֹצְפִים בְּקַוִים עֲדִינִים. וְאַתָּה בְּעֵינַיִים בּוֹרְקוֹת תַּבִּיט, בְּצוּקֵי גְווִילִין הַיְרֻקִּים הַפּוֹרְצִים מִן הַמַיִם, מְכוּסִים בְּעַרְפִלֵי בֹּקֶר דְּקִיקִים עֲדַיִן. בַּנָּהָר הַצָּהוֹב תָּשוּט מְלֵא תַּדְהֵמָה, מוּל הַגּוֹדֶל וְהַשֶּצֶף שֶל אַשְדוֹת וְגָלִים וּמַיִם צְהֻבִּים. אוֹ אַז אֲבָקֵש מִצַיָיר סִינִי זָקֵן שֶיְבַקַע בִּמְשִיכוֹת מִכְחוֹלוֹ הַעֲדִינוֹת אֶת מָסָךְ הַעַרפִלִים, זֵר נוּריוֹת לִבְּנִי בִּשׂדֶה נוּרִיוֹת אֲנַחְנוּ, רַק אָנוּ הַשְּנַיִם, בגּוֹנֵי גְוָנִים עֲדוּיִים בְּצָעִיף שֶל יוֹפִי עֲטוּרִים. הָרוּחַ נוֹשֵא בִּכְנָפַיוֹ אֵלֶינוּ הַתְּמֵהִים, אֶת צְבַעַיוֹ שֶל הַיוֹפִי אֵלַיו אֲנוּ כְּמֵהִים. תָּמִיד יַחְדָיו, מְחַפְּשִים אֶת הַיוֹפִי וּמוֹדִים לוֹ עַל כָּל גְּוָנַיו. כַּךְ תָמִיד אֶזְכּוֹר אוֹתָנוּ הַשְנָיִם, בֵּין צֶבַע וְשָמַיִם בִּשְׂדֶה נוּרִיוּת פּוֹרְחוֹת. בְּגוּפִי עַל לוּח שַיִש שֶמֵהַר נֶחְצַב חֲקוּקִים שִמְךָ, לֵדַתְךָ וּמוֹתךָ, צַר הַמָקוֹם בְּנִי מֵהָכִיל אוֹתְךָ, אֶת שֶהָיִיתָ, אֶת שֶהִינְךָ. וּבְגוּפִי שֶגַּם הוּא מִסֶּלַע נֶחְצַב אַתָּה שָם. אַתָּה שֶהָיִיתָ, אַתָּה שֶהִינְךָ, אַתָּה בְּאִמְךָ. חָקוּק וְחָרוּט בְּאַהֲבָתִי בְּזִכְרוֹנוֹתַי, שׂרוּג בְּאֵבָרַי זוֹרֵם בְּעוֹרְקַי, בְּאוֹשְרִי וּבִכְאֵבַי אַתָּה שָם אֲנִי אִיתְךָ וְאַתָּה אִתִּי – בְּנִי יַקִּירִי. לַנֶצַח לוּ הוֹפַעְתָּ אַךְ לְרֶגַע, הָיִיתִי אוֹתְךָ אֶל לִבִּי מְאַמֶצֶת וְלֹא מַרְפָּה. מַקְפִּיאָה אֶת הָרֶגַע בְּמַצְלְמַתוֹ שֶל צַּלָם, בְּמִפְסַלְתּוֹ שֶל אוּמַן. כַּך שְנֵינוּ כָּאן, בִּמְתִיקוּתוֹ שֶל הַרֶגַע בְּאֵין סוֹפִיוּתוֹ שֶל הַזְּמַן, אַתָּה וַאֲנִי, אַתָּה אֶל לוּחַ לִבִּי מְאוּמָץ וְסַנטֵרְךָ עַל רֹאשִי מוּנַח. לוּ הוֹפַעְתָּ אַךְ לְרֶגַע, הָיִיתִי אוֹתְךָ אֶל לִבִּי מְאַמֶּצֶת וְלֹא מַרְפָּה. לֵידָה הָיִיתִי גֵּאָה בֱּבִטְנִי הַגְדֵלָה עֵת הָרִיתִי אוֹתְךָ. אָהַבְתִּי לָחוּש אֶת הוֹלֵם לִבְּךָ הַקָּטָן תַחַת לִבִּי, פוֹעֲמִים בְּמַחְזוֹר חַיִים אֶחַד. רָצִיתִי בַחֲמִימוּת רַחְמִי לְהַצְפִּינְךָ מִקוֹר הַחוּץ, אַךְ אַתָּה רָצִיתָ לָבוֹא. תְּחִילָה, בְּאֶצְבָע קְטָנָה הִקַּשְתָּ קָלוֹת כִּי רָצִיתָ לָבוֹא, וּלְבָסוֹף, נִלְחַמְתָ בָּעַטְתָּ וּבָאתָ. בָּאתָ אֵלַי אָהוּב וְאוֹהֵב, זָקוּק וְנוֹתֵן, וְלִבּוֹת שְנֵינוּ פָּעֲמוּ זֶה לְיַד זֶה. וְהָלַכְתָּ וּבָאתָ, וְהָלַכְתָּ וּבָאתָ וְהָלַכְתָּ. בְּנִי הָיָה חַיָל בַּלֵילוֹת רֹאשִי כִּיסִּיתִי בַּלָּהוֹת הִרְחַקְתִּי מִמַּחְשְבוֹתַי, כְּהָגָר הָאוֹמֶרֶת: "אֶרְחַק וְלֹא אֶרְאֶה בְּמוֹת בְּנִי". לֹא יָדַעְתִּי כִּי הָאוֹיֵב אֵינוֹ אוֹרֵב, לֹא יָדַעְתִּי כִּי לֹא הָאוֹיֵב הוּא הָאוֹרֵב. בְּנִי אֶל הָעוֹלָם יָצָא לְהַגְשִים חֲלוֹמוֹתָיו. שְנָתִי הָיתָה שְלֵוָוה, אָשְרוֹ אוֹתִי לִיטֵּף, הֵאִיר הָעֲלָטָה. לֹא יָדַעְתִּי כִּי הָאוֹרֵב אֵי שָם מַמְתִּין וּמִסְתַּתֵּר. בַּלַּיְלָה הַהוּא שִיחַ לֹא הָיָה לִי לְהוֹשִיב אֶת בְּנִי תַּחְתָּיו שֶיָּצֵל עָלָיו שֶיָּגֵן עָלָיו. הָאוֹרֵב אֶת בְּנִי מִיָּדַי עָקַר. בְּנִי מָצָא אֶת מוֹתוֹ בַּמִּדְבָּר. רותם מִן הַמִּדְבָּר לֻקַּח שִמְךָ בַּמִּדְבָּר מָצָאתָ אֶת מוֹתְךָ. שָם נוֹלַדְתָּ טֶרֶם הוֹרַתְךָ, שִמְךָ נִבְחַר אֵי שָם בַּמִּדְבָּר. קֶסֶם פְּרָחֶיךָ עָלֵינוּ הִלֵּךְ, אֶל רֵיחָם הַמָּתוֹק נִמְשַכְנוּ בֵּין צוּקִים וְחוֹל. בּנוֹף קְדוּמִים נוֹרָא הוֹד אוֹתְךָ גִּילִּינוּ, כְּבָר אָז יָדַעְנוּ – אַתָּה בְּנֵנוּ. מִן הַמִּדְבָּר לֻקַּח שִמְךָ, מִן הַמִּדְבָּר בָּאתָ. אֶל הַמִּדְבָּר הָלַכְתָּ לִבְלִי לָשוּב. יָדַי כְּשֶבְּנִי נוֹלַד הוּשְטוּ יָדַי אֵלַיו בִּפְלִיאָה, לְאוֹסְפוֹ אֶל חֵיקִי לְאַמְצוֹ אֶל שָדִי. בְּצִיוּנֵי דַּרְכּוֹ יָדַי תָּמִיד מוּרָמוֹת הָיוּ, לְבַרְכוֹ לְשָלוֹם בְּלֶכְתּוֹ לְקַבְּלוֹ אֵלַי בְּבוֹאוֹ. וּבְצֵאתוֹ אֶל דֶּרֶךְ הַחָאקִי הוּרְמוּ יָדַי בִּתְחִינָה: ´שֶיֶלֶךְ לְשָלוֹם וְיָבוֹא בַּל תִפּוֹל שְׂעָרָה מִשְעָרוֹת רֹאשוֹ´. וְהוּא שָב אֵלַי נַעַר זָקֵן שֶלִי בְּחָאקִי. יָדַי הוּשְטוּ לּלַטְּפוֹ לְחַבְּקוֹ לְהַחְלִיק קִמְטֵי הֶאָבָק מִמִצְחוֹ. * לֹא הָיְתָה לִי הַזְּכוּת לוֹמַר: "מִי יִתֵן מוֹתִי תַּחְתֶּיךָ" לְמַעַן אָהוּבָי הַחַיִים. לֹא הָיָה בִּי הָאוֹמֶץ לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ מִפְּאַת עֹצְמַתַּם שֶל חַיִים.
חיה אגבר זר נוריות לבני רותם אגבר ז"ל בן בכור להוריו חיה ושמואל, אח לסיון, מעין ומור. נולד בתל-אביב יג´ כסלו תשל"ב - 1.12.1971. נפל בעת שרות מילואים ל´ שבט תשנ"ט - 15.2.99. סדר השירים יֶלֶד 5 בְּיוֹם מוֹתְךָ בְּנִי 6 פֶּסַח רִאשוֹן 7 מִשְאָלוֹת 8 אֲפֵלָה 10 חֲרוּזִים 11 חֲלוֹם 12 אֲבוּדָה 13 מָרַת נֶפֶש וּבָכֹה תִּבְכֶּה 14 עֲקֵדָה 15 כַּעַס 16 זִכְרוֹנוֹת וּמַזְכָּרוֹת 18 הַמּוֹרָה 19 יִסּוּרִים 21 גַּעְגּוּעִים 23 תְּמוּנוֹת סִינִיּוֹת 24 זֶר נוּרִיּוֹת לְבְנִי 26 בְּגוּפִי 27 לַנֶּצַח 28 לֵידָה 29 בְּנִי הָיָה חַיָל 31 רותם 32 יִסוּרִים אֶל חֲצַר הַמַטָּרָה לוֹ הֵבִיאּוּנִי, וְסַּרְקוּ אֶת גּוּפִי בְּמַסְרְקוֹת בַּרְזֵל, אֶל גַּלְגַּל הָעִינוּיִים לוֹ כְּבַלוּנִי, וּפִּיצְחוּ עַצְמוֹתַי אַט אַט, לֹא הָיִיתִי מוֹסֶרֶת אוֹתְךָ בְּנִי. אַךְ הֵם לֹא. בַּחֲמִימוּת בֵּיתִי לְעֵת לַיִל שְקֵטָה וְרוֹגַעַת נַמְתִּי, עַד פִּלְחָה זַעֲקַת בִּתִי אֶת הַדְּמָמָה "הוֹי אֲחִי, הוֹי אֲחִי שֶלִי". וְעַמְדוּ בְּפֶּתַח חַדְרִי הַשָּלֵו שְלִיחַיו שֶל טוֹרקוֶומָדָה, בְּבִגְדֵּי נְזִירִים חוּמִים פְּנֵיהֶם פְּנֵי שַעֲוָוה וּמַבַּטֶיהֶם קְפוּאִים, וַאֲנִי יָדַעתִּי. מֵאַז אוֹתוֹ לַיְלָה נוֹרָא, אֶל גַּלְגַּל הָעִינִוּיִים אֲנִי אֲסוּרָה, כֻּלִי אַט אַט נִשְחֶקֶת נִסְדֶּקֶת וּבְשָׂרִי בְּמַסְרְקוֹת שֶל בַּרְזֵל נֶחְתַךְ. גַעְגוּעִים בַּחֲלוֹמִי אֲנִי קוֹרֵאת לְךָ וּמְגָרֶשֶת, קָשֶה הַמִפְגַש כִּי אֵינִי יְכוֹלָה לַגַּעַת אֵינִי יְכוֹלָה לַגֶּשֶת. בַּפְּרִיזְמוֹת שֶיוֹצְרוֹת דִּמְעוֹתַי מוֹפַעַת קֶשֶת וּדְמוּתְךָ, וְשוּב אֲנִי קוֹרֵאת וּמְגָרֶשֶת וְדוֹחָה וּבוֹכָה. בַּאֲשֶר אֲנִי שָם דְמוּתְךָ, וְקוֹלְךָ וְחִיוּחְךָ, וַאֲנִי מְגָרֶשֶת, כִּי אֵינִי יְכוֹלָה לַגֶּשֶת אֵינִי יְכוֹלָה לַגַּעַת וּמִתְגַּעְגַּעַת. תְמוּנוֹת סִינִיוֹת צַיָר סִינִי זָקֵן בִּמְשִיכוֹת מִכְחוֹל עֲדִינֹות – יְצַיֵר, נוֹפִים נִסְתָּרִים, בִּצְעִיפֵי עַרְפִילִים מְכוּסִים, וּמַפְּלֵי מַיִם שוֹצְפִים בְּקַוִים עֲדִינִים. וְאַתָּה בְּעֵינַיִים בּוֹרְקוֹת תַּבִּיט, בְּצוּקֵי גְווִילִין הַיְרֻקִּים הַפּוֹרְצִים מִן הַמַיִם, מְכוּסִים בְּעַרְפִלֵי בֹּקֶר דְּקִיקִים עֲדַיִן. בַּנָּהָר הַצָּהוֹב תָּשוּט מְלֵא תַּדְהֵמָה, מוּל הַגּוֹדֶל וְהַשֶּצֶף שֶל אַשְדוֹת וְגָלִים וּמַיִם צְהֻבִּים. אוֹ אַז אֲבָקֵש מִצַיָיר סִינִי זָקֵן שֶיְבַקַע בִּמְשִיכוֹת מִכְחוֹלוֹ הַעֲדִינוֹת אֶת מָסָךְ הַעַרפִלִים, זֵר נוּריוֹת לִבְּנִי בִּשׂדֶה נוּרִיוֹת אֲנַחְנוּ, רַק אָנוּ הַשְּנַיִם, בגּוֹנֵי גְוָנִים עֲדוּיִים בְּצָעִיף שֶל יוֹפִי עֲטוּרִים. הָרוּחַ נוֹשֵא בִּכְנָפַיוֹ אֵלֶינוּ הַתְּמֵהִים, אֶת צְבַעַיוֹ שֶל הַיוֹפִי אֵלַיו אֲנוּ כְּמֵהִים. תָּמִיד יַחְדָיו, מְחַפְּשִים אֶת הַיוֹפִי וּמוֹדִים לוֹ עַל כָּל גְּוָנַיו. כַּךְ תָמִיד אֶזְכּוֹר אוֹתָנוּ הַשְנָיִם, בֵּין צֶבַע וְשָמַיִם בִּשְׂדֶה נוּרִיוּת פּוֹרְחוֹת. בְּגוּפִי עַל לוּח שַיִש שֶמֵהַר נֶחְצַב חֲקוּקִים שִמְךָ, לֵדַתְךָ וּמוֹתךָ, צַר הַמָקוֹם בְּנִי מֵהָכִיל אוֹתְךָ, אֶת שֶהָיִיתָ, אֶת שֶהִינְךָ. וּבְגוּפִי שֶגַּם הוּא מִסֶּלַע נֶחְצַב אַתָּה שָם. אַתָּה שֶהָיִיתָ, אַתָּה שֶהִינְךָ, אַתָּה בְּאִמְךָ. חָקוּק וְחָרוּט בְּאַהֲבָתִי בְּזִכְרוֹנוֹתַי, שׂרוּג בְּאֵבָרַי זוֹרֵם בְּעוֹרְקַי, בְּאוֹשְרִי וּבִכְאֵבַי אַתָּה שָם אֲנִי אִיתְךָ וְאַתָּה אִתִּי – בְּנִי יַקִּירִי. לַנֶצַח לוּ הוֹפַעְתָּ אַךְ לְרֶגַע, הָיִיתִי אוֹתְךָ אֶל לִבִּי מְאַמֶצֶת וְלֹא מַרְפָּה. מַקְפִּיאָה אֶת הָרֶגַע בְּמַצְלְמַתוֹ שֶל צַּלָם, בְּמִפְסַלְתּוֹ שֶל אוּמַן. כַּך שְנֵינוּ כָּאן, בִּמְתִיקוּתוֹ שֶל הַרֶגַע בְּאֵין סוֹפִיוּתוֹ שֶל הַזְּמַן, אַתָּה וַאֲנִי, אַתָּה אֶל לוּחַ לִבִּי מְאוּמָץ וְסַנטֵרְךָ עַל רֹאשִי מוּנַח. לוּ הוֹפַעְתָּ אַךְ לְרֶגַע, הָיִיתִי אוֹתְךָ אֶל לִבִּי מְאַמֶּצֶת וְלֹא מַרְפָּה. לֵידָה הָיִיתִי גֵּאָה בֱּבִטְנִי הַגְדֵלָה עֵת הָרִיתִי אוֹתְךָ. אָהַבְתִּי לָחוּש אֶת הוֹלֵם לִבְּךָ הַקָּטָן תַחַת לִבִּי, פוֹעֲמִים בְּמַחְזוֹר חַיִים אֶחַד. רָצִיתִי בַחֲמִימוּת רַחְמִי לְהַצְפִּינְךָ מִקוֹר הַחוּץ, אַךְ אַתָּה רָצִיתָ לָבוֹא. תְּחִילָה, בְּאֶצְבָע קְטָנָה הִקַּשְתָּ קָלוֹת כִּי רָצִיתָ לָבוֹא, וּלְבָסוֹף, נִלְחַמְתָ בָּעַטְתָּ וּבָאתָ. בָּאתָ אֵלַי אָהוּב וְאוֹהֵב, זָקוּק וְנוֹתֵן, וְלִבּוֹת שְנֵינוּ פָּעֲמוּ זֶה לְיַד זֶה. וְהָלַכְתָּ וּבָאתָ, וְהָלַכְתָּ וּבָאתָ וְהָלַכְתָּ. בְּנִי הָיָה חַיָל בַּלֵילוֹת רֹאשִי כִּיסִּיתִי בַּלָּהוֹת הִרְחַקְתִּי מִמַּחְשְבוֹתַי, כְּהָגָר הָאוֹמֶרֶת: "אֶרְחַק וְלֹא אֶרְאֶה בְּמוֹת בְּנִי". לֹא יָדַעְתִּי כִּי הָאוֹיֵב אֵינוֹ אוֹרֵב, לֹא יָדַעְתִּי כִּי לֹא הָאוֹיֵב הוּא הָאוֹרֵב. בְּנִי אֶל הָעוֹלָם יָצָא לְהַגְשִים חֲלוֹמוֹתָיו. שְנָתִי הָיתָה שְלֵוָוה, אָשְרוֹ אוֹתִי לִיטֵּף, הֵאִיר הָעֲלָטָה. לֹא יָדַעְתִּי כִּי הָאוֹרֵב אֵי שָם מַמְתִּין וּמִסְתַּתֵּר. בַּלַּיְלָה הַהוּא שִיחַ לֹא הָיָה לִי לְהוֹשִיב אֶת בְּנִי תַּחְתָּיו שֶיָּצֵל עָלָיו שֶיָּגֵן עָלָיו. הָאוֹרֵב אֶת בְּנִי מִיָּדַי עָקַר. בְּנִי מָצָא אֶת מוֹתוֹ בַּמִּדְבָּר. רותם מִן הַמִּדְבָּר לֻקַּח שִמְךָ בַּמִּדְבָּר מָצָאתָ אֶת מוֹתְךָ. שָם נוֹלַדְתָּ טֶרֶם הוֹרַתְךָ, שִמְךָ נִבְחַר אֵי שָם בַּמִּדְבָּר. קֶסֶם פְּרָחֶיךָ עָלֵינוּ הִלֵּךְ, אֶל רֵיחָם הַמָּתוֹק נִמְשַכְנוּ בֵּין צוּקִים וְחוֹל. בּנוֹף קְדוּמִים נוֹרָא הוֹד אוֹתְךָ גִּילִּינוּ, כְּבָר אָז יָדַעְנוּ – אַתָּה בְּנֵנוּ. מִן הַמִּדְבָּר לֻקַּח שִמְךָ, מִן הַמִּדְבָּר בָּאתָ. אֶל הַמִּדְבָּר הָלַכְתָּ לִבְלִי לָשוּב. יָדַי כְּשֶבְּנִי נוֹלַד הוּשְטוּ יָדַי אֵלַיו בִּפְלִיאָה, לְאוֹסְפוֹ אֶל חֵיקִי לְאַמְצוֹ אֶל שָדִי. בְּצִיוּנֵי דַּרְכּוֹ יָדַי תָּמִיד מוּרָמוֹת הָיוּ, לְבַרְכוֹ לְשָלוֹם בְּלֶכְתּוֹ לְקַבְּלוֹ אֵלַי בְּבוֹאוֹ. וּבְצֵאתוֹ אֶל דֶּרֶךְ הַחָאקִי הוּרְמוּ יָדַי בִּתְחִינָה: ´שֶיֶלֶךְ לְשָלוֹם וְיָבוֹא בַּל תִפּוֹל שְׂעָרָה מִשְעָרוֹת רֹאשוֹ´. וְהוּא שָב אֵלַי נַעַר זָקֵן שֶלִי בְּחָאקִי. יָדַי הוּשְטוּ לּלַטְּפוֹ לְחַבְּקוֹ לְהַחְלִיק קִמְטֵי הֶאָבָק מִמִצְחוֹ. * לֹא הָיְתָה לִי הַזְּכוּת לוֹמַר: "מִי יִתֵן מוֹתִי תַּחְתֶּיךָ" לְמַעַן אָהוּבָי הַחַיִים. לֹא הָיָה בִּי הָאוֹמֶץ לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ מִפְּאַת עֹצְמַתַּם שֶל חַיִים.