שירה עברית
השאיר הכל השאיר ,את התמרים,הפרדסים,והקימרונות את שיפעת המים בחידקל ואת כל הזכרונות עם דשדשה לעורו רץ ברחובות יחף לשמוע בפעם האחרונה את המואזין העייף זרק, מחק ,וטרק, את כל דלתות השפע ובא למקום ביצה חול שממה ויזע אמרו כולם אללי לנו נסתתרה בינתו אך לעת ערב כולם היו כמותו גם הם מחקו, שחקו, וטרקו, ואפילו שילשו ובבוא הלילה ברחו כגנבים גזו ונטשו והוא מכה על חטא וגם הם אשר לא חטאו הספק בליבם ניקר ואל קירות האוהל בהו האם זאת היא ירושלים מההגדה של שתחא או חלום תעתועים ויעלם לו יא אחא הבוקר האיר וטפח על פניהם הנדהמות אכן זו היא המציאות לא טפח אלא ארבע אמות ארבע אמות של בירה עמיקתא אין יוצא ואין בא מחנה עולים מסוגר בפאתי חיפה. ומאז חלפו הימים וחלף יובל ושנים ורגעים אך עד ליום מותו לא סלח ולא השלים. יוסי
השאיר הכל השאיר ,את התמרים,הפרדסים,והקימרונות את שיפעת המים בחידקל ואת כל הזכרונות עם דשדשה לעורו רץ ברחובות יחף לשמוע בפעם האחרונה את המואזין העייף זרק, מחק ,וטרק, את כל דלתות השפע ובא למקום ביצה חול שממה ויזע אמרו כולם אללי לנו נסתתרה בינתו אך לעת ערב כולם היו כמותו גם הם מחקו, שחקו, וטרקו, ואפילו שילשו ובבוא הלילה ברחו כגנבים גזו ונטשו והוא מכה על חטא וגם הם אשר לא חטאו הספק בליבם ניקר ואל קירות האוהל בהו האם זאת היא ירושלים מההגדה של שתחא או חלום תעתועים ויעלם לו יא אחא הבוקר האיר וטפח על פניהם הנדהמות אכן זו היא המציאות לא טפח אלא ארבע אמות ארבע אמות של בירה עמיקתא אין יוצא ואין בא מחנה עולים מסוגר בפאתי חיפה. ומאז חלפו הימים וחלף יובל ושנים ורגעים אך עד ליום מותו לא סלח ולא השלים. יוסי