שירה בציבור

איזיקו

New member
שירה בציבור ../images/Emo79.gif

נהוג להתייחס לשירה בציבור כאל מאפיין ייחודי של תרבות עברית, שתחילתו בראשית הישוב בארץ. הגיוני בעיניי כי הנוהג אינו ייחודי לתרבות עברית, והוא רווח במקומות אחרים ברחבי תבל ובתרבויות אחרות. אף כי אנו עשויים לגלוש לתרבות שאינה עברית, יעניין אותי לקבל מכם, אנשי העולם הגדול, דוגמאות או חוויות משירת רבים בתרבויות אחרות, על סמך ידע כללי או נסיון משמיעה ראשונה. יכול להיות מעניין להשוות בין התרבויות בעניין זה, ומתוך כך ללמוד על עצמנו (מבלי להפוך את הדיון לשחוק). מה מקור הנוהג? האם יש בכך צורך פסיכולוגי של אומה בהתהוות? אומה במצור? אני יודע שרגליכם דרכו במקומות אקזוטיים, שערכתם מסעות חובקי עולם, שרקדתם ריקודי עם ושרתם עם ציבור שבט הטוטסי באפריקה, אז קדימה, ספרו, ספרו (אם יש תמונות, צרפו). (*) שירת כנסיות למשל, או שירה בציבור שמקורה דתי, לא תיחשב שירה בציבור (לצורך הדיון בלבד). תודה.
 
הייתי במסעדה בפריז

שבה מושיבים את כולם בשולחנות גדולים - ושרים שירי שיכורים.
 

גנגי

New member
נכון, ויש גם כאלה

באוסטריה ובגרמניה (זה אבל כולל הבטים אנטישמיים) ובעוד כמה מקומות נידחים בעולם (כל מה שלא מועדון הזמר בכפר-סבא הוא נידח, לא ככה?), רק ההבדל שהוא ששם משתכרים ופוצחים בשירה, ואילו אצלנו משתכרים מהשירה; שם מפצחים לפעמים תוך כדי שמחה ראשי יהודים מהעיירה הסמוכה, ואילו כאן מפצחים מקסימום גרעיני עפולה (= עיר ואם בישראל, כרך נשגב על מפת העולם). לעומת זאת, השירה בפאבים האיריים מלווה, אמנם, בהרטבת שפתות-הקול בזהב השחור המקומי, אבל במקום לפצח הם פוצחים. במחול.
 

D o r o t h y

New member
אני מכירה שתי צורות קצת אחרות

אבל אולי יכולות לתפקד כשירה בציבור. אחת הצורות היא שירת גוספל בכנסיות השחורים ברחחבי ארה"ב. השירים קבועים (אפילו אין להם צורך בשירון), אבל את זה ביטלת כאפשרות, למרות שאחדות השירה וההתעלות מאד דומים למה שקורה בערבי שירה בציבור. הסוג השני הוא שירת פאבים באירלנד. יותר מפעם אחת נקלעתי לפאב שיושביו החלו לשיר באופן ספונטאני ומיד הצטרפו רוב יושבי הפאב.ההבדל בין זה ובין שיר"בצ כהלכתה - אנשים לא מגיעים כדי לשיר. וכל העסק נשמך פרקי זמן שונים תלוי עד כמה יושבי הפאב בעניין. אולי אפשר גם להוסיף את הטברנות היווניות. אמנם שם בד"כ יש נגנים המובילים את הערב, ואנשים יותר רוקדים, אבל בהחלט גם משתתפים בשירה .
 

D o r o t h y

New member
אה, ויש עוד משהו

אם תגיעו במוצ"ש לתחנה המרכזית החדשה, תמצאו קבוצות ענקיות של עובדים זרים יושבים מול מסך ושרים קריוקי. זה גם נחשב שרב"צ? אין לי מושג אם הם אוהבים לבלות כך גם בארצות מוצאם.
 

איזיקו

New member
היפנים (שטללי בוקר הזכיר)

מכורים ממש לקריוקי למיטב ידיעתי. האם קריוקי זה שירה בציבור? סוג של (זה בשביל מוגג
).
 

mucool2

New member
הם לא רק מכורים לזה

הם גם המציאו את זה. (וההגייה הנכונה היא קָרָאוֹקֶה).
 
מנהג חובק עולם

ממש לא יחודי לישראלים, בצרפת, באנגליה, אירלנד, ארה"ב, ברזיל, יפאן ואיפה לא. הדבר היחיד הייחודי לישראל שבו הבחנתי זה שכאן שרים במסגרת הזאת גם שירים עדכניים.
 

גנגי

New member
בקיצור - לא המצאנו את הגלגל?

לא נורא. אצלנו מזייפים יותר!
 
כן, ברזיל

נפוצה שם השירה בצוותא בטברנות, בדרך כלל יש מישהו עם גיטרה, אחד מתחיל, לעתים נותנים לו לשיר סולו וגומלים לו במחיאות כפיים, לעתים מצטרפים אליו והבירה זורמת כמובן כמים, הייתי נוכח גם באירועים כאלה סביב מדורה על החוף או סביב המנגל בחצר. נתקלתי בכך כמה פעמים, באחת הפעמים ב-Angra doa reis אפילו קידמו אותי אל מרכז המעגל לשיר להם שירים ישראליים, אני לא בטוח שציפי לבני הייתה סומכת את ידיה על זה כמפגן שגרוריות של רצון טוב.
 
טוב, הוצאת לי את המילים

זה בדיוק מה שבאתי לכתוב לפני שראיתי את ההודעה שלך והופתעתי. מה שרציתי לומר זה שזאת לא בדיוק שירה בציבור. כלומר, השירה, הנגינה והריקודים הם חלק בלתי נפרד מצורת בילוי כוללת, שמתרכזת סביב מפגש אחר. כלומר, מתאספים לארוחה, לשפת-בים, לשתייה או לכל דבר אחר, ותמיד - אבל ת-מ-י-ד - יהיה מישהו שישלוף גיטרה ומישהו אחר שישלוף כלי הקשה ומישהו אחר שישיר והקהל יצטרף. בדרך כלל הקהל יצטרף גם בנגינה על כלי הקשה ובריקוד. הרפרטואר לא יהיה קבוע מראש, אם כי די חוזר על עצמו. אבל מעולם לא ראיתי/שמעתי אירוע כזה שמטרתו היתה השירה עצמה. היא תמיד חלק בלתי נפרד מכל אירוע שהוא, אבל לא מטרה עצמאית. בפורום שלי ניסינו כמה פעמים לארגם מפגשים כאלה, והם לא נחלו הצלחה גדולה. לעומת זאת, בכל פעם שאנחנו מארגנים מפגשים אחרים, בסופו של דבר זה מגיע לשירה, תיפוף וריקודים. מרבית המפגשים האלה מתארגנים סביב סיר פז'ואדה ענק (ואלה מכם שזכו לבוא איתי לאירועים של הזוג הברזילאי בהרצליה מבינים בדיוק על מה אני מדברת). אני חושבת שתרבות שבה השירה והמוזיקה מוטמעים בה ברבדים כה עמוקים, לא זקוקה להתארגנות מיוחדת עבורה.
 

אלי ו.

New member
../images/Emo45.gif גם אני חשבתי בקווים האלה

שירה בציבור קיימת בדיעבד בתרבויות רבות באירועים שונים. נראה שמה שייחודי לנו זה ההתכנסות למטרת שירה בציבור.
 
מה אתה מנסה לומר?

שכשהאוהדים של ליברפול מתכנסים על מנת לשיר You will never walk alone לא זו הייתה מטרתם העיקרית כשקנו כרטיסים לאיצטדיון?
 

צימעס

New member
אבל גם כשאנחנו שרים בסוף

מפגש תרבותיברית או בסוף מפגשח"לא זה ככה. (וגם הרוסים שהזכרתי למטה) נראה לי שההתכנסות במיוחד לשירב"ץ זה משהו חדש יחסית, אחרי שניטרלנו לעצמינו מהחיים את הקומזיץ והגורן. מישהו יודע מתי זה התחיל?
 
למעלה