שיקולים כלכליים
אני בדיוק בן 26. לא מזמן חתמתי על חוזה לדירת חדר יפה ומשופצת בר"ג. אני משתכר כ6 נטו. שכר הדירה עומד על 2200 ש"ח ובנודסף יש הוצאות. אני רווק וללא בת זוג. הוריי גרים בצפון ת"א בדירה מרווחת. אחרי שקיבלתי החלטה לשכור וכבר חתמתי וכו', אני שומע דעות מעמיתיי לעבודה, שזה טימטום שעזבתי את בית הוריי כי אם הייתי מושך עוד שנתיים-שלוש הייתי יכול לחסוך סכום גבוה, אולי אפילו הון קטן למשכנתא ולעתיד וככה הכל יתבזבז על הוצאות הדיור, האוטו וכו'...ואילו אני, ראיתי את הדברים אחרת: ראיתי את חיי חולפים לנגד עיניי ואני תקוע בדירת הוריי, אומנם במקום אטרקטיבי ומרכזי וההורים עצמם נוחים-אבל, איך להגיד, "זה לא זה". הרגשתי כמו ילד מגודל או פרזיט...רציתי לפרוח מהקן...אנשים אומרים שבמצב בו ההורים גרים במרכז, זה טימטום לעזוב...בייחוד במחירי השכירות הנוכחיים ובמיוחד לרווקים/ללא בני זוג...אני שואל את עצמי: האם לתת לשיקולים כלכליים-רציונליים לנהל את חיי? או...
אני בדיוק בן 26. לא מזמן חתמתי על חוזה לדירת חדר יפה ומשופצת בר"ג. אני משתכר כ6 נטו. שכר הדירה עומד על 2200 ש"ח ובנודסף יש הוצאות. אני רווק וללא בת זוג. הוריי גרים בצפון ת"א בדירה מרווחת. אחרי שקיבלתי החלטה לשכור וכבר חתמתי וכו', אני שומע דעות מעמיתיי לעבודה, שזה טימטום שעזבתי את בית הוריי כי אם הייתי מושך עוד שנתיים-שלוש הייתי יכול לחסוך סכום גבוה, אולי אפילו הון קטן למשכנתא ולעתיד וככה הכל יתבזבז על הוצאות הדיור, האוטו וכו'...ואילו אני, ראיתי את הדברים אחרת: ראיתי את חיי חולפים לנגד עיניי ואני תקוע בדירת הוריי, אומנם במקום אטרקטיבי ומרכזי וההורים עצמם נוחים-אבל, איך להגיד, "זה לא זה". הרגשתי כמו ילד מגודל או פרזיט...רציתי לפרוח מהקן...אנשים אומרים שבמצב בו ההורים גרים במרכז, זה טימטום לעזוב...בייחוד במחירי השכירות הנוכחיים ובמיוחד לרווקים/ללא בני זוג...אני שואל את עצמי: האם לתת לשיקולים כלכליים-רציונליים לנהל את חיי? או...