שיעור בית

  • פותח הנושא דז
  • פורסם בתאריך

Nagini Potter

New member
ושוב - המפי.

כן, אתה צודק, אני חושבת שאין טעם לשנוא, ואני גם חושבת שלא צריך סיבה, כי רגשות הם רגשות, אין להם סיבה - הם פשוט תכלית החיים, ואם אני רוצה לקבל את הרגשות החיוביים והחיוניים, אני חושבת שאני חייבת לקבל גם את הרגשות השליליים וחסרי הטעם, סתם כי ככה זה, ניסית כבר לשכנע אותי, ולא הצלחת, וגם לא תצליח, אז גיב איט אפ, כי בנושא הזה אני פואינטלסלי סטאברן. אני חושבת שמהסתכלות דרך העיניים של מישהו אני רואה שאין סיבה לכעוס עליו, לא בגלל שכעס הוא רגש מיותר, אלא בגלל שהוא לא עשה שום דבר מכעיס, לפחות לא בכוונה. אבל מה זה משנה, אני (בדרך כלל...) לא כועסת ולא שונאת, וזה העיקר! The Pointlessly Stubborn Nagini Potter
 
חחח...

תתחברי לאס"ק. צריכה להיות סיבה טובה לכך שיש את השינאה והכעס, לא? הגוף פשוט מעלים מה שלא הכרחי..
 

Nagini Potter

New member
בטח שיש להם סיבה!

כעס ושנאה הם כמו תמרורי אזהרה. אם מישהו פוגע בך המון המון המון, אתה שונא אותו, ואז אתה מתרחק ממנו. אם לא היתה השנאה, אולי לא היית מתרחק ממנו - דגש על אולי! - ואז היית נפגע המון המון המון. כנ"ל עם כעס. Nagini Potter
 

itsikd

New member
את לא שונה בהרבה ממני בדיעה שלך

תקראי את תגובתי לדברים שכתבת בשם הפרופסור
 

Nagini Potter

New member
אתה צודק, אנחנו לא כל כך שונים

רק טיפה.
The Undifferent Nagini Potter
 
כולם שונים,

רק רוצים לראות שהם ביחד כדי שלא יוכלו לפגוע בהם. זה למה המציאו את ה"נורמלי".
 

Nagini Potter

New member
כן, אבל את כבר גולשת לדיון אחר כאן

...... אנחנו יודעים שאין שני אנשים זהים, אבל את מבינה למה הכוונה כשאנחנו אומרים שאנחנו לא כל כך שונים....... לא חייבים להתפלסף בקשר להכל...^^ The Still Undiffernt Nagini Potter
 
למעלה