שיעור ביוונית

שיעור ביוונית

לאור ההערצה העיוורת כלפי היוונים העתיקים ותרבותם, אני פותחת שירשור בו נלמד קצת על יוונית. מי שרוצה להוסיף מוזמן, נא לשרשר להודעה הפותחת, כך יהיה קל יותר לקרוא ולצרף בבקשה כותרת שמגדירה בדיוק מה יש בהודעה. תודה.
 
אלים יוונים

האלים האולימפיים אלו הם זאוס, אחיו וצאצאיהם, נצר לטיטאנים ששלטו בארץ לפניהם. <כבר הרבה יותר מציאותי ממשה רבינו> אפולו - אל השמש, הנבואה, הרפואה, והמוסיקה אפרודיטי (ונוס) - אלת האהבה והיופי ארוס (קופידון) - אל התשוקה ארטמיס (דיינה) - אלת הירח והציד ארס (מרס) - אל המלחמה אתינה (מינרוה) - אלת החוכמה והמלחמה (האסטרטגיה) באכחוס (דיוניסוס) – אל היין ופטרון השירה דמטר (קרס) - אלת האדמה והתבואה האדס - אל השאול הסטיה (וסטה) - אלת אש-האח והמשפחה הפיסטוס - אל האש הרה (יונו) - אלת הנשים והנישואין הרמס (מרקורי) - שליח האלים, פטרון הגנבים והסוחרים זיאוס (יופיטר) - מלך האלים ושליט העולם פוסידון (נפטון) - שליט הים ורעידות האדמה
 

spag

New member
וכמו שדרשו רז"ל

OH HOLY SHIT! סתם, באמת מעניין לקרוא על האלים. תודה.
 
זאוס

זאוס (הופנה מ - זיאוס) זאוס הוא האל הראשי ואל השמיים והרעם במיתולוגיה היוונית. זאוס הוא האל הראשי, השליט העליון באולימפוס (מקום המגורים של האלים), שליט היקום, ממונה על מזג האוויר הברקים הרעמים והוא גם אל המשפט והצדק ששומר על הערים ואסיפות עם. האל זאוס האחרים רועדים מפניו, אך הוא גם חושש מפניהם ואינו מעז להתנגד להם ישירות ומחפש תחבולות כדי להשיג את מבוקשו. כשרצה להתעסק עם בנות תמותה (בני אדם) היה לובש צורה לא של אל אלה של אחותו שהיא גם אשתו "מנשואי קודש" הקנאית הרה ממרמרת לו את החיים והייתה רודפת אחריו ואחרי אהובותיו הרבות. על פי המיתולוגיה זאוס נוצר ממיזוג של כמה אלים יחד. זאוס ואחיו הפילו גורל כדי לחלק בניהם את היקום, הים נפל בחלקו של פוסידון, השאול בידי האדס, וזאוס נעשה שליט עליון. זאוס תבע מבני האדם לא רק קורבנות אלא גם צדק ויושר. היה לו מקדש באולימפיה שבפלופונסוס, והוקדשו לו המשחקים האולימפים. הסמלים של זאוס שריון חזה ומגן נורא הוד. האלון היה העץ שלו. הציפור - נשר
 
../images/Emo47.gifאפרודיטי../images/Emo47.gif

אפרודיטי מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אלת האהבה והיופי. מתוארת רבות במזמורים ובסיפורים כנפש שבלעדיה אין יופי ושמחה. סיפור הולדתה אינה ברור- מוזכרת כבתו של זאוס ודיוני, אולם מסופר כי נולדה מקצף הים בסביבות האי קפריסין. באיליאדה שבמרכזה עומדת מלחמת הגיבורים, אין רישומה רב. היא מצטיירת כאלה חלשה, אף בוגדנית ששלטונה אכזרי ומחריב. משמשת כאשתו של הפיסטוס, אל האש המכוער והצולע. מקודשים לה עץ ההדס, והציפורים- יונה, אנקור וברבור.
 
והבנים של ארס

פובוס ודיימוס (לא בטוחה באיות) אלי הפחד המלווים את אביהם בשדה הקרב ד"א -ככה קוראים לירחים של מאדים (נחשו למה!)
 
ארטמיס

ארטמיס מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. - פסל ארטמיס מהלובר - אחת מהאלים האולימפיים, אחותו התאומה של אפולון, בתם של זאוס ולטו. אחת משלוש האלות הבתולות. הציידת הראשית לאלים ומושלת על ברואי הפרא. באופייה מיוצגים הסתירות המרובות של המיתולוגיה היוונית- היא מגנה על בני הנעורים אולם מוזכרת בסיפורי הקרבה רבים. מתוארת כאלה אכזרית ונקמנית ואם זאת כאלת פרשת הדרכים המכוונת לטוב ולרע את התועים ביער. סמלה היה הלבנה. חיות בר רבות מקודשות לה וביחוד הצבי, וכן מקודש לה עץ הברוש.
 
ארס

ארס מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. במיתולוגיה היוונית, ארס הוא אל המלחמה, בנם של זאוס והרה שכנראה לפי מקורות אחדים שנאו אותו. ישנם מקורות המתארים את ארס כיצור אכזרי ומעורר שנאה ונותנים תהילה ושבחים לכל מי שמצליח להימלט ממנו. יש המכנים אותו בשם אל רצחני ועקוב מדם, קללת המין האנושי בהתגלמותה, ועם זה - פחדן, הגונח מתוך כאב ובורח בהיפצעו. חבורה של עוזרים מלווה אותו בשדה הקרב : אחותו אריס (ביוונית - פירוד, אי הסכמה) עם בנה איניו (ביוונית ריב, מדון), אלת המלחמה צועדת על ידו, ונלווים אליה אימה, חיל ורעדה. כשהם נעים ממקום למקום מלווה אותם קול גניחה והאדמה עקובה מדם. ארס מופיע לעתים רחוקות באגדות מיתולוגיות. אין הוא אישיות בולטת. באגדה אחת הוא מופיע כמאהב, אך לרוב הוא סמל מלחמה. לא היו לו ערים שבהם סגדו לו. הוא בא מתראקיה, בצפון יוון, שבה ישבו אנשים גסים ואמיצים. העיט היה מקודש לו והכלב (שעשו לו עוול שבחרו בו) היה בעל החיים שלו.
 
אתנה

אתנה מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. אתנה הייתה בתו האהובה ביותר של זאוס, ראש האלים. סיפור לידתה מוזר : בלידתה לא הייתה מעורבת שום אמא אלא היא זינקה מהראש של זאוס כשהיא מבוגרת וחמושה בנשק רב. במקומות אחדים מתוארת אתנה כאלת קרב אכזרית חסרת רחמים, אך במקורות אחרים מתוארת כאלת מלחמה המגינה על המדינה מפני אויבים מבחוץ אתנה שמרה על העיר אתנה, והייתה אחראית על חיי התרבות, המלאכה והחקלאות. טוענים שהיא המציאה את הרסן לסוסים כדי שניתן יהיה לאלפם. לכבוד אתנה, אשר הייתה בתולה, הוקם מקדש אשר מצוי על האקרופוליס (העיר האלית) באתונה. ביצירות שונות מצוינת אתנה כהתגלמות החכמה, הבינה והטוהר. לאתנה היו 2 חיות המוקדשות לה : הנחש - אשר עלול להזיק לאדם אך גם לעתים מועיל לו (אוכל מזיקים). הינשוף - אשר לאחר מכן נהפך לסמלה של העיר אתונה. העץ של אתנה היה עץ הזית אשר לפי האמונות, היא זו שיצרה אותו. אתנה הייתה מקודשת לאתונאים ונחגגו לכבודה חדים שונים.
 
האדס

האדס מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. המיתולוגיה היוונית מספרת שהעולם חולק לשלושה חלקים: האדמה, הים והשאול. שלושה אלים: זאוס, פוסידון והאדס הגרילו ביניהם את חלקי העולם הללו. זאוס קיבל את העולם העליון, פוסידון את הים והאדס קיבל שליטה על השאול ועל כל מה שמתחת לאדמה - אבנים, מחילות, מתים ומחצבים. אל השאול במיתולוגיה היוונית. קראוהו גם פלוטו, אל העושר המתכות והמחצבים. בבעלותו היתה קסדה שהפכה את חובשה לרואה ולא נראה. לא התחבב על בני התמותה, הצטייר כחסר רגש וחמלה אך עם זאת אל צודק. את אשתו פרספונה הביא מפני האדמה ועשה אותה למלכת השאול.
 

דסדס

New member
איך אני חולה על האדס....

ידיד שלי כל פעם קורא לי האדס... הוא טוען שיש לי אישיות מתאימה לתפקיד! חוץ מזה לדעתי נקראתי על שמו... אתם לא חושבים? הדס-האדס
 
הסטיה

הסטיה מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. הסטיה הייתה אחותו של זאוס, היא הייתה אלה-בתולה. היא לא תופסת מקום רב באגדות מיתולוגיות. היא הייתה אלת הבית והמשפחה. תינוק שהיה נולד היו מקיפים כמה הקפות אותו סביב האח המקודשת לאלה זאת, לפני שיצורף למשפחה. בהתחלת הארוחה ובסיומה היו מגישים לה קורבן. בכל עיר הייתה אח ציבורית המקודשת להסטיה ובה בערה תמיד אש. כשהיו מקימים מושבה חדשה, המתיישבים היו נושאים גחלים מהאח שמהעיר שממנה הם באו ובגחלים האלה היו מדליקים אש באח של העיר החדשה.
 
הפיסטוס

הפיסטוס מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. הפיסטוס הוא אל האש במיתולוגיה היוונית. הוא היה בנם של זאוס והרה, אבל לפעמים מייחסים אותו להרה בלבד. הפיסטוס היה בין האלמוות היחיד שהיה מכוער ופיסח. במקום אחד הוא מספר שאמו חסרת הבושה גירשה אותו מן השמיים כאשר ראתה אותו בעל-מום. במקום אחר הוא אומר שזאוס גירש אותו, בכעס בגלל שהגן על הרה. יש המתארים אותו כתושב האולימפוס, נפח וחרש ברזל אצל בני האלמוות שהתייחסו אליו בכבוד ויקר. יש משוררים האומרים שמפחתו נמצאת תחת הר-געש וגורמת להתפרצותו. הוא היה אל טוב ורודף שלום, אהבו אותו בשמיים ובארץ. הוא היה המשען והסמל של חיי תרבות. הוא היה אפוטרופסם של הנפחים.
 
עוד על הפיסטוס- האתונאים

ילודי האדמה לאתונאים היה מיתוס משלהם על מוצא האדם מן העפר. האל הפיסטוס ניסה לאנוס את אתנה, וכשהדפה אותו מעליה, נשפך זרעו על ירכה. היא מחתה את הזרע בפיסת צמר והשליכה אותה ארצה בשאט נפש. מפיסת הצמר הזאת יצא אריכטוניוס, מלך אתונה לעתיד לבוא, המתואר בדרך כלל כנחש בחלקו, בשל זיקתו ההדוקה לאדמה. בני תבי סיפרו כיצד קטל קדמוס, מייסד עירם, נחש גדול במקום שבה קמה העיר. הוא עקר את שיניו וזרע אותן באדמה, ומהן יצאו אנשים חמושים שהרגו זה את זה עד שנותרו רק חמישה מהם. אלה נקראו ספרטי – הזרועים, ומחלציהם יצאו משפחות האצילים של תבי.
 
הרה

הרה היא אשתו של זאוס ואחותו. הטיטאנים אוקיינוס ותטיס הם שגידלוה. היא היתה פטרונית הנישואים, ובראש מעייניה היו הנשים הנשואות. עיקר עיסוקה היה להעניש את הנשים הרבות בהן התאהב זאוס. באגדה על חיפוש גיזת הזהב מופיעה כמגינה על גיבורים. מכובדת בכל בית, וביתה איליתיה היא ה"מיילדת" במיתולוגיה היוונית.
 
הרמס

הרמס מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. האל הרמס נולד לפי המיתוס במערה. הרמס הוא אל אולימפי הוא היה אהוד מאוד על היוונים אך לא נחשב לאל מדרגה ראשונה. הרמס היה מגנם של האנשים שהלכו בדרך , והגן עליהם מפני רוחות רעות. כאשר הולך הרגל היה מוצא בדרך משהוא , או נתקל במזל פתאומי , הוא היה מודה להרמס על כך שהוא מעניק לו מתנות , הרמס נחשב לאל הדרכים. הרמס נמצא תמיד בכל היבטיו מעורה בבני האדם ובענייניהם.
 
פוסידון

פוסידון מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. איך קיבל פוסידון את תפקידו כאל הים ותופעות הטבע: כשקיבלו האלים את סדרי היקום, התקשו תחילה לחלק בניהם את תפקדי השלטון. "נכון שאתה שחררת אותנו מבטן אבינו ", התלוננו פוסידון והדס באוזני זאוס " אבל אל תשכח שאנחנו מבוגרים ממך! איננו מסכימים שתשלוט על העולם כולו. המלוכה מגיעה גם לנו!" זאוס שעייף ממלחמות לא רצה להתחלק עם אחיו, ויחד עם זאת ביקש שלא להילחם בהם. מה עשה ? קרא זאוס לאוס לפרומתיאוס, החכם ואוהב אדם, וביקשו את עצתו. על פי עצתו הטובה של פרמתיאוס חולק השלטון בעולם בין שלושת האחים : פוסידון (נפטון) קיבל על עצמו את הים , את מקווי המים ותופעות הטבע הדס (פלוטו) היה לאל השאול, וזאוס היה לראש וראשון לאלים אדון השמים היושב על כיסא המלוכה באולימפוס. הוא ממטיר הגשמים ובידיו חזיז הרעם ואש הברק .
 
אפולו

קליתיאה היתה נמפת מים שהתאהבה באפולו, אל השמש. אך, לרוע מזלה, אפולו לא השיב לה אהבה. בצערה הרב היא הלכה והתישבה על האדמה הלחה, כשתלתליה הזהובים גולשים מראשה על כתפיה. כך ישבה תשעה ימים, לא אכלה ולא שתתה, ודמעותיה המלוחות והטל היו הדבר היחיד שבא אל פיה. והיא לא הביטה בשום דבר אלא רק בשמש אהובה. בכל בוקר, לאחר שהשמש עלתה במזרח, היא היתה עוקבת אחריה במבטה, והמשיכה להביט בה עד ששקעה. כך מידי יום. בסוף, השתרשו רגליה באדמה, ופניה הפכו לפרח חמניה, או "פרח השמש", כפי שנהוג לכנות אותו. ועד היום ממשיך פרח החמניה להסיט את גבעולו ולהפנות את פניו לעבר השמש במסעו בשמים- מהזריחה ועד השקיעה.
 
אנשים חשובים במיתולוגיה היוונית

אגאממנון אדוניס אדיפוס אורפיאוס ארידיקה אוראקל אטלנטה איאולוס איקארוס אירופה אכילס אנדימיון אנטיגונה דדאלוס דפנה הלנה הרקולס הקטור מידאס פאריס פיגמליון פסיכה פריסאוס תזיאוס
 
למעלה