שיעורי שחיה (קצת ארוך)

[michald]

שיעורי שחיה (קצת ארוך)

אני קוראת פסיבית כבר זמן רב בפורום וגם כתבתי כאן בעבר (באנגלית, תחת שם העט michal st, בעזרתה האדיבה של נועה). כעת, אני יכולה לכתוב בעברית, ומפני שהפורום נפלא לפי דעתי, אשמח להיות פעילה יותר. נועם בת 16 חודשים, ילדה בעלת דעה, עצמאית, מאד מפותחת מבחינה מוטורית ושכלית (אולי, קצת יותר מדי). יש פער עצום בין היכולות הגופניות-שכליות שלה לבין היכולת להתמודד עם מצבים מבחינה רגשית. אני מנסה להימנע מעימותים וממצבים שגורמים לה להיכנס להתקפות זעם. למשל, נועם הלכה עם גרביים או נעלי בד במשך זמן רב, כשכולם פה בהולנד (ארץ קרה ורטובה לכל הדעות) הרימו גבה. כעת, דרך אגב, היא מהדסת בזוג נעליים שבחרה בעצמה, ובא לציון גואל. הבעיה שלי היא שיעורי שחיה. באזור בו אנו גרים יש בריכה לקטנטנים, אך מותר להיכנס אליה רק בשעה מסוימת (חצי שעה ביום) ולקבל שיעור שחיה יחד עם שאר הפעוטות. השיעור עצמו נחמד, אך לא הכרחי, לפי דעתי. הבעיה היא שכ-ו-ל-ם משתתפים בשיעור ונועם שלי מעונינת ב"שחיה חופשית". היא רוצה לטפס בסולם בדיוק כש"צריך" לשחות לצד השני, היא רוצה לשחק עם הפינגווין בדיוק כשכולם שוחים במעגל..ברור לי שיש גם הבדל תרבות רציני ביותר. הילדים ההולנדים מחונכים להפליא ונועם....נו, טוף. השיא, דרך אגב, הוא לאחר המקלחת- כל הילדים השמנמנים, אדומי הלחיים שוכבים כאיש אחד, מתמרחים בקרם ומחכים שילבישו אותם בעוד אני רודפת אחרי נועם (רזה ושחרחרה) בין תאי ההלבשה רק כדי שתלבש חולצה. השאלה שלי היא האם להכריח אותה להשתתף בשיעור? מבוכה, תהיה לי בכל מקרה- או שכ-ו-ל-ם ישחו והיא תשחק= יוצא דופן או שהיא תמשיך לצעוק והתפתל כשמשהו בשיעור לא נראה לה. המניע שלי להמשיך בשיעורים הוא להרגיל את נועם להיות חלק מקבוצה וממסגרת, לאו דווקא כדי שתלמד לשחות. אני חשה שגם בעתיד יהיה לה קשה להסתגל למסגרת ואני תוהה אם לא עדיף להבין בגיל צעיר שלפעמים צריך לעשות "מה שכולם עושים". אשמח לשמוע כל דעה.

 

[אפרתש]

קצת מוקדם להרגיל מסגרת, לא?

את בהולנד? תרשי לי להאנח רגע מקנאה. נועם שלך היתה משתלבת נהדר בחוגים בארץ. כאן זה מאד מקובל שבזמן החוג, כל הזמן יש ילדים שעושים משהו אחר. ואף אחד לא מרים גבה ולא מסתכל כאילו יש לך ילד בעייתי. אם את מתכננת לחזור לארץ בקרוב - ממש אין טעם להרגיל את נועם, שנשמעת חמודה ופעלתנית להפליא, לסטנדרטים ההולנדים. וגם אם אתם נשארים שם לתקופה ארוכה - בכל זאת זה היא קצת צעירה בשביל ללמוד להיכנס למסגרת. את רוצה שהיא תהיה חלק ממסגרת, היא לא רוצה להיות חלק ממסגרת, בגיל 16 חודשים אף ילד לא מוכן להיות חלק ממסגרת, אז חבל על כאב הלב שבלכפות עליה ואנרגיה שאת מוציאה בלנסות להחזיק אותה (ובלהתבייש). נסי למצוא לה בריכה אחרת, תשתוללו באמבטיה, את נושא הכניסה למסגרות - חכי קצת ...

 

[לאה_מ]

דעתי האישית אך הנחרצת היא

שלא צריך להכריח ילד לעשות מה שכולם עושים רק בשם העקרון ה"מקודש" של ההסתגלות. דעתנות, יצירתיות, חשיבה עצמאית, מקוריות - אלה לא מילות גנאי - אלו דברים שאני חושבת שרובנו היינו שמחים מאד לראות בילדים שלנו! אני חושבת, שגיל 16 חודש הוא בהחלט מוקדם מדי גם כדי לבדוק הסתגלות למסגרת. אני לא חושבת שמההתנהגות של נועם בשיעורי השחיה את יכולה להסיק שהיא תתקשה להסתגל למסגרת של גן, למשל, בעוד שנתיים. אני חושבת שכדאי דוקא להבין שלפעמים צריך לא לעשות את מה שכולם עושים, ולא להיפך (האסוציאציה שלי היא לאו דוקא מתחום ההורות - מה שעלה לי בראש למקרה המשפט הזה היה ציות עוור לפקודה בלתי חוקית). לעשות את מה שכולם עושים הוא חלק ממיומנות חברתית, שמפתחים אותה בהדרגה. אצל ילדה בת 16 חודשים היא בהחלט עדיין לא אמורה להיות מפותחת. אגב, בני הבכור, עומר, הוא ילד ממש "לפלף" - מאד "צייתן" ו"ממושמע" ו"מחונך" - לא כי אני עמלתי קשות על זה, אלא פשוט כי זה האופי שלו - זה ממש לא נוגד את העובדה שיש לו דעות מוצקות משל עצמו, שיש לו חשיבה מעניינת ויצירתית, ושהוא יודע לעמוד על שלו, גם תוך התנגדות לקבוצה או למנהיג. ואגב, זה ילד שבאופן כמעט קבוע בשעורי חמ"ל שהייתי איתו בגיל שנה-שנתיים ובחוג ג´ימבורי, לא היה משתתף בפעילות אלא עושה מה שהוא רוצה. אז לא לדאוג - נועם נשמעת ילדה על הכיפאק. אל תנסי לעשות ממנה מה שהיא לא. ושכחתי לומר - ברוכה הבאה לפורום

.

 

[עירית ל]

אוי איזו קושיה

הנטיה הטבעית היא כמובן להציע שלא תכריחי אותה בשום אופן. המטרה של הסתגלות למסגרת בגיל כזה לא נראית לי ראויה, מה עוד שלפי התיאור זה יעלה כנראה בהתנגשות רצונות ובמאבקי כוח קשים. אבל כמובן שאני נטועה בתוך המנטליות הישראלית. אני יכולה לספר מתוך הניסיון שלנו של השתתפות ארוכת חודשים בשיעורי שחיה עם יונתן (בן גילה של נועם) ושל השתתפות אומללה וחד פעמית בחוג ג´ימבורי. אחד היתרונות הגדולים של חוג השחיה שלנו היא האוירה שמאפשרת לנו להשתתף במעגל כשנוח ליונתן ולזוז הצידה ולהתעסק בעניינינו כשמשהו אחר מאוד מעניין אותו. ולגבי הטראומה שעברתי (כן, אני) בשיעור ג´ימבורי המזעזע: הטראומה נבעה ממבחר זוועות די רחב. האחת הרלוונטית לבעיה שהעלית היא ההרגשה הרעה שלי למראה הורים שכופים על ילדיהם השתתפות וציות מוחלט למדריכה (הקפריזית). הכפיה הזו הרי מנטרלת כל שביב של הקשבה לילד. כלומר אם הורה לא היה מחליט מראש לכפות השתתפות, יתכן שהיה מוצא דרך למשוך את הילד להשתתף תוך הנאה. לדוגמא ראיתי ילד שבזמן המשחק החופשי בחר לדחוף כיסא. אחר כך הושיבו את כל הילדים במעגל על שרפרפים. אביו של הפעוט תפס אותו והושיב אותו על שרפרף תוך מחאות וצרחות. הצעתי לו להחליף את השרפרף בכסא שאיתו שיחק הילד והנה זה פלא - השתתקה המחאה.

 

[zimes]

זה כמו ההברקה של אבא שלי

(אני צריכה לשאול אותו פעם על זה...) בהרבה פעמים שלא היינו "ממושמעים" - לא אוהבים איזה אוכל, לא קמים כמו קפיץ מהמיטה ... הוא היה מסביר שאנחנו חייבים ללמוד לעשות את הדברים האלה, גם אם אנחנו לא כל כך רוצים, ומוסיף "מה תעשו בצבא?" (למשל - "אם לא יהיה שום דבר לאכול חוץ מסלט חצילים

") דעתי: היא תתרגל למסגרת כשהיא תצטרך. לא צריך "לשבור" אותה עכשיו בשביל אולי-אח"כ.

 

[עירית ל]

../images/Emo6.gif זה היה התירוץ העלוב של מנהל

בית הספר שלי לתלבושת אחידה.

 

[מירב של לירני]

בהחלט שונה מישראל

את לירני שלי שיתפתי בקורס שחיה בגיל 4 חודשים למשך 3 חודשי הקיץ החמים באופן פרטי. לירן מאוד אהב את השחיה ועד היום הוא אוהב אמבטיות ובריכות ומים בכלל. לרוב הוא תופס צינור ו... מ ר ט י ב כהוגן. והוא רק בן שנתיים. כיום השרירים שלו ,טפו טפו טפו, חזקים להפליא ( מורגש במיוחד כשהוא סוחב אותי בטרקטורון שלו )והוא אינו חושש ממים אלה ההפך. ואני חושבת שהשיעורים הטיבו עימו מאוד. אבל מצד שני , אני חייבת לציין שהאהבה שלו לשיעורים עודדה אותי להמשיך ובשום אופן לא הייתי ממשיכה לולא הוא היה מתענה. שתהא לך בחירה מוצלחת, ותשמרי על עצמך ועליו איי שם, מירב של לירני

 

[michald]

טוב, טוב, נועם לא "מתענה"

וגם עד היום (כולל היום) לא הכרחתי אותה לעשות שום דבר שלא רצתה- פרט ללשבת חגורה באוטו. באופן כללי, אישרתן מה שחשבתי בעצמי ונועם לא תיקח חלק בשיעור אם לא תרצה. בקשר למסגרת, לא התכוונתי "לשבור" אותה או להפוך אותה לעבד כנוע. חשבתי שלא יזיק אם היא תראה שלעתים (רחוקות) לא עושים בדיוק מה שרוצים, אך באמת, ייתכן והיא קטנה מדי.אני מנסה להזכיר לעצמי השכם וערב שהיא עדיין תינוקת, אבל בגלל היכולות האחרות שלה- אני שוכחת לפעמים. תודה עך כל התגובות.

 

[מיכל קורן]

למיכל

הבת שלי בת שנה וחצי וכבר שנה בשיעורי שחייה (בישראל). גם היא הרבה פעמים לא רוצה לעשות מה שכולם עושים.. כשכולם קופצים מהרמפה היא רוצה להחזיק את אבא (הוא הולך איתה) וכשכולם נתלים על החבל היא רוצה לרמפה.. אני לא הולכת איתה, אבל אבא שלה מספר לי. הוא לא מכריח אותה לשום דבר, ואני שמחה שהיא כזו, ומעודדת אותו לתת לה לעשות מה שהיא רוצה.