שיעורי בית בכיתה ב'

[אמא מודיעינית 1]

שיעורי בית בכיתה ב'

שיעורי הבית הוא מכין , אני בודקת, רואה מעט שגיאות. חיבת לציין שהוא תלמיד מצטיין,עבר שלב א של מיבחן מחוננים ובכלל רגיל שהכל בא לו מאד בקלות. רוב השיעורי בית מכין בכלל בזמן שיעור, ואת מה שלא הספיק בשיעור עושה "במהירות האור"... עם כל המשתמע מזה - הרי אי אפשר גם מהיר וגם איכותי, לא?
אני: יש שגיאות בשאלות X,Y, בוא נסה לתקן
הוא: המורה בד"כ לא בודקת, וגם אם תבדוק - מותר לטעות, העיקר שהשיעורי בית מוכנים - בקיצור תירוצי הלא בא לי... לי ברור שהוא אמנם ניסה אבל עשה מאמץ קטן מאד כי אם היה עושה מאמץ מספיק עם היכולת שלו - היה עונה נכון. אה, ולעיתים פשוט בשיעור פותר קדימה בלי להקשיב למורה כדי להספיק את שיעורי הבית ומפספס הסבר של מורה ואז מנחש איך לפתור ולעיתים טועה ומתוסכל מזה.
אני: מצטערת, אבל אתה לא עושה את ה"עבודה" שלך כמו שצריך. תפקידך לעשות את ה"עבודה" שלך כמו שצריך,
הוא: מתעצבן, מורח את הזמן
אני: עד שלא תעשה את העבודה שלך כמו שצריך - אין צ'ופרים (מחשב/ טלויזיה/ חברים/ ארוחת ערב בדיוק כמו שאתה אוהב אלא מה שנוח לי אני מכינה/ בערב קריאה משותפת של ספר - משהו שהוא מאד אוהב למרות שבעצמו קורא חופשי) עד שתכין את השיערים כמו שצריך. אם אתה רוצה עזרה (לא פיתרון אלא רק הכוונה, רמז) - בשימחה.
הוא: מתעצבן, מורח את הזמן, טוען שאם אחותו רואה באותו זמן טלויזיה זה מפריע לו להתרכז.
אני: מכבה לכולם את הטלויזיה, אחותו בת ה-4 מתישבת לידנו עם משחק ומבקשת שאשחק איתה
אני: מנסה במקביל גם לשחק עם אחותו וגם תוך כדי לכוון אותו
שניהם: מתעצבנים שלא מקבלים תשומת לב מלאה, מציקים אחד לשני מתוך קנאה הדדית
וככה מגיעה שעת ארוחת הערב (שאז בעלי מגיע) ובעצם לא הספקנו כלום ואף אחד לא מאושר
ואני שואלת: מה אני עושה לא טוב בסיטואציה הזאת?
אה, ובנטו לפתור את הסעיפים שעשה לא טוב לוקח לכל היותר 10 דקות אם מורידים את הדיונים שמסביב (ואני מתכוונת לכל המקצועות ביחד). האם לא לבדוק בכלל שיעורים והניח לו? אני לא אוהבת שזה מעכיר את האוירה בבית מצד שני מרגיש לי לא הגיוני שלא יבין חלק מהדברים.

 

[חייבתלהגיב]

בעקרון את עושה בסדר גמור

לאו דווקא הייתי קוראת לזה עבודה (במקרה שלנו בית הספר קורא לזה עבודה, והבת לא מבינה למה לה לעשות עבודה אם לא משלמים לה עליה...) - אבל נוהל שבו כשמגיעים הבייתה מכינים שיעורים, את בודקת והוא מתקן נשמע סביר בהחלט. הבעייה, ממה שאת כותבת פה, היא שאחותו נמצאת שם. אצלנו עבד לפעמים לתת גם לקטנה "שיעורי בית" - למשל חוברות מבוכים, משימת ציור, חוברות עבודה, וכו' - דברים שמתאימים לגיל. מאוד יכול להיות שהפעילות של אחותו (כמו טלוויזיה) באמת מפריעה לו להתרכז - אז דבר ראשון טפלי בעניין הזה, ואז תראי אם יש גורמים נוספים לקושי ולאיטיות, ואם דרושים פתרונות נוספים.

 

[zivabrs]

שיעורי בית

שלום לך,
מהתיאור שכתבת מצטייר כי נושא הכנת שיעורי הבית גוזל מכולכם כוחות ואנרגיה רבים, ממך, מבנך ומבתך, שנדרשת להתאים עצמה למצב.
הזמן הרב שמוקדש לכך, מרגע חזרתו של בנך מבית הספר ועד לשעות הערב המאוחרות, יוצר תחושות מתח ותסכול.
כשם שציינת, שיעורי הבית הם שלו ובאחריותו. אולם בפועל הם הופכים להיות של כל בני המשפחה, ולא ברור של מי השיעורים שלו או אולי שלכם ההורים.
על מנת להשיב לו את האחריות בדבר משימותיו שלו ולמנוע "מריחת הזמן", חשוב להקצות זמן להכנת שיעורי הבית, זמן מוגדר מראש. כלומר, לשתף את בנך ששמת לב שנושא שיעורי הבית הפך להיות מכביד ומעכיר את האווירה לכולכם וחבל שכן זה פוגם בזמן האיכות וההנאה ולכן את ואביו החלטתם כי מהיום והלאה הוא יכול להכין את שיעורי הבית מהרגע חזרתו מבית הספר ועד השעה x, שעה שנראית לך סבירה ומספיקה על מנת שיסיים אותם. במהלך הזמן המוקדש לכך תהיי זמינה לו לכל שאלה או עזרה שיידרש לה. כשהשעה שעליה תחליטי מגיעה לסיומה, אינו יכול להכין עוד את שיעורי הבית, שכן הוקצה לו מספיק זמן לכך.
כאמור, שעורי הבית הם שלו ועל כן שהוא חוזר מבית הספר את רק מזכירה לו את פרק הזמן שניתן להכנת השיעורים, כשכל האמירות מסביב פוסקות.
כדאי שילדינו ילמדו להיות האחראים, אנו נדרשים לאפשר להם את ההזדמנות לקבל אותה עליהם, כל עוד האחריות היא עלינו אזי לא ברור להם מה שלהם ומה שלנו כהוריהם.
חשוב מאוד להתחיל בשינוי זה ברוח טובה ותומכת וכן להיות מאוד עקביים, גם אם זה לא פשוט.
בהצלחה!
זיוה ברוש
יועצת ופיכותרפיסטית

 

[ענת הרפז מנשה]

כתבתי בדיוק בדיוק על זה באתר לילדים ולהורים

מצרפת לך את הכתבה בתקווה שהיא תוכל לעשות לך מעט סדר בנושא.
מבינה לליבך

http://www.haprofessor.com/index.php/papers/102-dialog1

 

[bhs]

לדעתי - את צריכה להחליט עד כמה זה חשוב לך

אם את רוצה שיתקן - כדאי שתנהגי הפוך ממה שאת נוהגת - תני לו תמריץ להתארגן מחדש ולתקן - מדבקה בלוח שנה ובסוף החודש מסכמים מדבקות וקונים לו צופר קטן ב10 שח. מלווה בטקס כלשהו, זה יעזור לו לאסוף את עצמו וירגיל אותו להתנהגות שונה.