כן
בנק ישראל מפעיל לחצים על הבנקים להקטין את מסגרות האשראי ובמיוחד את האוברדרפט. הבנקים נהגו (וארובם עדיין נוהגים) לתת אשראי לשכירים בגובה המשכורת ולעיתים עד פעמיים גובה המשכורת. ברגע שמפסיקה להכנס משכורת שוטפת, את יוצאת לכאורה מגדר שכיר ולכן הזכאות שלך לאשראי מסיבה זו נפסקת. הבנק אמור להודיע לך על כך בכתב ומספר ימים מראש. (לרוב זה נעשה אוטומטית ע"י הודעה הנשלחת ממרכז הבנק ולא מהסניף שלך). במידה ויש לך באותו סניף, קופות גמל, או תוכניות חסכון בסכומים של 10,000 שח ומעלה, את יכולה להסדיר מסגרת אשראי שבה התוכניות הנ"ל ישמשו כבטחון (כלומר, לא תוכלי למשוך אותם ללא סגירת החריגה). תנאי אשראי כזה שונים מאשראי לשכירים בעמלות ובריבית החובה ולכן לא בטוח שכדאי לך לקחת אשראי כזה.לגבי הפקדת הסכום, אם ההפקדה לא נעשית ביום בו נפרע השיק, פקיד הבנק עשוי לחשוש שלא תפקידי את הסכום לאחר שהשיק כבר נפרע ואז את חורגת מעבר לחריגה שכבר קיימת. בגלל מוסר תשלומים גרוע במדינה, חלק מהבנקים כבר נכוו במקרים כאלו, והם מעדיפים להפיל את התיק על הלקוח. כאשר יש הכרות ממשוכת בין הפקיד ללקוח ונוצר אמון הדדי, יכול הפקיד להחליט לא להחזיר את השיק (אלא אם כן מדובר בסכום חריג) כאשר הוא מאמין להבטחתך. חלק מהבנקים מנצלים את המצוקה התקציבית ברשויות המקומיות ולוקחים ריביות מנופחות על חריגות אשראי של הרשויות עצמן, עובדיהן וחלק ניכר מספקיהן. אם יש לך השקעות בבנק בסכום של עשרות אלפי שקלים ומעלה, אני ממליץ לך לבחון לעבור לבנק אחר. שם תדרשי תנאים משופרים כתנאי להעברת ההשקעות (אפשר לתדרוש הקצאת אשראי בריבית נמוכה יחסית וללא עמלת הקצאה, פטור מעמלות פעולה בעו"ש וכודמה. אם אין לך השקעות , לא משתלם לעבור בנק, בכל הבנקים יתיחסו פחות או יותר בצורה זהה ללקוח דלפון.
