שינוי מגמה?
אחד הדברים שמשכו את עיני בסוף השבוע האחרון היה כתבה שפורסמה במוסף סופשבוע של מעריב ועסקה בשודדי ים חיפאים ובעובדה שמפרץ חיפה שימש להם כבסיס במשך למעלה ממאתיים שנה. הכתבה הייתה כתובה טוב (ואני מצרף כאן את הלינק), עסקה בנושא מרתק והחשוב ביותר - חרגה לחלוטין מתחום הכיסוי הרגיל של המוספים מהסוג הזה, דהיינו הגיגיהם ועלילותיהם של סלבריטאים כאלה ואחרים (שבדרך כלל גם אין להם משהו ממש מעניין לומר). על הכתבה היה חתום אדם בשם אורי קציר. בירור קצר העלה שהוא אינו נמנה על צוות הכותבים של המוסף. מה שכן, מדובר במישהו שבשקט יכול היה להיות סלבריטי בעצמו (היה בעבר כתב מדיני בעתי"ם, דוברם של אהוד ברק ושל מפלגת שינוי ועוד), אבל נמנע מכך ועוסק כיום בייעוץ תקשורת ובכתיבה. תוך כדי, הוא גם עובד על התיזה שלו לדוקטורט בהיסטוריה. לקחו אדם שעוסק בהיסטוריה באופן שוטף ומבין משהו כנראה גם בכתיבה ונתנו לו להרים אייטם איכותי. זה מעניין, כי מדובר במהלך מאוד לא שיגרתי. מי שמכיר את הריטואל הקבוע שבו כתב צעיר שאינו מתמחה בנושא ספציפי נשלח לראיין איזה שחקן כדורגל או דדוגמנית ואת כאבי הראש שיש אחר כך במערכת כדי להוציא מהשטויות הטריוויאליות שלהם משהו שגם יעניין כמה מאות אלפי קוראים, מבין על מה אני מדבר. והנה, הוכיחו מעריב ואורי קציר שיש גם אפשרות להכחים ולהעשיר את הקוראים מבלי לחזור שוב ושוב לאותו סטוק נדוש של כתבות חסרות תוחלת שמלבד פרצופים מוכרים ותמונות צבע אינן נותנו לנו דבר. הכותרת שנתתי למסר הזה היא אכן שאלה שתשובה עליה טרם ניתנה. אין לי מושג אם הכתבה הזו מסמנת שינוי מגמה והחלטה מכוונת להתמקד גם בתחומים פחות מכוסים כמו היסטוריה וכדומה. אם כן - כל הכבוד. אם לא - יש מקום לחשוב על כך. קציר הראה כאן שאפשר לעשות את זה ממש טוב, ולא פחות מכך - מעניין.
אחד הדברים שמשכו את עיני בסוף השבוע האחרון היה כתבה שפורסמה במוסף סופשבוע של מעריב ועסקה בשודדי ים חיפאים ובעובדה שמפרץ חיפה שימש להם כבסיס במשך למעלה ממאתיים שנה. הכתבה הייתה כתובה טוב (ואני מצרף כאן את הלינק), עסקה בנושא מרתק והחשוב ביותר - חרגה לחלוטין מתחום הכיסוי הרגיל של המוספים מהסוג הזה, דהיינו הגיגיהם ועלילותיהם של סלבריטאים כאלה ואחרים (שבדרך כלל גם אין להם משהו ממש מעניין לומר). על הכתבה היה חתום אדם בשם אורי קציר. בירור קצר העלה שהוא אינו נמנה על צוות הכותבים של המוסף. מה שכן, מדובר במישהו שבשקט יכול היה להיות סלבריטי בעצמו (היה בעבר כתב מדיני בעתי"ם, דוברם של אהוד ברק ושל מפלגת שינוי ועוד), אבל נמנע מכך ועוסק כיום בייעוץ תקשורת ובכתיבה. תוך כדי, הוא גם עובד על התיזה שלו לדוקטורט בהיסטוריה. לקחו אדם שעוסק בהיסטוריה באופן שוטף ומבין משהו כנראה גם בכתיבה ונתנו לו להרים אייטם איכותי. זה מעניין, כי מדובר במהלך מאוד לא שיגרתי. מי שמכיר את הריטואל הקבוע שבו כתב צעיר שאינו מתמחה בנושא ספציפי נשלח לראיין איזה שחקן כדורגל או דדוגמנית ואת כאבי הראש שיש אחר כך במערכת כדי להוציא מהשטויות הטריוויאליות שלהם משהו שגם יעניין כמה מאות אלפי קוראים, מבין על מה אני מדבר. והנה, הוכיחו מעריב ואורי קציר שיש גם אפשרות להכחים ולהעשיר את הקוראים מבלי לחזור שוב ושוב לאותו סטוק נדוש של כתבות חסרות תוחלת שמלבד פרצופים מוכרים ותמונות צבע אינן נותנו לנו דבר. הכותרת שנתתי למסר הזה היא אכן שאלה שתשובה עליה טרם ניתנה. אין לי מושג אם הכתבה הזו מסמנת שינוי מגמה והחלטה מכוונת להתמקד גם בתחומים פחות מכוסים כמו היסטוריה וכדומה. אם כן - כל הכבוד. אם לא - יש מקום לחשוב על כך. קציר הראה כאן שאפשר לעשות את זה ממש טוב, ולא פחות מכך - מעניין.
