שינוי מבנה שנה"ל

[rtz22]

הגורמים הנוספים זהים לחופשת קיץ

הגורמים הנוספים שציינת הכרחיים גם עבור חופשת קיץ כמו עבור חופשת חורף - ובנוסף, המחירים בקיץ גבוהים יותר מאשר המחירים בחורף (טיסות, בתי מלון וכד').

 

[אריאלה841]

זה לא נכון. יש לא מעט אנשים שפחות

ניידים בחורף. אז הם לא יקחו כלל חופשה בחורף.

 

[rtz22]

מה הכוונה "פחות ניידים בחורף" ?

לא הבנתי את כוונתך ב"פחות ניידים בחורף". אריאלה, את יכולה להסביר את עצמך?

 

[אריאלה841]

בעלי רכב צמוד פחות מרגישים את זה.

אולי תפתח שרשור חדש על ניידות.

 

[לורליי43]

מכל מה שאמרת וכל מה שאתה ממשיך

ואומר- לא ברור למה אתה נתלה ב"אילן דו"ח דוברת". יותר מזה- זה נראה ממש מאולץ- הניסיון לקשור את הדו"ח הלא פופולרי הזה- עם נפלאות הפריחה בארצינו. כפי שנעה כתבה לך- יש חופשות, הן רק לא כל כך סימטריות כמו באירופה- שם לנוצרים אין חנוכה וחופשת פסח. יותר מזה- חופשת פסח היא זמן הפלא לצאת ולטייל- יש פריחה, ומים ופילו נעים בחוץ. באופן יחסי זה פרט קוסמטי והוא לא קשור לדו"ח כזה או אחר. אז מה אתה בעצם מנסה לקדם כאן?

 

[rtz22]

יש לך טעויות בנושא הפריחה והעונות

יש טעות נפוצה בקרבינו בנושא עונות השנה, כאשר נוטים לייחס תופעות טבע מהאקלים האירופאי, ולהעתיק אותה אלינו ללא כל מחשבה אם הדבר נכון או לא. בקשר לפריחה תסתכלי כאן בפורום טיולים בארץ של תפוז - ותיווכחי שהדיעה שתקופת הפסח הוא שיא הפריחה נובעת מהטעות שציינתי. אנו צריכים להתאים עצמינו לאקלים אשר אנו חיים בו - ואצלינו החורף היא העונה שבה מתרחשת שיא הפריחה ושיא זרימות הנחלים. למרות שדו"ח דברת לא פופולארי - אך, יש בה סעיפים הגיוניים, כמו למשל מבנה שנה"ל. דרך אגב, גם לפי התכנון שלי אמור להיות חופשה בסוכות ובפסח, כל אחד מהם שבועיים - פסח משבוע לפני החג עד חג המימונה (בסה"כ שבועיים ימים), ובסוכות מערב יום הכיפורים עד מחרת שמחת תורה (גם כן שבועיים ימים) - כי אין ספק שסוכות ופסח הם החגים המשמעותיים של המסורת שלנו.

 

[לורליי43]

דו"ח דוברת הוא לא התפריט שלך במסעדה

ואתה לא יכול לפרק אותו ולבחור ממנו דבר כזה או אחר. הדוגמא של הבחירה שלך בנוגע לטיולים- הייתה רק כדי להראות באיזה דבר שולי אתה מתעסק כשאתה יוצא מנקודת פתיחה בומבסטית- של דו"ח דוברת. בדו"ח יש ראיה בסיסית בעייתית (בעיני מתנגדיו) ובסופו של דבר (לצערם) יאומצו הדברים שיחסכו למדינה כסף.

 

[rtz22]

אך רפורמות בנושאים מסויימים אפשר

אך, אפשרי בהחלט ליישם רפורמות בנושאים מסויימים אשר ברוח דוח דברת. מבנה שנה"ל לדעתי הוא נושא אשר בו הדו"ח צודק לחלוטין - כי אסור שיהיה ריכוז רב של חופשות בקיץ וכמעט כלום עבור בילויי חורף.

 

[אחותו של שקספיר]

יש יותר מדבר אחד הגיוני בדו"ח

אבל מצד שני יש הרבה חלקים שאינם תואמים את מבנה התעסוקה במשק (כמו למשל חופשת חורף ארוכה לתלמידים אבל ללא חופשת חורף מקבילה להוריהם). צא ולמד - במציאות של היום יש לשכיר ממוצע במדינה כמות מוגבלת של ימי חופשה שנתיים(למיטב ידיעתי המקסימום הוא חודש חופשה) מאידך לילדיו יש חופשת קיץ של חודשיים, שבוע סוכות,שבוע חנוכה, שלשה שבועות פסח ועוד ימים טובים נוספים כמו פורים ול"ג בעומר ,ערבי חגים וכו. כך שאי ההלימה בין ימי החופשה של התלמידים לאלו של ההורים היא הבעיה- ולא העיתוי הנקודתי של חופשת החורף. שנית- חופשת החורף כפי שהוצעה בדו"ח דוברת אינה שונה מהותית מחופשת חנוכה ,אלא רק משייכת את עיתוי החופשה למועד קשיח (ינואר) ולא למועד על פי לוח השנה העברי המתנייד. שלישית- הטיעון שלך לגבי אופציות הטיולים הרחבות שיש בחורף בארץ, נכון מצד אחד אבל מתעלם מהעובדות הבאות: * המדינה אינה כל כך גדולה וניתן לטייל בסופי שבוע (גם אם ה"מחיר" הוא בטלה מלימודים פה ושם אם צריך) ואין צורך בחופשה בת שבועיים כדי לטייל טיולים קצרים בארץ בחורף. ** את אותם הטיולים ניתן לטייל בחופשת חנוכה הקיימת בדיוק באותו האופן כמו בחופשת מחצית השנה המלאכותית. *** לא כל הציבור מסוגל כלכלית להתנייד ולטייל בארץ במיוחד המחירים המאמירים של אתרי הטבע המוגנים, עלויות נלוות של לינה וכו. אם מפרקים את דו"ח דוברת לחלקיו- למה לא נכנסו במלוא המרץ לביטול חטיבות הביניים נושא שאינו שנוי במחלוקת כי קיומן אינו מטיב עם התלמידים וכי נחלו כשלון חרוץ? למה נכנסו דווקא לקיצור שבוע הלמודים ויום "למודים"ארוך ב30 רשויות ? למה היה צריך את ה"מדגם" הזה -כאשר יש כבר מחקרים המעידים על כישלון יום הלמודים הארוך בארץ(מחקר ד"ר ניר רסיסי למשל) ומחקרים המעידים על עליית אלימות בתנאים אלו (ואלימות היא בהחלט בעיה בארץ) אז להעתיק מודלים אירופאים לתרבות הישראלית-לא נכון לא בתחום טבע וטיולים בארץ, וגם לא בתחום מינהל החינוך. צריך למצוא מודל "ישראלי" שיתאים לאוכלוסיה בארץ (כולל אוכלוסייה דלה, כולל אוכלוסייה דתית,ערבית וכו) ולהתאים את המודל לתרבות הישראלית. אחרת- נדון לכישלון.

 

[rtz22]

יש 2 הערות למה שכתבת

יש לי הערות בקשר לדעתך בנושא טיולים בחורף. אני מסכים שסופי שבוע זמן טוב לטיולים בארץ, ואפילו טענתי שחשוב שיום שישי יהיה יום חופשי ולעבור לחמישה ימי לימוד כמו בכל מדינה מודרנית בעולם (6 ימי לימוד כבר לא קיים במדינות המודרניות). הדבר חשוב בייחוד אצלינו מכיוון שכניסת שבת כבר ביום שישי אחה"צ, לכן אני לא מבין למה מתמהמהים עם הנושא הזה. הערה שניה בקשר לחנוכה, חנוכה לפעמים (בשנים המעוברות) חל מוקדם בהתחלת דצמבר - אז אולי בשנים המעוברות בלבד כדאי להוסיף חופשת חורף בסביבות ט"ו בשבט (חג יהודיהמסמל את החורף), כך שגם בשנים האילו יהיה אפשר להינות מהחורף בארצנו בזמן ממושך. לכן כהצעת פשרה, אני מסכים שאפשרי לפתוח את שנה"ל ביום ראשון בשבוע הראשון של חודש אלול (כחודש לפני ראש השנה), כלומר בין ל' באב ל- ה' באלול, ולסיים 44 שבועות אחרי-כן בשנים הפשוטות, ביום חמישי בשבוע באמצע תמוז (בין י' ל- ט"ו בתמוז - אשר חל בהתחלת יולי או לכל היותר בסוף יוני), ולתת חופשת חנוכה בת 8 ימים וחופשת פסח בת 15 יום בלבד (משבוע לפני החג ועד חג המימונה), וחופשת סוכות מחוברת ליום הכיפורים עם גשר בת 15 יום (בין ערב יום הכיפורים למחרת שמחת תורה), וחופש הגדול בת 6-7 שבועות בלבד (לאזן את הפער של 11 יום בין לוח העברי ללוח הגריגוריאני) בין אמצע תמוז לשבוע הראשון של אלול (בין מתישהו ביולי ועד מתישהו בסוף אוגוסט). לעומת זאת בשנים המעוברות הסיום יהיה 46 שבועות לאחר הפתיחה, ביום חמישי האחרון של חודש סיוון, ושבועיים חופשת חורף סביב ט"ו בשבט באמצע השנה. כך גם בשנים המעוברות יהיה אפשר להינות מהחורף - ובנוסף, פתיחת שנה"ל ביום ראשון בשבוע וסיומה ביום חמישי מקלים על כולם, כך שלא יצטרכו להתחיל או לסיים באמצע השבוע, וכמובן מעבר לחמישה ימי לימוד כולל סופשבוע ארוך עם יום שישי חופשי. בנוסף, פתיחת שנה"ל מוקדמת באמצע אוגוסט יהיה רק בשנים המעוברות, בשנים בהם החגים חלים מוקדם. מה אתם אומרים על הצעת הייעול?

 

[אחותו של שקספיר]

תוכניתו של רוברט שוורץ-דומה

יש אי אלו תוכניות בנושא, שלך מזכירה לי מאד את התוכנית של דוקטור שוורץ - רק ששם הדגש הוא על לוח שנה עברי. לא הולכת להתעסק ב"ספירת ימים" של מי מרוויח ומי מפסיד באיזו תוכנית, רק שאולי התוכנית שאתה מציע כאן בכיסוי אחר למעשה זו אותה התוכנית. אגב, דווקא נפגשתי עם הורים ,וועדי הורים דתיים בזרמים השונים ואלו מוטרדים מאד מהמעבר ל5 ימי למוד בשבוע, לדבריהם יום שישי חשוב להם מאד ללא ילדים כדי לעשות את ההערכות וההכנות לשבת. חשוב להם לא פחות מכך אורח החיים בגן וכיתות בית הספר הנמוכות,"אבא של שבת" אפיית חלה וכו' (לדעתי קצת יידישקייט גם לא מזיק לזאטוט חילוני למהדרין שלעיתים זו המסגרת היחידה בה הוא נתקל במנהגי השבת) . המהות- אינה ספירת ימים מכאן או משם ,לדעתי אלא הכמות האדירה של ימי חופשה לתלמידי בתי הספר והמורים והעדר ימי חופשה מקבילים לציבור השכירים. בנתונים אלו- אין טיולים, אין חופשה משפחתית אלא רק בייבי סיטר לילדים. אז לשם המטמטיקה ,יתכן שהחשבון נכון, אבל המהות זו העיקר לא המספרים.

 

[rtz22]

איך מצאת את התכנית המעולה הזאת../images/Emo12.gif

התכנית שמצאת - פשוט מעולה ליישום. איך ידעת על הקישור?

 

[אחותו של שקספיר]

מעולה?- לא בטוחה בכלל!

הכותב את התוכנית, מבלי להכיר את האדם חלילה, רק לפי אופן כתיבתו טרחן בלתי נלאה. ואיך מצאתי? תבונה בסיסית וסיוע של ידידים. לא ממש מסובך בעידן הוירטואלי למצוא מקורות מידע ומובאות שונות. אני עדיין חושבת שהעיסוק בימי החופשה בטו בשבט או לג בעומר הוא קטנוני ולא מתייחס למהות הפערים בין חופשות הילדים לחופשות ההורים. וכל עוד זה לא יהיה הנושא- אין לי מה לאמר על חישובי הימים והקיצין כאן.

 

[rtz22]

משום מה, הפער שציינת קים ברוב העולם

בכל מדינה ששמעתי עליה, יש פער רציני בין חופשת התלמידים והמורים לחופשת ההורים אשר עובדים במגזר שונה של המשק. יש משום מה דיעה רווחת שהילדים זקוקים ליותר ימי חופשה מאשר המבוגרים בגלל שהם צעירים מאוד. אני לא יודע אם הדיעה הזאת נכונה או לא, ואת צודקת בהחלט שחשוב לחשוב על הנושא הזה.