כולכם עוד לא קלטתם...
מובילי שינוי דהיום, האופוזיציה מאתמול, נלחמו בהנהגה של אז בטענות של חוסר דמוקרטיה פנימית, והיצליחו, והגענו לאן שהגענו. לאור מה שקורה עכשיו בשינוי, או לא קורה, עולות השאלה האם זה סופי או הפיך. למה זה קרה, והאם זה היה הכרחי, אלה שאלות שעדיף להניח בצד כרגע. נוצרו שתי חבורות, שבעצם יש להן אידאולוגיה אחת. נוצרו מישקעים רבים. אך למרות זאת יש לי הערכה רבה לרבים מהחברים שאתם הלכתי שנים ביחד. תאמיני או לא, אך אני עדיין כואב את הפיצול. אני עדיין מאמין שלעתיד קיים סיכוי רק אם שתי החבורות ישכילו להתגבר על משקעי העבר, ולחזור להיות מפלגה ליברלית אחת. האיבה והתחרות רק מזיקה לשתי החבורות. לסיכום: נמשיך להתעסק עם העבר, זה ישאר עבר, ואין עתיד. אם ישכילו כולם, וזה לא קל ודורש המון ויתורים, להתעלות מעל משקעי העבר, להניח בצד את חיפוה האשמות, ולראות רק את העתיד בפניהם, אני מאמין שביחד יש עוד סיכוי. ושיהיה ברור- זו דעתי האישית ולא שוחחתי עליה עם אף אחד.