שינויים בריקודים.

[ירון מישר]

שינויים בריקודים.

בביקורי האחרון בארה"ב התארחתי אצל ניסים בן עמי במיאמי. ניסים ביקש שאעביר את מחאתו החריפה כלפי מחברי הריקודים אשר במקרים רבים, לאחר שמציגים ומלמדים את ריקודיהם בארה"ב (לפני שלימדום בארץ), הם משנים צעדים בהציגם את הריקודים בארץ. הסיבות אינן ברורות, כנראה שגלל ש"גילו" שיש צורך בשינוי. ניסים גם טורח ומעדכן חלק מהמדריכים בארץ (אחיו איציק, אבנר נעים ועוד) בריקודים החדשים שנלמדו ואח"כ ה"פדיחה" גדולה. לדבריו המבוכה והכעס בקהל הרוקדים והמדריכים בארה"ב הינם גדולים ביותר והוא מבקש להעביר מסר זה למחברי הריקודים. בהקשר זה סיפור נוסף: בביקורי אצל דני עוזיאל בניו יורק, צפינו במספר קלטות וידיאו חדשות וביניהן קלטת עם ריקודיו של שמוליק גוב ארי בה הוא מציג את ריקודיו. הריקוד "אנחת האדמה" הוצג שם כאשר החלק השלישי (כניסה למרכז המעגל) מבוצע פעם אחת בלבד במקום פעמיים לפי הגרסה של שמוליק משנת 94' ואח"כ בסוף הוא מוסיף פעם נוספת את החלק הרביעי (המתחיל בקפיצה על שתי רגליים בפיסוק). היתכן ששמוליק שכח את החלוקה הפנימית של הריקוד? או שמע ביקש לשנות אותו לאחר 9 שנים?

 

[No name for now]

לפי מה שאני שמעתי

בעצם משתמשים במחנות האלו כמעבדות לבדיקת ריקודים חדשים. המחבר מלמד את הריקוד רואה איך הקהל מגיב ומסתדר עם הריקוד, ואם יש צורך משנה אותו לפני שהוא מציג בארץ (אם בכלל). אבל יש בזה גם אשמה שלהם, במקום לרדוף אחרי הריקודים החדשים (כדי לעמוד בקצב של הארץ), הם צריכים לדרוש שיוצגו אך ורק ריקודים שכבר עברו השתלמות של הארגון.

 

[יענקלה לוי מהקריות]

צריך להכיר את הפסיכולוגיה

אני מכיר את הדמויות הפועלות, בכתבתו של ירון מישר. יצר התחרות חזק מאוד. היוצר , בארצות הברית רוצה שיהיו "תלויים" בו. הוא רוצה את הכסף הגדול והיוקרה בלימוד ריקודיו. הטריק הזה של שינוי קטן בריקוד ידוע לי מקדמת דנא. על ידי השינוי הוא מלמד לקח , את המדריך, הזריז, אשר מנסה להקדים וללמד את הריקוד החדש ,בעצמו מתוך מחשבה - "לא צריך להזמין את היוצר - אני יכול ללמד כמוהו, ואולי, יותר טוב" הרקדנים בארה"ב מקפידים ללמוד את הריקודים נכון. וכועסים מאוד אם נעשים בהם שינויים. אין חדש תחת השמש. "סדנא דארעא חד הוא".

 

[דב אורבך]

וזו גם הסיבה העיקרית....

שכמה מבין מחברי הריקודים אינם מסכימים לצלם את יצירותיהם כאן בארץ ומעדיפים להתחיל את "מסע ההפצה" של הריקוד אי שם בארצות הברית. פגשתי במוצא"ש האחרון בהרקדת הנוסטלגיה את אחד היוצרים הותיקים והמוכרים ביותר של ריקודי העם בישראל, שאלתי אותו לפשר סרובו הגורף לצלם את ריקודיו במסגרת "רוקדים" כאן בארץ עוד בזמן שהתאפשר הדבר. לדעתו הנחרצת, אין בארץ ביטוי כספי לכשרונו כיוצר ריקודים, ולכן אינו מוכן שאחרים יתפרנסו על חשבונו ויגרפו רווחים מכישוריו... אני לא פראייר, שח האיש. לטענתו רק בחו"ל ובעיקר בארה"ב, מחבר הריקוד מקבל תגמול מלא על כשרונו ועל יצירותיו... שם גם לא מזייפים את יצירותי, טוען האיש. מי יכול להתווכח איתו ? אולי ירון ? דבל'ה.

 

[ירון מישר]

ראה כתבה בעיתון "רוקדים"

מלפני כ-4 שנים על "ייצור" ריקודי עם כמוצר תעשייתי (קונפקציה) במטרה למכור את הריקודים (עם הפנים לייצוא) ולא כביטוי של תרבות עממית. המדריך עליו אתה מדבר (שהוא חבר טוב שלי) מתמחה בייצור ריקודים ליצוא, נוסע המון בכל העולם ונהנה מקבלת פנים אוהדת בכל המקומות - ובצדק! אלא שמסיבה בלתי ברורה הוא לא מרגיש שהרוקדים אוהבים אותו בגלל אלף ואחד דברים אחרים (סגנון, חברהמניות, רוח נהדרת, הפעלות יוצאות דופן ןעוד ועוד) ולא בגלל הריקודים שהוא מייצר כדי ללמד אותם "ריקודי-עם ישראליים" שאיש לא שמע עליהם בארץ מעולם. ואשר ל"הבדלים" בין חו"ל והארץ הרי לך ולי ברור שמדריך זה אינו תמים והוא יודע את המציאות בחו"ל. ואם אינו יודע, אנא ממך לחש על אזנו, בסודי סודות, שאת הריקודים שהוא מלמד בחו"ל, אם משהו מהם באמת מוצא חן בעיני המדריכים במקום, הרי שהם מצלמים, מקליטים ומפיצים את אותם ריקודים בדיוק באותה הדרך בה הדבר נעשה כאן בארץ והוא (אותו מדריך) היה בין ממציאי השיטה כבר בשננות ה-60 כשהחל בנסיעותיו לחו"ל (ספר לו על כך).

 

[ירון מישר]

מדבריך יענקלה יוצאת המסקנה

שמחברי הריקודים, בבואם "לדפוק" את ה"מדריכים הזריזים" בחו"ל ובארץ, "דופקים" באותה הזדמנות גם את הרוקדים בחו"ל (ואולי גם בארץ), ז"א את אלה ששילמו להם את הכסף הראשון והגדול כדי ללמוד את הריקודים מ"מקור ראשון".

 

[יענקלה לוי מהקריות]

ירון - נכון. את דעתי ראה במכתב לדוב

 

[אצבעוני הגלילי]

שינויים כשיפור הריקוד

2 סיבות נוספות לשינויי ריקוד - סיבה ראשונה: לאחר לימוד הריקוד בחו"ל אותו יוצר מסיק את המסקנות ומרשה לעצמו לשפר את הריקוד, זה קורה להמון ריקודים. (לא בהכרח הרצון לדפוק את מדריכי חו"ל) סיבה שניה: עורך השתלמות מסויים עמד על כך שהריקוד ישונה בגלל שהעורך המתחרה לימד את הריקוד אצלו בחוגים, "אהבת חיי" למשל, וישנם דוגמאות נוספות.

 

[ירון מישר]

בגדול, אתה והאחרים

צודקים במה שכתבתם כאן. אני רק שואל את עצמי האם משוררים, סופרים, מלחינים וכו' גם הם משנים את מה שהוציאו לאור לאחר שכבר פורסם ובעקבות תגובות של המשתמשים? נראה לי שכלל לא או ב-99% זה לא קורה. וראה זה פלא, דווקא אלה הנקראים "יוצרים" עם כל המשמעות הגדולה של המילה, מתייחסים לפרי "יצירתם" כמשהו הנתון לשינויים תכופים, לנסיונות ולהשפעות חיצוניות (קרי של הרוקדים) שאין להן כל קשר ליצירה עצמה. מעניין...

 

[דב אורבך]

ירון - ההשוואה עם סופרים לא במקום

קצת תמוהה ההשוואה שלך ירון של מחברי/יוצרי ריקודים עם סופרים. שהרי כותב ספר לאחר שהוציא והפיץ את סיפרו, לא יכול למשוך את הספר מהצרכנים חזרה כדי לעשות בו שינוי. הסופר יכול רק להוציא מהדורה נוספת או לכתוב הסבר או התנצלות. לעומת זאת מחבר ריקוד יכול לשנות שינוי או הוספת אלמנט בריקוד אם חש שהשינוי מתבקש. אנקדוטה : שאלתי פעם את אבי לוי מחבר הריקוד בזוגות "יהייה בסדר", מדוע הוא רוקד את הריקוד בקטע האחרון שונה מכפי שהציג אותו בצילומי ההשתלמות. השיב לי אבי - "הרוקדים הם ששינו את הריקוד, אם שינו, זה מראה לי שהטעות הייתה שלי, אני זורם עם הרוקדים". דבל'ה.

 

[ירון מישר]

נניח שאתה צודק וההשוואה

לסופרים אינה במקום. מדוע אינך מתייחס להשוואה למשוררים ומלחינים? אינני טוען שלא יתכן יתכן מצב שבו יתבקש שינוי. בהחלט יתכן שלאחר הדרכת הריקוד לקהל מגלה המחבר שיש דרך נוחה יותר או מתאימה יותר (או איך שתרצה לקרוא לזה) לרקוד את הריקוד. בהחלט חיובי, אך להפוך זאת לשיטה? לדרך "חינוכית" כדי שלא "יגנבו" לך את הריקוד? לפי כמות הריקודים ששונו והדרך בה זה נעשה עולות שתי אפשרויות: 1. או שמחבר הריקוד עשה זאת כלאחר יד ולא התייחס מספיק ברצינות למלאכת חיבור הריקוד? 2. או שיש לו סיבות אחרות שהקשר בינן לבין הצורך הבוער בעצמותיו לחבר "ריקוד עם" הינו מקרי בהחלט.

 

[aries4]

בכללי- כולם צודקים.....ועולם כמנהגו

נוהג. ריקודים כפולים משולשים ומרובעים היו, וכנראה יהיו.(מישהו מכיר מחומשים?) היוצר - הרוקדים - עורך השתלמות- טעות ברישום ועוד, תורמים לריבוי הגירסאות של אותו ריקוד ומאותו יוצר. כל הטריקים של יוצרים ועורכי השתלמויות קיימים ועוד רבים אחרים שלא הזכרתם. אספר על מקרה אחד של ריקוד שנלמד אצלי ע"י היוצר עצמו - הסכמתי בגלל החדשנות ובגלל שהיוצר אמר שעורכי ההשתלמות לא נותנים לו הזדמנות. כעבור זמן אחד מעורכי ההשתלמויות הסכים להעביר את הריקוד בהשתלמות אבל בתנאי - שיהיה שינוי קל - אני הרגשתי מרומה. הריקוד שהיוצר העביר אצלי, עבר מ ו ט צ י ה . לא היתה שום שגיאה בקצב בתחביר חלוקה פנימית וכו' - השינוי היה רק כדי ללמד לקח את היוצר שיש לו מה ללמוד ולתקן מעורך ההשתלמות עתיר הנסיון. (יש בזה משהו.........לפעמים). אגב -חצי ת"א רקדה את ריקוד - בעוד אנשי הקליקה השניה מתעלמים מהריקוד, מקץ 3 שנים הריקוד עבר השתלמות גם אצל הקליקה "האחרת". הריקוד חביב נעים ונרקד עד היום. אגב אני לא למדתי לקח ונתתי הזדמנות לעוד יוצרים צעירים. ארבעה מהם שאת שמותיהם לא אפרט הם מהנפשות הפועלות כיום. הם היו נהדרים אז וממשיכים להיות כאלה גם כיום. לצורך הפרוטוקול - נכון היו גם כשלונות. המשך דיון נעים לכולנו - אנא המנעו מביטויים קשים לעיכול. אריה