שינויים בהרגלי השינה
שלום לכולן יש לי ילד בן שנה ועשרה חודשים שנרדם בהנקה בדפוס קבוע עד לאחרונה. היינו נכנסים לחדר שלו, הוא היה יונק בשכיבה, קצת נדנדתי אותו עלי, שרתי שירים והוא היה נרדם. התהליך היה לוקח בין דקות אחדות לשעה, כאשר הזמן התקצר ככל שהוא גדל. לא היתה בעיה לשכנע אותו להיכנס לחדרו להירדם - הוא היה נפרד מאבא בנשיקה ונכנס לחדר. אם זה היה מוקדם מידי עבורו הוא היה מראה סימנים שהבנתי, הייתי ממתינה קצת ואז מכניסה אותו לחדר ללא התנגדות והיינו מתחילים בטקס השינה. כל התהליך היה שלו, כיפי וזורם. מה קרה? הכל השתנה! הצילו! אני מיואשת! מה עושים?! הילדון שלי שינה לחלוטין את הרגלי ההירדמות שלו. לפני שבועות אחדים הוא החל לגלות סימנים קלאסים של גיל שנתיים. כל דבר זה לא, מתעקש על דברים שטותיים, רוצה לעשות לבד דברים וכך הלאה. אני משתדלת לזרום עימו ולצלוח את התקופה בשלום. זה גם משפיע על ההליכה לשינה - הוא לא מוכן יותר להיכנס לחדר שלו וכל פעם דורש להירדם במקום אחר (עדיין בהנקה) - שאני אניק אותו במרפסת על הכסא, על המיטה שלנו, עם אור מלא, עם הטלביזיה דולקת, בסלון על הספה. תנאי נוסף הוא... שהוא דורש שאבא יהיה נוכח בהרדמה - שישב על ידנו, על הספה, על הכורסא, שישכב איתנו במיטה וכך הלאה. די מהר בעלי יכול לעזוב אבל אם הוא לא בא - צרחות אימים. היות שאני לא יכולה לתת לו לבכות הרבה, אני נשברת ומתאימה עצמי לתנאים שלו. אציין שזמן ההרדמה סביר וגם בתנאים החדשים הוא נרדם בסדר - מדקות אחדות לחצי שעה. וסה"כ דפוס ההרדמה בהנקה נשאר. אבל במקום הרדמה כיפית, באור מעומעם, בחדר שלו פתאום הוא רוצה את כל הטררם מסביב. השאלה - האם לזרום איתו או להתעקש על טקס שינה מסודר? כי נראה לי שבגלל שנתתי לו כמה לילות להירדם איך שהוא רוצה זה מצא חן בעיניו והוא דורש את זה כל פעם ואם לא עושים הוא בוכה וצורח ואי אפשר כמובן להרדים אותו בתנאים האלה. אבל אולי עשיתי שגיאה והייתי צריכה להתעקש על המשך ההירדמות כמו שהיה. בקיצור, אשמח לשמוע את דעתכן. תודה
שלום לכולן יש לי ילד בן שנה ועשרה חודשים שנרדם בהנקה בדפוס קבוע עד לאחרונה. היינו נכנסים לחדר שלו, הוא היה יונק בשכיבה, קצת נדנדתי אותו עלי, שרתי שירים והוא היה נרדם. התהליך היה לוקח בין דקות אחדות לשעה, כאשר הזמן התקצר ככל שהוא גדל. לא היתה בעיה לשכנע אותו להיכנס לחדרו להירדם - הוא היה נפרד מאבא בנשיקה ונכנס לחדר. אם זה היה מוקדם מידי עבורו הוא היה מראה סימנים שהבנתי, הייתי ממתינה קצת ואז מכניסה אותו לחדר ללא התנגדות והיינו מתחילים בטקס השינה. כל התהליך היה שלו, כיפי וזורם. מה קרה? הכל השתנה! הצילו! אני מיואשת! מה עושים?! הילדון שלי שינה לחלוטין את הרגלי ההירדמות שלו. לפני שבועות אחדים הוא החל לגלות סימנים קלאסים של גיל שנתיים. כל דבר זה לא, מתעקש על דברים שטותיים, רוצה לעשות לבד דברים וכך הלאה. אני משתדלת לזרום עימו ולצלוח את התקופה בשלום. זה גם משפיע על ההליכה לשינה - הוא לא מוכן יותר להיכנס לחדר שלו וכל פעם דורש להירדם במקום אחר (עדיין בהנקה) - שאני אניק אותו במרפסת על הכסא, על המיטה שלנו, עם אור מלא, עם הטלביזיה דולקת, בסלון על הספה. תנאי נוסף הוא... שהוא דורש שאבא יהיה נוכח בהרדמה - שישב על ידנו, על הספה, על הכורסא, שישכב איתנו במיטה וכך הלאה. די מהר בעלי יכול לעזוב אבל אם הוא לא בא - צרחות אימים. היות שאני לא יכולה לתת לו לבכות הרבה, אני נשברת ומתאימה עצמי לתנאים שלו. אציין שזמן ההרדמה סביר וגם בתנאים החדשים הוא נרדם בסדר - מדקות אחדות לחצי שעה. וסה"כ דפוס ההרדמה בהנקה נשאר. אבל במקום הרדמה כיפית, באור מעומעם, בחדר שלו פתאום הוא רוצה את כל הטררם מסביב. השאלה - האם לזרום איתו או להתעקש על טקס שינה מסודר? כי נראה לי שבגלל שנתתי לו כמה לילות להירדם איך שהוא רוצה זה מצא חן בעיניו והוא דורש את זה כל פעם ואם לא עושים הוא בוכה וצורח ואי אפשר כמובן להרדים אותו בתנאים האלה. אבל אולי עשיתי שגיאה והייתי צריכה להתעקש על המשך ההירדמות כמו שהיה. בקיצור, אשמח לשמוע את דעתכן. תודה