שינה

[gil1968]

שינה

אני ואישתי מגדלים ילדה מקסימה בת שלוש וארבעה חודשים. הילדה הינה ילדה מאוד עקשנית. מידי ערב היא דורשת בתוקף ללכת לישון רק כשאמא לצידה. אשתי ישנה לצידה עד אשר היא נרדמת. למרות שדיברנו עימה מס רב של פעמיים והיא אף הבטיחה ללכת לישון לבד דרישתה לישון לצידה של אימה חוזרת מידי ערב. ניסינו מס פעמיים לאחר ניסיונות שכנוע שלא עלו יפה להשאירה לבד במיטתה והדבר גרם לפרצי בכי המלווים בצרחות. אשתי מרחמת על הילדה ובסוף "נכנעת" לרצונותיה. לדעתי יש להניח לילדה לבכות ובסוף היא תרגע לבד. מה דעתכם בנושא?? בתודה מראש גיל

 

[חגית אמא של אלה]

היי גיל!

בתור אמא "נוראה" שנרדמת לצד בתה מדי לילה מאז ומתמיד, מתוך בחירה ובכייף גדול... מה כל כך נורא בזה? האם זה שווה בכי וצרחות? האם זה שווה מאבק כוחות ביניכם לבין הילדה?. אם זאת שיטה שעובדת ולא לוקחת ארבע שעות (כי אז, הייאוש מובן) הייתי עושה סוויץ´ בצורת מחשבה ומתחילה לראות בזה דרך נעימה וקסומה לסיים את היום. ושאלה לי: האם כך היה תמיד, או שזה מנהג חדש?. כי אז אולי יש לה חששות שקשורים לשינה, כמו חלומות או פחד מהחושך??!

 

[עירית ל]

גם אני נרדמת ליד בני וזה כיף גדול

אתה צריך להבהיר מה בדיוק מפריע לאשתך, כי מהתיאור זה לא מובן.

 

[Kalla]

אם המצב כמו שהוא עכשיו בלתי נסבל

מבחינתכם - אז כן. אם אתם בטוחים לחלוטין שהגיע הזמן שהילדה תרדם לבד (ולדעתי ילד צריך להירדם לבד מגיל הרבה יותר מוקדם, אבל יש דעות לכאן ולכאן), אז צריך להחליט את ההחלטה ואז ללכת איתה עד הסוף בלי להתקפל. זה קשה מאוד, אך בדרך כלל זה עובד. הבת שלכם גם כבר בגיל כזה שאתם יכולים להסביר לה שאתם לא נכנסים לא כי אתם הלכתם והשארתם אותה לבד, אלא כי היא חייבת ללמוד להירדם לבד. אז היא תבכה, אולי יום, אולי 3 ימים ואולי שבוע, אך בסוף הבכי ייפסק לתמיד. אגב, כדי "לרכך" את המכה אפשר אולי ללמד אותה להירדם עם קלטת וידאו או דיסק. אפשר אולי לקבוע שאתם קוראים לה סיפור קצר לפני השינה אבל אח"כ היא חייבת להירדם לבד. אולי אפשר להבטיח לה שאם תצליח להירדם לבד תקבל בבוקר איזו מתנה קטנה. בקיצור, לפני שנוקטים בצעד הקיצוני יותר של לתת לבכות - כדאי לנסות את הדברים האלה וגם דברים אחרים שלא ניסיתם קודם. אם שום דבר מזה לא עוזר - אז אין ברירה ופשוט נותנים לבכות. לא נעים - לא נורא. כשעוברים את זה זה נראה כמו נצח, אך כשזה נשאר מאחור - רואים שלמעשה זו הייתה תקופה מאוד קצרה יחסית שנותנת לכם עכשיו תקופהארוכה של שקט ושלווה.

 

[ציפי ג]

סלע המחלוקת

נושא ההרדמה הפך אצלכם בבית להיות נושא חשוב. אתה מושך לכיוון אחד, הילדה לכיוון אחר, והאם לכיוון אחר. אני מציעה לנטרל את המחלוקת. לקחת חודש זמן שבו כל יום האם הולכת עם הילדה לישון בלי דיבורים בלי שיחות בלי נסיונות. חודש של דממת קשר בנושא. יכולות להיות למהלך כזה כמה תוצאות. אני משרטטת שתים שקופצות לי לראש: אחת- אתם תראו שזה מהיר יותר להשכיב את הילדה כך ללא שום בלאגן, וחבל על האנרגיה. שניה - הילדה תבין שזה כבר לא נושא למלחמה ותהיה פחות נוחה לשכנוע. כמובן שיש עוד אפשרויות. אני בחרתי את האופטימיות.

 

[חגית ויובל]

שזה כיף ללכת לישון עם אמא

ואתה אוהב ללכת לישון לבד? או שיותר נעים לך ללכת לישון עם אשתך? אני חושבת שלהרדם עם אמא זה רצון מאד לגיטימי. לרב ההרדמות ככה הרבה יותר מהירה. 5-15 דקות. למה לשחק עם ילד במשך היום רבע שעה זו "דרישה לגיטימית" ולתת לו פינוק של רבע שעה כשהוא נרדם זה לא לגיטימי? להרדם יכול להיות מצב לא פשוט לילד. זה קצת מפחיד. זה קצת להפרד. והילדה אומרת בפורש מה היא רוצה. וכשהיא לא מקבלת את זה היא מאד בוכה - כנראה שהיא מאד מאד רוצה וצריכה את ההרדמות הזו ביחד. לדעתי - תנו לה את זה בלי בכלל להאבק ותראו כמה זמן זה לוקח. (אני, אגב, קוראת ספרים תוך כדי שיובל נרדם וככה אני לא "מבזבזת זמן" ) לילה טוב,

 

[עירית ל]

גם אני קוראת תוך כדי ../images/Emo45.gif

 

[לאה_מ]

גם אני ../images/Emo13.gif

(איך, אחרת, הייתי מספיקה בכלל לקרוא ספרים?)

 

[נעה גל]

הפתעתן אותי! אין חושך בזמן השכבה?

אני גם משכיבה את איתמר ואורן לישון (שניהם אצלנו במיטה ואח"כ עוברים... מי עצמאית ומי על הידיים) ושוכבת ביחד איתם. אורן נרדמת תוך 5 דקות לאיתמר לוקח קצת יותר זמן. בעיקרון אני מאוד אוהבת את ההשכבות האלה. יש לנו קצת זמן לדבר לפני השינה, לספר בדיחות לשיר שירים, לעשות נעים בגב, נעים ביד ולהרדם. וזה לא בזבוז זמן בעיני. זו עוד קצת זמן של ביחד ומנוחה עבורי (כשאני עייפה המנוחה נמשכת כל הלילה

). אבל, הסידור הזה לא מתאים לכולם, יש הרבה הורים שאין להם סבלנות להשכיב את הילדים. וזה בסדר. לכל אחד יש את החוסר סבלנות שלו. השאלה היא, איך עושים את זה מהנקודה הזו - של הורה שלהשכבות אין לו סבלנות.

 

[לאה_מ]

יש חושך, אבל לא מוחלט...

אני משאירה את האור בשרותים הצמודים לחדר שלנו, ואז יש לי מספיק אור כדי לקרוא, אבל החדר עדיין חשוך. לפעמים אני לא קוראת - סתם חושבת על כל מיני דברים. אבל אצל אורי השכבה יכולה לקחת חצי שעה - אז קריאה היא פתרון מצויין.

 

[עירית ל]

יש אור קטן ליד המיטה

זה חיוני גם כדי להקריא ליונתן ספרים ולא מפריע לו להרדם עם אור.

אתמול לפני שהוא הלך לישון הוא הלך לחדר שלו להביא ספרים וחזר עם "מרים והים" ואמר לי "אמא הבאתי את מרים... שטֵקֶיִש".

 

[לאה_מ]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

 

[אלעד הנחמד]

אני נגד הבכי

אני חושבת שהליכה לישון צריכה להיות נינוחה ונעימה ולא בבכי וכעס. אני לא רואה כל פסול בכך שהולכים לישון יחד זה נותן לילדה הרגשת בטחון. ילדי הגדולים אהבו להרדם רק אצלינו במיטה (כנראה שגם זה נתן להם בטחון). יובל (הקטנה) ישנה איתנו בחדר. היא נרדמת תמיד איתי ואחר כך אני מעבירה אותה למיטה שלה. אני יכולה לומר שאני גם נהנת מהקרבה איתה בהרדמה (נכון שלפעמים זה מעמסה אבל...).

 

[אמא של יובל ה]

רציתי להוסיף

יוהל מאד אוהבת חיבוקים ונישוקים לפני ההרדמות וזה בכיף אצל שתינו. מה הסיבה שזה כל כך מפריע לך? יובל נולדה ב- 6.2.01