? שינה ?

[אולנה]

? שינה ?

 

[אולנה]

שינה בלינה משפחתית - היתכן ?

שלום יקיריי,
אחרי שכבר כמה לילות אני חושבת על פתרונות קיצוניים לשנת היונקת, שכוללים זריקת הרדמה (בשבילה), כדור הרגעה (בשבילי) ובריחה מהבית,
חשבתי אולי להתייעץ כאן

מקור נפלא לעצות טובות.

אז ככה, קטנה בת 8 חודשים, ישנה איתנו.
בגדול, ישנה שנת בוקר קצרה, שנת צהרים ארוכה יותר (הרבה פעמי םאיתי, ואז היא ארוכה מאוד) ושנת לילה, כ-12 שעות.
היא נרדמת יופי במנשא, ברכב, לפעמים בעגלה. מדי פעם נוגסת במוצץ, כמובן שלא נרדמת איתו.
אני המרדימה העיקרית שלה, 99% מהזמן, והיא נרדמת בהנקה (בישיבה/שכיבה) או על הידיים, או שילוב הלוך וחזור של שניהם.

הבעיה - היא מתעוררת כל 10-20 דקות וקשה לה להירדם, בשנת הלילה זה יכול להימשך שעות, ממש עד שאני נכנסת למיטה. וזה רק אחרי שהצלחתי להניח אותה במיטה בלי שתתעורר...
אני לא יודעת אם זה הרצון לציצי, לקרבה אלי, כאבי שיניים, פיפי (מתרגלים קשב חלקי), או ניסיון שאלוהים מעמיד בפני.
חוצמזה גם בלילה היא מתעוררת הרבה. הפסקתי להסתכל על השעון, אבל אני חושבת שכל שעתיים.

לפעמים אני מרגישה שהלינה המשותפת, ההנקה בשכיבה, וכל ההקשבה והקרבה שאני משתדלת להעניק לה, הם חלק מהגורם להפרעות השינה.
כשהיא בלעדי היא נצמדת לכריות ומתכרבלת, וזה כל כך מתוק ! אני מאוד אוהבת לחבק אותה ככה, אבל איתי זה יגרור רצון להמון ציצי...

אובדת עצות ...

הארות ורעיונות יתקבלו בברכה ! !
וכן המלצות ליועצת שינה שזורמת עם אורח חיים כזה

 

[הילדה רובין הוד]

ידענו תקופות מתישות שכאלה

בזמנים כאלה אני נעזרת במנשא או במה שעובד עד שגם אני הולכת לישון. זכור לי כמו שאת מתארת, שיש תקופות שדווקא הנוכחות שלי היתה מפריעה לתינוק להמשיך לישון, אז בד"כ הם היו ישנים במיטה רגיל עד שהיינו גם אנחנו הולכים לישון, וכשזה היה קורה, אם הייתי מפריעה להם הייתי מעבירה לעריסה/לול/ סידור השינה הזמני שהיה לנו באותו הזמן (אין לנו מיטת תינוק, כי רוב הזמן הם ישנים אצלנו, אבל יש לנו עגלול ולול).

אם לא עובד, הייתי מחזירה אלינו וחורקת שיניים. יש תקופות כאלה, ותמיד מנסה לזכור שהכל מאוד מאוד דינמי בשלב הזה של החיים ויכול להשתנות.

מאחלת לך לילות שקטים וקלים

 

[בטט הקרה]

לפי יועצת השינה שלנו, התעוררויות כאלה

בתחילת הלילה קשורות לעייפות יתר לפעמים. יכול להיות שהיא נכנסת למיטה עייפה מדי?

 

[ליבו17]

בערך באותו גיל

היה כך גם אצלינו.
היו הרבה נסיונות לשנות, בעיקר לערב את אבא יותר בהרדמה.
לא זוכרת שמשהו עזר במיוחד חוץ מזמן... וזה היה מתיש, אני לגמרי מזדהה עם תחושת היאוש שלך (זריקת הרדמה וכיו"ב...).
עם הזמן זה השתפר. מצטערת שאין לי עיצות פרקטיות טובות יותר.
אני מקווה שתמצאי כיוון / רעיון ששווה לנסות.
אולי תמצאי משהו באתר של ד"ר סירס?
יש לו גם ספר שלם על שינת תינוקות שמתאים לגישה שלך.

בהצלחה!

 

[מחפשת בריאות]

הסקנה שלי מהלינה המשותפת שהתחלנו בה לאחרונה

היא-
שהיא שיפרה לנו את הלילות פלאים.
לא שהם ישנים (תאומים בני שנה ו-3) רצוף בלי לינוק עכשיו....
אבל, אני ישנה כל הלילה, עם התעוררויות קטנות ומינוריות להחליף צד, לעזור לאחד מהם להתחבר אלי או להתנתק כשזה כבר רק מציצה. ואנחנו ישנים במרווח כולנו. בלי כאבי גב...
בלילות שהם בכל זאת קצת יותר קשים- כי יש שיניים שצומחות, או כי אחד מהם מצונן, או עייף במיוחד ואז לא מצליח לישון טוב, או שהם התחילו את המטפלת שלהם, או כל סיבה שלא תהיה - בלילות האלה, אני אומרת לעצמי בסוף הלילה כשאני מרגשה שלא הצלחתי לישון טוב כי כל הלילה הייתי אינפוזיה - שאם הם לא היו ישנים איתנו - המצב היה הרבה הרבה יותר גרוע.
הייתי צריכה להיות ערה כל הלילה או לפחות חצי חצי עם בעלי, עם הרבה בכי ונסיונות הרדמה כושלים.
בקיצור -
ממליצה בחום בחום לעבור ללינה משותפת!!!
לילה טוב (או בוקר... סליחה

)

 

[אולנה]

תשובות & תרופות

תודה לעונות

אכן, זה זמני וזה יחלוף... אני צריכה לזכור את זה

מנשא- אכן פתרון, אבל אחרון-אחרון ופחות חביב לשעות הלילה המאוחרות כשאני רוצה להימרח בשלווה...
אבא- ממש עוזר ומשנה את כל המצב, כשנוכח. לא קורה יותר מפעם בשבוע

עייפות יתר - דווקא נראה שהיא מתחילה להיות עייפה לקראת 7, ואז בסביבות 7:15 מקלחת והתארגנות לשינה, באמת לפעמים היא עייפה מדי, אבל ! כשהיא עייפה ממש ממש, כשאני מושכת אותה עוד שעה שעתיים ערה, אז דווקא היא ישנה יותר טוב ויותר רצוף. מוזר. בכל אופן אנסה להקדים את המקלחת ואראה אם יש שינוי...
לינה משותפת - זו נקודת המוצא. טוב לשמוע שאחרת המצב היה רע יותר

ולגבי תרופות -
יש לי שתי תרופות הומיאופטיות לכאבי צמיחת שיניים שאני נותנת מדי פעם, ועוד אחת להקלה בשינה (R-35),
כשאני חושבת שכואב לה וזה לא עוזר אז נותנת גם אקמול... חברים שלי נותנים לילדים שלהם אדוויל.
אני קצת בדילמה - מצד אחד, מאוד רוצה לעזור לה (ולי...) להקל על הכאבים ולישון טוב.
מצד שני אני לא יכולה להיות בטוחה מה מציק לה ולא רוצה לדחוף לה תרופות...
מה דעתכם ?

 

[אולנה]

מעדכנת - מנסה שיטה חדשה ...

אז בעקבות השרשור הזה,
החלטתי לא להניק אותה כל פעם שהיא מתעוררת, אלא לנסות להרדים בדרכים אחרות, כדי להרגיל אותה לרווח את ההנקות כמה שיותר ובסופו של דבר לחזור להירדם לבד מההתעוררויות הקטנות של הלילה.
בינתיים נראה לי שזה די עובד... ההתעוררויות באמת מתרחקות אחת מהשניה

אבל זה כל כך דינמי !
אם יש כאבי שיניים, אז המציצה ממש מרגיעה.

ועכשיו יש קטע חדש שנראה כמו התחלה של שביתת הנקה...
ציצי בפה ובכי...
ילדה - החלב לא נשפח פנימה !
צריך לינוק כדי שזה יקרה !!

מקווה שתיזכר במהרה, תינק לשיבע ותתישן ... הרבה ורצוף...

 

[חתונה ירוקה]

שואלת שוב לגבי גמ"ל

לא זכיתי לתגובות, אז אני מנסה שוב.
הקטנה שלי כבר כמעט בת 10 חודשים.
התחלתי לפני כמה ימים לרווח הנקות בלילה, כי היא היתה יונקת המון וזה גמר אותי.
עכשיו הגעתי למצב של הנקה כל 3 שעות.
זה עדיין נראה לי המון הנקות לתינוקת ששוקלת מעל 8 ק"ג ואוכלת כבר מוצקים יפה.

אשמח לשמוע מנסיונכן, להמשיך לרווח את ההנקות או שיש תקווה שהיא תפתח רווחים בעצמה?

 

[noamk1]

אני גיליתי שזה קשור לפיפי

ככל שהנקתי יותר בלילה- היה יותר פיפי. פיפי גורם להתעוררות.... האינסטינקט שלנו הוא ישר להניק בהתעוררות וזה לא בהכרח נכון, כי זה מוביל להתעוררות הבאה בגלל הפיפי.
איך גיליתי? קודם כל כי היינו בקשב, דבר שני אחרי כמה פעמים שהיא התעוררה (אחרי 3 שעות) ולקחתי אותה לעשות פיפי היא פשוט נרדמה (או לחילופין בתקופות סירוב- שמתי חיתול, היא עשתה פיפי וחזרה לישון). זה היה אפילו בגיל יותר צעיר של 5 חודשים.
אני הורדתי להנקה אחת בלילה עוד הרבה לפני ה-8 ק"ג (שהיה בגיל שנה) גם אם לא היה פיפי- החזרתי לישון בדרכים אחרות. לינה משותפת- הנחתי עליה יד, ליטפתי, חיבקתי והיא חזרה לישון.
שורה תחתונה- בעיני שווה לנסות ולא לחכות שזה יבוא מעצמה. גם אם את לא עושה קשב....

 

[חתונה ירוקה]

אולי עכשיו זה קצת מאוחר מדי

כי היא כבר התרגלה לציצי...
ליטופים וחיבוקים כבר לא עוזרים כי היא מחכה לציצי,
אבל אני מחזירה אותה לישון וזה לא נורא קשה,
בקיצור את אומרת שהורדת להנקה אחת - באיזה שעה בערך?

מה שמפליא אותי שהיא יונקת המון זמן בלילה, כלומר זה לא דקה - שתיים, אלא 8-10 דקות.

 

[noamk1]

אני אישית לא חושבת שזה מאוחר מדי

אבל בהחלט הייתי עושה את זה הדרגתי.
אני השארתי הנקה אחת פחות או יותר באמצע הלילה. נגיד אם היתה הולכת לישון סביב שמונה, בדרך כלל התעוררות ראשונה סביב 23:00 (כן, הקסם של ה-3 שעות) ואז לא הייתי מניקה, אבל ב2:00 כן ואחר כך חמש וחצי שש- זה כבר הנקת בוקר.
תראי, אני חושבת שזה לא קל לנו באף גיל להתנתק מהם ולשמוע אותם בוכים ואני אישית (ובן זוגי יותר) חושב שלפעמים צריך בכל זאת.
אני יכולה להגיד לך שביומיים הראשונים היה לי מאוד קשה וכשראיתי שהיא מתעוררת אבל כן מצליחה לחזור לישון יותר מהר (בכל זאת, לא נגזים כמו בספרים שאחרי שלושה ימים זה "עובר להם") זה כן נתן לי עידוד, ושלא תחשבי שלא היו ריגרסיות בדרך...
אני חושבת שזה שהיא יונקת המון מעיד על זה שקשה לה לחזור לישון, וקראתי באיזשהוא מקום שפעולת היניקה היא "מארגנת", כלומר מרגיעה.

גיל 10 חודשים לא נשמע לי מאוחר מדי. את הקטנה גמלתי לילה סופית רק בגיל שנה וחצי, וגם פה זה בא ביוזמתי, כי ידעתי שאני חוזרת לעבוד ושיהיה לי קשה, כל עוד זה לא ממש הפריע לי- המשכנו עם הפעם בלילה

 

[חתונה ירוקה]

תודה על העידוד - מעדכנת שהיה יותר קל

היא קמה ב-23 ולא הנקתי, אחרי כמה דקות חזרה לישון.
קמה ב-1:30 הנקתי ואז קמה רק בשש!
וואו, זה בהחלט היה לילה קל.

התכוונתי מאוחר מדי על עניין הליטופים לידי, כי זה רק גרם לה ללכת עליי ולטפס על כל המיטה.
כרגע חזרתי להרגעות עלי ולשים אותה במיטה שלה בחדר שלנו.
כששכבה לידי זה היה יותר מדי "אקשן" בשבילה לתחושתי.

 

[אולנה]

והפשפוש הלילי לא העיר אותה ?

כי לפעמים אני מרגישה שלקטנה יש פיפי,
אבל אני פוחדת שהיא תעורר לגמרי אם נלך לשירותים/ נביא לה סיר , נפשיט נלביש וכל הסיפור ...

 

[noamk1]

היא גם ככה כבר התעוררה

וכן, גם אני חשבתי ככה בהתחלה- מה אני אקח אותה לכיור ואז היא בכלל תתעורר לי... אבל אחרי שעשיתי את זה , החזרתי אותה למיטה, אפילו בפעמים הראשונות הייתי מתארגנת להנקה... והיא היתה נרדמת בנתיים. בגלל זה נפל לי האסימון לגבי הקשר

 

[טליטלטל]

תינוקת נרדמת מוקדם מדי בערב....הצילו

היא ישנה 6-7 שעות ביומיים האחרונים...טפו טפו טפו
ופתאום נרדמה לי בשעה 19:30
כלומר היא תתעורר באמצע הלילה....לא מתאים לי. אני עובדת מחר.
מה עושים? מעירים?

 

[בטט הקרה]

לא בטוחה שהבנתי. תוכלי להסביר שוב?

 

[טליטלטל]

היא נרדמת בשעה 7 לשנת לילה

וברור לי שהיא תישן 6 שעות. ואני אתעורר ב1 או 2.
אז אני קצת מבואסת מן הסתם...אבל בכתיבת שורות אלה אני מבינה שאין מה לעשות כשתינוק עייף הוא נרדם והעדפות שלנו לא משנות לכאן או לכאן

 

[איריטה]

ומ1 או 2 היא לא ישנה יותר?

או אוכלת וחוזרת לישון?

 

[efatsh]

שביתת שינה

על סף ייאוש ואפיסת כוחות

קיבלתי כאן בעבר עצת ותובנות טובות ואני מנסה שוב.
קצת רקע:
הקטנה בת 10 חודשים (היום

). מתחילת אוגוסט איתי בבית (בשבועיים ראשונים גם אבא היה). בעבר הקרוב נרדמה בהנקה, אבל בעקבות תקופה לא קצרה של התעורויות תכופות (כל שעה וחצי במקרה הטוב) ופרק זמן של כשעה עירנות במהלך הלילה, החלטתי להרדים ללא הנקה.
השתדלתי לעשות זאת בהדרגה (לפי "לישון בלי לבכות"). היו שני לילות עם הרדמויות לא קלות (בכי ובסוף נרדמה על הידיים בנענועים-שאני בסדר עם זה בשלב זה) והלילות אכן השתפרו פלאים. (את שנות היום היא נרדמת עדיין בהנקה)
למרות שינויי השגרה בחופש הלילות היו די טובים (כ2-3 התעוררויות יניקה קצרה וחזרה לישון).
דווקא עכשיו שקצת יותר חזרנו לשגרה היא פשוט לא מצליחה להרדם, ולפעמים נראה שהיא משאירה את עצמה ערה. אחרי טקס שינה בשעה קבועה (+-). אני מניקה אותה בחדר חשוך. בד"כ הייתי מניקה עד שמתנמנמת ועכשיו ברגע שהיא מתחילה להתנמנם היא מתנתקת ועושה סימנים שהיא רוצה לשכב במיטה. שם מתחילה סאגה של טיפוסים, זחילות, קוקו, קישקושים ומה לא. היא לא מוכנה לינוק, לא מוכנה להיות על הידיים ורק רוצה "להצ'תגע". כל זה קורה ביומיים האחרונים, שכל יום גרוע יותר מקודמו. אתמול רק אחרי שעה וחצי של שיגועים, כשהיא כבר גממורה מעייפות, הצליחה להרדם בעזרת לחישות ונענועי טוסיק. במהלך הלילה היא התעוררה עוד פעמיים כשבכל פעם חוזר אותו הדפוס וחזרה לישון רק שעה וחצי-שעתיים אחר כך.
גם שנות היום נהיו עוד יותר קשות להרדמה. בבוקר נרדמה רק ב11:30 (בטיול אאארררווךךך בעגלה) (במקום ב9:00 כהרגלה, וצהריים נרדמה עכשיו).
תודה שהגעתם עד כאן

ניסיתי להיות איתה בחדר ורק לחזור על מנטרת השינה- אבל נראה שזה רק מעורר אותה. ניסיתי לצאת ולהיכנס כשהיא קוראת לי-לא קיצר את הזמן רק עצבן אותה. שינה משותפת לא עוזרת (היא מתעוררת עוד יותר, אם זה אפשרי, כשמגיעה למיטה שלנו, ואין אפשרות לשים את המיטה שלה בחדר שלנו (מבחינת מקום). בקיצור אני אובדת עצות

איך כדאי לנהוג כדי לעזור לה להרדם, או לפחות לא לסבך את זה יותר?

תודה