שינה בראש השנה

שינה בראש השנה

האם זה נכון שמי שישן בראש השנה המזל שלו ישן כל השנה? ואם זה אכן נכון אז זה לגבי כל היום או רק לאחר חצות היום?
 

אופירA

New member
מנהל
המנהג הוא

המנהג הוא לא לישון מעלות השחר. יש מקלים לא לישון רק עד חצות היום, ולאחר חצות היום - מותר. צריך לקחת את המנהג הזה בפרופורציה, לפי האדם בו מדובר: אם חוסר השינה יגרום לנמנום ולקריסת מערכות בשעת התפילה, או שמדובר באדם חלוש, עדיף לישון בצורה מסודרת. וכמו כן, אם מי שאינו ישן יבלה את היום בדיבורי לשון הרע ובליצנות - עדיף שיישן כל היום...
 
כך כתוב בתלמוד ירושלמי מסכת ראש ...

ספר התודעה - פרק ראשון: נוהגין שלא לישון ביום בראש השנה, אלא קובע עצמו ללימוד תורה או לאמירת תהלים בציבור, והיושב בטל - דומה ליָשֵׁן: ואמרו בירושלמי: 'מאן דדמיך בריש שתא - דמיך מזליה', כלומר, מי שישן בראש השנה - ישן מזלו: ספר קצור שו"ע סימן קכט - הלכות ראש השנה סעיף כ' כשיוצאין מבהכ"נ יש ללכת בשובה ונחת שמח וטוב לב, בבטחון כי שמע ה' בקול תפלתנו ותקישותינו ברחמים. ואוכלין ושותין כיד ה' הטובה, ומ"מ יזהר שלא לאכול אכילה גסה, ותהא יראת ה' על פניו. ויש ללמוד תורה על השלחן. לאחר ברכת המזון אין לישן אלא הולכין לבהכנ"ס ואומרים תהלים בצבור עד תפלת מנחה. ואך מי שראשו כבד עליו יכול לישן מעט קודם שילך לבהכ"נ: שו"ע אורח חיים סימן תקפג וגם נוהגים שלא לישן ביום ראש השנה (ירושלמי) ומנהג נכון הוא: ספר בן איש חי - הלכות שנה ראשונה - פרשת נצבים [יא] אין ישנים ביום ראש השנה, וצריך להזהר שיתעורר משינתו בלילה קודם עלות השחר, ואם יש לו כאב הראש, או שאר מיחוש שמוכרח לישן ביום, יתאפק וישן אחר חצות היום: ספר חמדת ימים - חדש אלול - פרק ז ולו חכמו ישכילו את אשר תקנו קדמונינו לתקוע אחר התפלה כדי לעורר הלבבות אחר שרוצין לצאת ולהפטר לבתיהם, כי לא ישכחו וישליכו אחרי גוום ענין השופר. כי בא לעורר ולהקיץ נרדמים משינתם, כי אם תמיד יהיו לזכרון בין עיניהם להיות חרדים ויראים אל משפטו יתברך כי רב הוא. ועל זה נאמר "אשרי העם יודעי תרועה" ר"ל נותנים לב אל התרועה לשוב אל ה', כי אף אחר ששמעו התרועה הנם יודעים המסובב ממנה להיות יראת ה' על פניהם גם שאר כל היום וכמ"ש "בשמך יגילון כל היום ובצדקתך ירומו": כי יגילון ויבטחו בחסדי אל שיוציא לאור משפטינו, אך לא מפני כך ישליכו מורא שמים מעליהם, רק "ובצדקתך ירומו" במדת הצדקות והישרות ירומו ויזכו בדין. אי נמי בצדקתך במדת הצד"ק דינין תקיפין דילה, יתנו לב לשוב. כי על כל אלה האיש המשכיל בלבבו יבין דלא אמרו שלא לישן בר"ה על כי השינה ביום ההוא אסור, כי אם כדי שלא ישב בטל מדברי תורה, ולאו דוקא ישן ממש אלא אפילו ער ויושב בטל ואינו מבקש על נפשו בתפלת ובתחנונים ועם התורה, ישן מקרי, "ואדם מועד לעולם בין ער בין ישן" אם אינו עוסק בתורה ובמעשים טובים: ורבים מעמי הארץ אשר שמעו את דברי הרב זלה"א להתיר השינה אחר חצות. ומתגרין בשינה תמיד כל היום, ולא ידעו ולא יבינו כי לא זו הדרך להתגרות כהיום הזה בשינה אפס מעט מזער:
 
למעלה