שימחתי את אבא שלי

[lovly7]

שימחתי את אבא שלי

בשבת שימחתי את אבא שלי והרגשתי נהדר
סוף סוף מצאתי חולצה יפה מספיק בשבילי וצנועה מספיק בשבילו
שמתי את הפאת קסטם היפה שלי ששוכבת בארון שמורה למצבים מיוחדים
אומנם עם חצאית די קצרה
ונעליים בלי גרביים וצמיד חרוזים ברגל
וצבע שחום משהיה מרובה בים.. אבא שלי טוען שאני נראית אריתראית אבל יפה וגם העגילים שלי יפות
אז אמא שלי שאלה אם היא תקנה עגילים כמו שלי הוא גם יגיד לה שהיא יפה והוא ענה שכל אחד מה שמתאים לו לפי הגיל
אחרי כל כך הרבה שינויים ושנים וקשיים
הרגשה כל כך טובה שאפשר לתקשר ולהשאר בקשר עם המשפחה
והכרת תודה שהם מקבלים עם כל הקשיים
וגם בדיון הקרוב השבוע אבא שלי יבוא איתי לביה"ד לדיון המאה אלף במספר כדי להראות לדיינים שלמרות מה שאני הוא תומך בי ולא מפקיר אותי
זה מחמם את הלב.
עם הרגשה כזו טובה אני אשמור עליה

 

[משפטאי]

אולי זה לא רק "שימחתי את אבא שלי"

אולי זה גם "קיבלתי ממנו חיזוק וחיוך קטן".

כולנו חווים את זה, את האכזבה של ההורים מהדרך, מ"לאן שהגענו", את המבט העצוב הזה בעיניים (שאני כל הזמן מבטיח לעצמי שלעולם, לעולם, לא אעשה לילדים שלי), את תחושת ההחמצה שהם חווים.

ואז לרגע אחד, כמו קרן שמש, הוא מבין, מתעניין, לרגע אחד במשך שנים, הוא פתאום עושה מה שאבא צריך לעשות, להיות אבא בלי תנאים. והוא אפילו מסכים לתמוך בי בפומבי, ולהיות איתי בבית הדין. לתמוך מול כל הרבנים, עם הפראקים והזקנים.

זה הרבה יותר מ"שימחתי". זה "וואו".

כיף לך.

 

[חי שארף]

ואו ואו , הרגעים האלו הקטנים, אלו החיים

החיוך של אושר שבאה עם תמימות בשביל זה שווה להשאר לחיות כאן. כ'כ הכבוד לך על הרצון לכבד אפילו אם זה לא נוח, וכ''כ לאבא שלא נוטש. אפילו שזה מובן מאליו שאבא לא נוטש, זה בכל זאת לא מובן מאליו.

 

[גבעת חול]

זה לא מובן מאליו

משני הצדדים, כל הכבוד לך על ההתחשבות והמאמץ מצידך וכל הכבוד לאבא שלך שלמרות הכל תומך ולא מפקיר.
זה לא מובן מאליו, בטח לא בתחילת הדרך כשעדיין יש כל כך הרבה לעכל ולנסות להבין. תשמרי על זה.

 

[מבולבלונת]

כל הכבוד לאבא שלך

זה ממש לא טרוויאלי!

ואשריך מה טוב חלקך.

 

[דיגי דוג]

נשמע לי מוזר לכתוב את זה

אני לא מכיר אותך, אבל אחרי שקראתי 2 פוסטים שלך, הרגשתי שמחה בשבילך לקרוא את זה

אסור לעולם לאבד תקווה