לשירז לאייל, ווידוי.
שירז- תודה על תגובתך. איל- הרגשתי שהערב היה ממוסחר. אבל לא יותר מארועים אחרים בומבסטיים שבד"כ ממוסחרים. ההבדל היחיד היה בין אירועים ממוסחרים אחרים שאתה יוצא מהם בהרגשה טובה למרות זאת, לבין הערב הזה, הוא הדלות מהצד השני. כלומר- החוסר בהשקעה מבחינתי. החוסר בשימת דגש על הדברים שהם באמת העיקר. חוסר שהדגיש בעיניי את הטפל. (בין היתר את תחושת המסחור של הערב הזה). כשהגעתי הבייתה חשבתי על העניין בנסיון לראות את שני הצדדים ולהיות הכי אובייקטיבית שאפשר. אם כן- הכי לא היה לעניין בעיניי- הבר המפלצתי שהיה שם, שהזכיר יריד זוועות (רק היה חסר סו-כר) ומצד שני- היה נחוץ מאוד, מכיוון שהיה מאוד מאוד חם ודווקא היה לי נחמד לשתות ברד פסיפלורה אלכוהולי מעט. הדבר השני (למעשה הוא הראשון, אבל איך שהוא הוא קצת נשכח כי הצלחתי להנות בכל זאת) שמבחינתי הרס לי מעט את המופע הוא שלא היה לי מקום. ולא סתם לא היה לי מקום לשבת, לא היה לי מקום ראוי לעמוד בו כדי שאוכל לראות משהו מהמופע. ראיתי אותו מהמסכים. יכול להיות שאין לי שמץ של הבנה בדברים האלה. מעולם לא הפקתי אירוע רב משתתפים ובאמת שאין לי מושג איך זה עובד. אבל, לא נראה לי הגיוני שיש אנשים שיראו את המופע כמו שצריך על הדשא ולגמרי בסבבה שלהם, ויש אנשים, שקנו כרטיס במחיר מלא, והכי הרבה שיראו זה את האוזן של קוטנר. לא לעניין מבחינתי. והרשה לי לומר לך שלא הייתי יחידה במצב הזה, היו לידי עשרות אנשים שלא ראו כלום. שבאו למופע שמיעה בלבד. לא נראה לי הגיוני שיכניסו למקום שיש בו הגבלה מסויימת של אנשים שיכולים לראות את הבמה שעלייה מופיעים (הדשא של הקיבוץ הרי לא אין סופי וגם לא כל כך גדול) -שיכניסו אנשים בלי הגבלה. המעט שיכלו לעשות הוא מהרגע שהמקום מתמלא באנשים שכן יש להם מקום ראוי לעמוד או לשבת(ולא כשהקיבוץ כולו מתמלא באנשים)- ברגע זה היו צריכים לגבות מחיר הרבה יותר מזערי לעומת המחיר המקורי ולהודיע למי שנכנס שהוא לא הולך לראות שום דבר מהמופע אז שייקח בחשבון. נראה לי שהייתי מסתדרת עם זה. אני חושבת שטענות כמו אלו שהצגתי, בהחלט לא קטנוניות. נכון שזה סכום לכרטיס להופעה שאני עדיין יכולה להרשות לעצמי פעם בשנה, אבל כשאני כבר משלמת אותו, אני מצפה לקבל תמורה ראוייה. אני מצפה לקבל מופע מתוכנן ומאורגן מראש,כמו שצריך,במקצועיות,עם מינימום תקלות,ומקסימום השקעה. מופע כזה שגם אם לא אוהב חלק מהאמנים שיהיו בו או חלק מהשירים או הביצועים- עדיין ארגיש שהיה שווה לי לבוא אליו והיה שווה להשקיע את הכסף הזה והמאמץ הזה להגיע אליו. אף אירוע לא מושלם. אבל באמת שיש מינימום. אני מרגישה שלא היה כאן את המינימום הזה. את מינימום ההשקעה ומינימום התכנון מראש. הכל היה נראה כאילו הוכן ברגע האחרון. כאילו מזלזלים במי שבא. אני נורא בעד לקיים את הערב הזה. אשמח אם הוא ימשיך להתקיים. אבל לא בצורה הזאת. לסיכום כן, הרגשתי שהערב היה ממוסחר. לפחות מבחינה מסויימת. אבל, אני לא חושבת שזה היה מפריע לי או רלוונטי מבחינתי, אם שאר הדברים בערב הזה היו מובאים קצת אחרת.(למשל- אם הייתה נעשית קצת השקעה בנושא בחירת השירים לערב, השקעה מצד האמנים שהגיעו, תכנון מראש-מה יהיה בזמן הזה של הפרסומות התקועות של ערוץ 24 ועוד ועוד) אז- אולי תחושת המסחור שהייתה קיימת בי ממש כשם שהיא קיימת בכל אירוע גדול, גם אם הוא קשור באדם נפלא זה או אחר- הייתה מטשטשת והופכת לָטפל. ואני הייתי יוצאת עם טעם טוב (יותר) מהערב הזה.
