שימו לב

[נפלאות השכחה]

לכן בין היתר

נוטה לשתוק...ולעשות...כמה שפחות.

 

[my sunshine]

../images/Emo46.gif אולי

תבואו לקפה ותשומי צמוד צמוד

ת'געגעתי

 

[שלגיה 13]

אחחחחח, מתוקונת, נבוא!

 

[חתול לבן חתול שחור]

ומחשבות...

מעוררות קונפליקטים כשאנו פועלים מהמקום הטהור שבנו מעשנו אינם מלווים במחשבות שהרי מחשבות מעוררות תהיות האם מעשה או מחדל יפגע או יעזור כשאנו עוזרים לאיש זקן לעבור את הכביש כשאנו מצילים מישהו מתוך רכב בוער כשאנו תומכים בחבר איננו חושבים לפני..כי זה בא ממקום טהור ואם מעשנו יגיעו ממקום טהור ונקי לא נזדקק למחשבות זה יבוא לנו לבד באופן אינסטנקטיבי. לא רוצה לשפוט את מעשיי בעבר הם שייכים לעבר והעבר הרי מת לא אוכל להחזיר בחזרה כי כשאנו שופטים את מעשנו בהווה אנו בעצם חיים את העבר מה שבד"כ קורה. קודם חייבים אנו לעבור טיהור טיהור שכזה לא רק של הגוף {כמו במקווה למשל} טיהור של הנפש. נניח לעבר ונחייה את הרגע כי: 1. את העבר לא נוכל לשנות. 2. את העתיד לא נוכל לצפות. אם אדם צריך,כל הזמן,להתאמן ולשמור על כושר {של לא לפגוע בזולת ולעשות את הדבר הנכון} הוא יצטרך לחיות במרתון תמידי וסופו שיפול מאפיסת כוחות{נפשית ופיזית}. אם נחזור לתקופה שהיינו תינוקות,משוללת מטענים,הנפש,אז,היתה טהורה ותמימה ואז,קרובה היתה יותר לרוח,נקיה,ללא רוע,שנאה,איבה,תחרות וכו'. תינוק שנולד,מחייך הרבה יותר מאדם בוגר,העוטה מטענים,כעסים,פגיעות,השפלה,תחרותיות,שנאה וכו'. אז כיצד יוכל האביר בעל השיריון החלוד להתנהל? להתקדם? להשתחרר מהעול? לקום ביום בהיר אחד ולהחליט לחשוב מחשבות חיוביות,להיות מודע למילים ומעשים,להקנות לעצמו הרגלים חדשים כשהוא,עדיין,עמוס במטענים,להסביר פנים,לחייך,למחול ולסלוח...לא פשוט. וגם לא צריך... צריך להניח לכל,להניח לשופטים והדיינים...ולפעול..ללא מחשבה ממקום טהור... ו..לא "לקבל"...אלא..."להכיל"..... והמשפט "ואהבת לרעך כמוך"..זוהי תמצית הטוהר. מסתבר .."רק אהבה....מביאה אהבה...." וזה חלק מהרכיבים במתכון לאושר..

 

[שלגיה 13]

ואני בש'יל זה.....

אוהבת אותך

. לכך בדיוק התכוונתי.