היי ובוקר טוב
לא עניתי עד כה כי בעוונותי אין לי פייסבוק וגם נראה לי שחיפשת מישהו שחווה את זה ואני לא. אז אין לי פייסבוק כי פשוט החלטתי שזה יהיה "יותר מדי" מחשב, כאשר בקושי אני מצליחה להתגבר על כמות הדואר במשרד ובבית והדואר של העמותה ומסרים ופורום ...
יחד עם זאת הנקודה שהעלית חשובה מאד מאד והייתי מרחיבה אותה מעבר לגבולות של פייסבוק בלבד. מדובר בלחיות דרך המחשב או לחיות בחוץ והאיזון בין השנים. ויש לציין כי לכל אחד מהשניים יש חסרונות ויתרונות. מעבר לכך שקל לך ונוח לך יותר - הרשת היא עולם בפני עצמו, עולם מלא, גדוש ועשיר,אבל האינטראקציה בין בני אדם שונה מאד ויש חסך חושי עצום. כאשר יוצאים החוצה, מעבר ללפגוש אנשים/להיות ביחסים שונים עם אנשים, יש גם חוויות חושיות . צר לי שהשאלה שלך לא עוררה כאן תגובות ואני אנעץ אותה, אולי זה יפתח איזה פתח לשיתוף ודיון. ולך אישית - מה נראה לך שכדאי לך לעשות? להמשיך כך? לנסות לצאת יותר? ואם כן - לתכנן את זה כדי לשנות דפוסים? לתת לחיים לזרום ומה שיהיה יהיה? נסה לחפש באתר של דר' ירדן לוינסקי, אולי יש תקצירים של הדיונים של כנס שנערך בעבר במכללה בהרצליה על "פסיכולוגיה ברשת" - זה היה הרבה יותר מ"פסיכולוגיה" (ואם מישהו ימצא לינק - נשמח לפרסם אותו בפורום). דובר על כך שהמוח/אופן החשיבה של האדם משתנה וישתנה כתוצאה מהטכנולוגיה. אני רואה את הנכד שלי בן החמש עם האייפד וברור לי כבר שגם העולם שלו יהיה שונה מהעולם שלי. טוב, אני נסחפת קצת. שורה תחתונה - זה לא קשור לOCD - זה סימפטום של דור שלם. מן הסתם אם קשה לך בחוץ בגלל הOCD זה פחות מאוזן אצלך, אבל זה יכול להיות מוגזם גם אצל חברה נורמטיבים לחלוטין. נראה לי שאתה מודע מאד למצב ויש לך כבר את הפרספקטיבה. בכל זאת אני מקוה שיענו. אולי תנסח כמה שאלות מפתח רק טוב תמי
