שימוש בכדורים
שלום, אני בת 34, אמא לתינוק בן 7 חודשים. מניקה. מאז הלידה היו לי תקופות של תחושות קשות של עצב, ריקנות, יאוש, חוסר אנרגיה, מחשבות אובדניות וכו'. לאחר הרבה התלבטויות דיברתי עם רופאת המשפחה שלי והיא, בייעוץ עם פסיכיאטר רשמה לי את התרופה סרנדה, נגד דיכאון. למרות שעברו כשבועיים עדיין לא התחלתי לקחת את הכדורים. אני מאוד חוששת להתחיל לקחת אותם. היא הסבירה לי שלמרות שהם יכולים להשפיע על התינוק יש כאן עניין של עלות\תועלת. ואם הכדורים יכולים להועיל לי אז כנראה שכדאי למרות הסיכון שקיים. למרות שרוב הזמן אני משוכנעת שאני צריכה אותם ושמצבי יכול להיות טוב יותר קשה שלי מאוד לקחת אותם. בן זוגי הביע את סלידתו מלקיחת "סמים" כדי להרגיש טוב. וגם לי קשה להיכנס לסטטוס של מישהי "על כדורים". מסיבות טכניות אוכל לפגוש פסיכיאטר רק עוד שבוע וחצי. וגם - מבעס אותי שבכל מקרה הם יעזרו רק עוד חודש-חודשיים... כאילו שבינתיים אני מסכנת את תינוקי לשווא... אשמח לקרוא את חוות דעתכם - איך מתגברים על העיניין. תודה
שלום, אני בת 34, אמא לתינוק בן 7 חודשים. מניקה. מאז הלידה היו לי תקופות של תחושות קשות של עצב, ריקנות, יאוש, חוסר אנרגיה, מחשבות אובדניות וכו'. לאחר הרבה התלבטויות דיברתי עם רופאת המשפחה שלי והיא, בייעוץ עם פסיכיאטר רשמה לי את התרופה סרנדה, נגד דיכאון. למרות שעברו כשבועיים עדיין לא התחלתי לקחת את הכדורים. אני מאוד חוששת להתחיל לקחת אותם. היא הסבירה לי שלמרות שהם יכולים להשפיע על התינוק יש כאן עניין של עלות\תועלת. ואם הכדורים יכולים להועיל לי אז כנראה שכדאי למרות הסיכון שקיים. למרות שרוב הזמן אני משוכנעת שאני צריכה אותם ושמצבי יכול להיות טוב יותר קשה שלי מאוד לקחת אותם. בן זוגי הביע את סלידתו מלקיחת "סמים" כדי להרגיש טוב. וגם לי קשה להיכנס לסטטוס של מישהי "על כדורים". מסיבות טכניות אוכל לפגוש פסיכיאטר רק עוד שבוע וחצי. וגם - מבעס אותי שבכל מקרה הם יעזרו רק עוד חודש-חודשיים... כאילו שבינתיים אני מסכנת את תינוקי לשווא... אשמח לקרוא את חוות דעתכם - איך מתגברים על העיניין. תודה