שימוש בידע שלכם להפחתת כאב פיזי

whyavi

New member
שימוש בידע שלכם להפחתת כאב פיזי

האם יש דרכים באמצעות מחשבות מסוימות ומודעות פנימית מסוימת או באמצעות דמיון מסוים, באמת לברוח מתחושת הכאב הפיזי שהגוף שרוי בו. אני מדבר על מצב שהגוף סובל מכאבים וחוסר נוחות מוחלט, לצערינו כחלק מזה שאנחנו מחוברים לגוף שלנו, אנחנו גם סובלים מהכאבים וכואב לנו פיזית כאב שמפריע לנו להתרכז ולתפקד. במצב כזה אנחנו מעדיפים לעשות הכל כדי להוזיז את עצמינו מהתחושה הפיזית ממש כמו לברוח לחדר אחר, ולהתנתק מהסבל . האם ישנם מחשבות שאפשר לנסות לחשוב עליהן, אולי לדמיין משהו מסוים, אולי להזכר במשהו מסוים או להיות מודע למשהו מסוים, העיקר משהו שאפשר איתו לנסות לברוח מהגוף הפיזי בצורה שתאפשר להתרכז במשהו שאנחנו רוצים לקרא באינטרנט למשל וכו'. אם מישהו יכל לנסות לשער ולעזור ברעיונות אני מאוד אשמח.
 
סבל כרוני

מהנסיון שלי העיקרון הוא לא להתעמק בכאב, ככל שהנך חושב עליו יותר הוא קיים יותר. הכאב, גם הכרוני, הוא אינו סטטי, יש בו עליות ומורדות, הוא עובד בשיטה של הבזק כאב חד שמושך אחריו הרגשת כאב במוח למרות שהבזק הכאב כבר פסק. אם ממשיכים לחשוב על זה הכאב נמשך והכנסת הגוף ללחץ יוצרת הבזק כאב שני וזה גלגל בלתי פוסק. אם מבינים את המנגנון הזה וברגע שמגיע הבזק הכאב מסיחים את הדעת, הסבל יורד באופן משמעותי ביותר. הרבה הצלחה חיים
 

ו ל י

New member
הפחתת כאב פיזי

אני ממליצה בחום רב על ספר בו יש גם הסבר על הכאב וגם רעיונות להתמודדות עם כאב. "כואב לי" של ד"ר עדנה כצנלסון.ספר קל, ברור, מאוד זורם ומלא במידע חשוב לעבודה שלנו ובכלל.
 

שמילבי

New member
שלום לך

אני רוצה להתייחס קודם לכותרת "שימוש בידע שלכם להפחתת כאב". הג'לולוגיה והליצנות הרפואית עובדת על כאב בשני מישורים: הסחת הדעת (הרבה פעמים בעזרת הומור) בשעת כאב אקוטי - כגון בדיקה או טיפול כואבים שנעשים למאושפז. כאשר ההתרכזות בדבר אחר - מגורם הכאב, הפחתת המתח והחרדה (אם יש כאלו), והסחת הדעת (ואם מצליח גם צחוק להיות מעורב בתהליך - מה טוב) כל אלו יכולים להפחית מהכאב או למנוע הגדלה שלו (והכוונה היא שכשאנו מצפים לכאב הוא יהיה יותר גדול וכואב מאשר אם אנו לא "מתעסקים" איתו ומצפים לרע מכל...). זה ברמת הכאב האקוטי. במישור השני - ברמת הכאב הכרוני או אי הנוחות המתמשכת הקשורה במצבים רפואיים שונים, מעבר להסחת הדעת והעבודה עם ההומור (שכשלעצמו - מפחית כאב), אנו גם מנסים להחזיר למאושפז את תפיסתו כאדם (בניגוד לתפיסתו כחולה) ולחזק בו את הראיה של הצדדים הבריאים שלו, דבר אשר עוזר בהתמודדות עם מצב לא פשוט של חולי. וכמו שנאמר כאן בעבר - להכניס רוח שונה לסיטואציה שבה הוא נמצא, והאפקט על ההרגשה הוא גדול. אנו משתמשים בכל הכלים שעומדים לרשותנו (כג'לולוגים/ ליצנים רפואיים) להגיע למטרות אלו (אומנויות, שיחה, ליצנות, משחק, שימוש בדמיון ועוד). אנו לא מטפלים שבאים ועושים טיפול מסוים שבסופו הכאב מופחת, אנו עובדים עם המאושפז, ומנסים להגיע לתוצאה שהיא האופטימלית מבחינתו (ולפעמים אין כאב מעורב) והתוצאה יכולה להיות הנאה, צחוק, שינוי מרענן, העברת 15 דקות איתנו ולא עם המלווה שאיתו (קצת חופש גם למלווה...), שחרור כעס או תסכול, ועוד ועוד ואפילו סרוב להיות איתנו הוא תוצאה, כי מי עוד בבית חולים יקשיב לך (בעיקר לילד) כשתגיד לו לא... עד כאן קצת על ה"ידע" שלנו... ולשאלתך: ישנו תחום טיפול שנקרא דמיון מודרך (גם בתחומנו אנו משתמשים בו בדרך מסויימת) שבו מטפל עובד איתך דרך דמיון להשגת מטרות שונות בינהן גם הפחתת כאבים. ממליצה לך להתעניין ולנסות. שיהיה בהצלחה!
שמילבי
 
למעלה