קיפסול שליה
אציין שאני לא איזו מומחית דגולה, ועשיתי את זה רק בלידה האחרונה שלי (לפני חצי שנה). המיילדת לקחה את השליה ולדבריה התהליך כולל בישול השליה או אידוי שלה, ייבושה במייבש מזון, וקיפסול האבקה שנוצרת לאחר הייבוש. קיבלתי את הקפסולות אחרי יומיים. הן אמורות לעזור לשפר את מצב הרוח לאחר הלידה ולהוציא אותנו מהדכדוך הדכאוני יותר בקלות, לעזור באספקת החלב, בהתאוששות הכללית, ברמת הברזל. אפשר גם לשמור חלק מהן בהקפאה עמוקה לתקופת המנפאוזה (חשוב כמובן שזו תהיה שליה שלך ולא ליטול שליה של מישהי אחרת). הקפסולות נועדו לנטילה של היולדת בלבד, לא ליולדות אחרות ולא לתינוק.
בפועל אצלי היו קשיים עם ההנקה בהתחלה (הסנדלר, וזה...) ואני לא בטוחה שהקפסולות עזרו לייצור החלב. אצל חברתי היא הרגישה שכשנטלה את הכמוסות הייצור שלה שפע באופן מיוחד. כנראה שזה אישי מאוד. ההתאוששות מהלידה לעומת זאת היתה מאוד מהירה. הרגשתי חזקה מאוד, מאוד מהר. גם הדכדוך לא היה היסטרי, מצד שני הוא מעולם לא היה היסטרי גם בלידות קודמות. אז לכי תדעי... כמחצית מהן שמרתי בצנצנת זכוכית במקפיא נפרד (הקפאה עמוקה), לתקופת המעבר שלי.
כמה דברים לציין: קודם כל, זה די מסריח. יש לי חברה שלא היתה מסוגלת לבלוע את הקפסולות בגלל הריח. הבנתי שמיצוי הומיאופתי אינו מסריח כלל אך אין לי איתו נסיון. דבר שני, ההשפעה ככל הנראה שונה מאשה לאשה, כפי שאני מגלה משיחות עם חברותי שקיפסלו את שליותיהן. אני לא בטוחה בדיעבד שזה היה שווה את ההוצאה (עלה לי עוד כסף בנוסף לעלות הלידה). היו ימים שהרגשתי שזה משפר אותי כשנטלתי אבל לא משהו עקבי שאני יכולה להגיד בוודאות שזה היה שווה את זה.
אגב, לפני הלידה ביררתי הרבה על ההסתייעות בשליה למניעה ועצירה של דימום יתר לאחר הלידה. לשמחתי לא נזקקתי, אך אם יש היסטוריה של דימומים כדאי לקרוא על כך.