לא סייעת סמויה, סייעת כתה.
לבנותי הייתה סייעת צמודה, אצל הגדולה שאובחנה רק לקראת סוף בית הספר היסודי, פעלנו באופן של הסתרה, שכן היא גאה מאוד ולא מוכנה להיות שונה. בסופו של יום זה פעל נגדנו ועד היום היא מאשימה אותי (כמובן!) בשקר.
אצל הקטנה הם עובדים שונה לגמרי, ולדעתי הרבה יותר מוצלח.
כפי שנכתב באחת התגובות - הסייעת עוזרת לעוד ילדים בכתה.
ואכן, הסייעת אף פעם לא הוגדרה כסייעת שלה, היא כוח עזר לכתה שניתן לאור המאמץ הנוסף שיש למורה, כך זה הוגדר לי ולשאר הצוות. בפועל החברות לא משייכות אותה לסייעת שכן היא עובדת בקבוצות עבודה שונות, משחקת עם כולן בהפסקות תוך שהיא למדה את בתי לקפוץ חבל, לעמוד בתור ולהקשיב לחברות וכן הלאה.
הטבעיות שבגישה הזו, שאינה הופכת את הילדה לחריגה ומאידך נותנת את המענה לו זכאית המורה, פותרת את כל הבעיות המתעוררות.
את ההדרכה מקבלות המורה והסייעת בצוותא והיישום משותף.
אגב, לדברי המורה, בתי רחוקה מלהיות הילדה הכי קשה בכתה ומבחינתה - נס שיש לה סייעת ולו בשביל כמה פרויקטים נוספים שיש שם.