שילוב החריג

Almost me

New member
שילוב החריג

אני פותחת נושא שאני יודעת שיכול לעורר הרבה בלאגן.. אבל מאוד מעניין אותי דעות של אחרים. עד עכשיו האמנתי (כמו שחינכו אותי בחוג לחינוך באוניברסיטה) ששילוב חריגים במערכת החינוך (ואני מתכוונת לחינוך מיוחד שהחריגה שלהם היא קשורה בהפרעות ולא בעיוורון למשל) הוא דבר חיובי, אין ל"רגילים" שלומדים על השונה וחיים איתו ואין לשונה - שלומד לחיות במערכת. היום הייתי הפרייארית התורנית בגן וגיליתי שאצלנו בגן יש ילד חריג מהסוג הזה (מהיכות רופפת איתו אני אפילו לא יכולה להצביע מהי החריגה). גן עירוני, המכיל ילדי טרום חובה וחובה גננת אחת, סייעת אחת ו- עוד סייעת במיוחד לילדים החריגים (כשלפי מה שנראה יש רק אחד שצריך השגחה תמידית). הילד מרגע הריכוז התפרע, קם ממקומו, זרק דברים (כמו כיסאות), השתולל, צעק, עד שהסייעת שלו הוציאה אותו החוצה להירגע וחוזר חלילה בכל מה שקשור בהקשבה, הילד לא אכל מה שהילדים אכלו (אלא שוקולד) מה שעיצבן את שאר הילדים (למה הוא כן). הקטעים היחידים שהוא "נבלע" היו ברגעים שבהם כל אחד עבד עם עצמו או שיחק. אני חייבת להדגיש בשנה שעברה הילד הזה היה בפעוטון יחד עם בני הקטן ואפילו לא הרגשנו שמשהו חריג בו, כנראה בגלל שבפעוטון הכל יותר זורם ופתוח ואין זמני ריכוז ולימוד. אז אולי בעצם אנחנו עושים טעות בשילוב? הילד הזה לא למד כלום בגן!! הפריע לאחרים, שיגע את הגננת והסייעת, ואפילו קצת הלחיץ (וכל זה בפחות משלוש שעות כי באיזהו שלב הגיעה גם גננת ש.י.ח ולקחה אותו לעבוד איתו במקום אחר)
 

zimes

New member
לעין שלי קפצה השורה לגבי הפעוטון

אולי מסגרת של "עכשיו כולם, ולכן גם אתה, עושים X " לא מתאימה לו, וכתוצאה מכך, כמו שאת מתארת - זה פוגע בהתנהלות הגן.
 

נעה גל

New member
אני מסכימה עם תשומת הלב לשורה

הזו. הרבה פעמים הבעיה היא לא הילד, אלא המסגרת. כנראה שהמסגרת הספציפית הזו לא מתאימה לו. ואני לא מתכוונת למסגרת רגילה מול מסגרת של חינוך מיוחד. לפעמים מצב היחסים בצוות, הגננת, מספר הילדים ועוד כל מיני דברים מסביב (שלא מפריעים כאשר הילד שלך לא רגיש) מוציאים מהילד תגובות קשות (וכל זה בלי לשלול את העובדה שהוא אובחן כ...). בקיצור, בגן אחד פרויקט כזה יכול להצליח ובגן אחר לא.
 

Almost me

New member
היה חשוב לי להדגיש את נושא הפעוטון

גם כי הגננת שם מדהימה ויודעת לנתב את עצמה לכל הילדים לפי הצורך אבל בעיקר בשביל להראות שאכן במסגרת אחרת הילד יכול ללבלב
 

לאה_מ

New member
לכן ההתנגדות שלך היא, למעשה, לא

לשילוב ילדים חריגים במסגרות רגילות, אלא ל"התעקשות" לשלבם במסגרות שאינן מתאימות להם.
 

חני ב

New member
אל תשכחי, שבפעוטון הוא היה קטן יותר

מעבר ליחס האישי לכל אחד, השנה הוא אחד מתוך הרבה והשונות שלו באה יותר לידי ביטוי. השאלה היא האם ההורים מודעים למצב, כי כבר בגיל זה, אם יש בעיות התנהגות, הילד צריך להיות מטופל. אני הייתי הסייעת ביום שני, ומאד שמחתי לראות גן מתפקד נהדר. כששאלו אותי אח"כ איך הילדים, שמחתי לאמר שלא ראיתי אף ילד חריג. נכון, צריך לשלב ילדים מסוימים, ובטח בגיל הזה אין זה נכון (לדעתי) לעשות הפרדה, אני גם לא חושבת שיש מסגרות אחרות לילדים עם בעיות התנהגות כפי שאת תארת.
 

חני ב

New member
אני קוראת שוב

מה שכתבת, ואני שמה לב שכתבת שיש עוד סייעת לילדים החריגים. מה שאומר שהגן הזה נקרא אולי גן משלב, שיש בו ילדים רגילים וחריגים. כך שבעצם יש מענה לילדים "אחרים".
 

Almost me

New member
יש סייעת נוספת

שיושבת מרבית הזמן רק איתו, זה חלק מהסיבה שאני שואלת את עצמי האם באמת השילוב הזה כדאי. מבחינה כלכלית? לא, גם סייעת נוספת וגם גננת ש.י.ח שהגיעה לאיזה שעה. מבחינת החריג? לא, הוא בטוח מרגיש יוצא דופן ואני בטוחה שזה מציק לו נראה שמסגרת אחרת שנועדה במיוחד בשבילו, תוכל להחכים אותו הרבה יותר. מבחינת הילדים? לא ראיתי איך הם יצאו נשכרים מחשיפה לחריג שלא משתף איתם פעולה בכלל. לפי מה שראיתי היום אני לא מצליחה לראות את היתרון שבשילוב
 
כך אני רואה זאת

מבחינה כלכלית? - כן. ידוע שמסגרות מקבילות נפרדות יותר יקרות משילוב במסגרת שכבר קיימת + תגבור באנשים מקצועיים. מבחינת החריג? - כן. כי ללכת למוסד נפרד, להשתייך לקבוצה של חריגים, ולהיפלט מהעולם ה"נורמאלי" הרבה יותר פוגע בדימוי העצמי. מה גם שילדים כאלה הרבה פעמים מגיבים מאד קשה לשינויים, ויכול להיות שנוכחותך כממלאת מקום תרמה ליום הזה להיות יום קשה מהרגיל לו. אל תשכחי שאנחנו עדיין בתחילת השנה. מאחר ושינויים קשים לילדים אלה יותר מלאחרים, מאד הגיוני שהוא עדיין לא סיים את תהליך הקליטה שלו. יש סיכויים טובים שבהמשך השנה יירגע ויפרח. מבחינת הילדים? - הכי הרבה! אם הם ילמדו לקלוט אותו בטבעיות. אם הם ילמדו להבין שיש לילד הזה צרכים שונים, התנהגות שונה, וזה בסדר. אם הם יראו שהצוות מפגין כלפי החריג חיבה, דאגה, והכלה כמו לשאר הילדים - הם ילמדו להעריך אנשים לא לפי ההישגים שלהם. וגם שאם לפעמים הם לא "יתנהגו יפה", עדיין ישמר מקומם בקבוצה. מי שהכי ירוויחו, אלה הילדים ה"קצת קשים". הם כבר לא יהיו לבד, או "הכי גרועים"... כשחיינו בקנדה, היו בכתה של בתי שני ילדים חריגים. אחד עם תסמונת דאון, שני עם בעיות התנהגותיות והתפרעויות שבעיני היו ממש מפחידות. כמובן שלכל אחד מהם היתה מטפלת צמודה, כך שהם לא פגעו באף אחד. זה היה ממש מרגש לשמוע את הבת שלי (אז בכתה ב´) מדברת על הילדים האלה. היא זו שהסבירה לי שתום (הילד ה"מופרע") הוא חמוד. הוא חבר שלה. הוא לא יכול לעשות דברים כמו הילדים האחרים, אבל זה לא נורא. עוזרים לו. בטבעיות כזו - תענוג. ככה צריך!
 
בתור אחת שיודעת מה זה להיות ....

ילדה וחריגה וגם סבלתי מאלימות פיזית ומילולית בגן ובבית הספר בעקבות כך אני דוקא בעד שילוב חריגים במערכת החינוך אבל זה מחיב הערכות נראש של ההורים,המערכת המטפלת והגן עצמו,זאת אומרת שישבו ההורים על כל הגורמים שמטפלים בילד ועם מנהלת הגן ויחליטו איך יטופל הילד במיסגרת הגן בהתאם לצרכיו,איזו תוכנית עבודה יבנו לו,על מה ישימו דגש ועוד.בעיקרון אני יותר בעד שילוב ילדים עם נכויות פיזיות כגון:עיורות,חרשות,ילד עם קבים או הליכון מפני שנראה לי שלילדים בעלי מוגבלויות שיכליות קשות יהיה קשה להשתלב במסגרת רגילה. שלכם חנה גונן
 

חני ב

New member
אני חושבת שהם עדיין קטנים

כדי להרגיש בשוני, במיוחד אם יש שם כמה ילדים כמוהו. יש הורים, שלא מוכנים בשום פנים ואופן שילדם יהיה במסגרת מיוחדת, בגלל הסטיגמה, ובגלל שאח"כ עוד יותר קשה להכניס אותו בחזרה לחינוך הרגיל. מה גם, שאני לא בטוחה שלגילאים אלה יש גן מיוחד (את מתארת בעיות התנהגות).
 

דליה.ד

New member
מטבע הדברים קצת התקוממתי

למקרא ההודעה הראשונה. אני עצמי מורה מחנכת כיתה א´ של ילדים נפגעי cp (שיתוק מוחין) בבית ספר רגיל (איזורי קיבוצי). הפרויקט הזה שנכנס לשנה השביעית ופועל בהצלחה מסחררת הוא ייחודי בארץ ובעולם כולו. עד היום איני בטוחה מי מפיק יותר מהפרוייקט, ילדי החינוך המיוחד או ילדי בית הספר. דבר אחד ברור הם הילדים האהובים ביותר מבית הספר והם חווים את חווית הגדילה בתוך הקהילה. גם בית הספר יוצא נשכר, מכיוון שהחינוך לסובלנות מתבצע הלכה למעשה והפעלת חוק חינוך מיוחד מ1988 מתקיים בשטח בהצלחה גדולה. מכל הארץ מגיעים לראות את הכיתה ולהתרשם מהפרוייקט. בית הספר מרויח גם כלכלית, בוודאי: 2 מגרשי משחקים שנבנו על חשבון הביטוח הלאומי, מחשבים שנתרמו לבית הספר, ספרים לספריה, אנשי מקצוע מהמעולים בדרום שמעשירים את הצוות החינוכי.... אנחנו גם עובדים עם הורי כל התלמידים ומלמדים אותם מהי סובלנות אמיתית וקבלת השונה. גבירתי היקרה, ילד כזה בגן, צריך לקבל הרבה אהבה וחיזוקים. את, כאם צריכה לעודד את הצוות ולחזק אותם על ההתמודדות שלהם. להקיא ילד מגן זה לא חוכמה! להתמודד - זה אומץ! ותחשבי מה אנחנו מעבירים לילדינו הרכים באם אנחנו מסתירים את השונה ומנדים אותו מהחברה. ומעבר לבעיות ההתנהגות יש ילד קטן במצוקה! אל תשכחי את זה לרגע!
 

Almost me

New member
כאמא ששימשה סייעת

ניסיתי רק לראות דעות של אחרים, אני כאמור לא התרשמתי שהילד הזה מפיק איזשהי תועלת מהגן, העובדה שבפעוטון לא הורגש כלל שיש לילד איזשהי בעיה הדליקה אצלי נורה - לגבי אופי הטיפול בילד בגן הנוכחי. אני מסתכלת על זה דווקא מהצד של החריג, אם כל ילדי הגן יראו בו חריג - הוא יסבול מנבואה המגשימה את עצמה. ושוב, העליתי את הנושא אך ורק כדי לשמוע דעות.
 
לא חושבת כך

בגן של שחר היה ילד בעייתי עם הפרעות קשב עד שהובן שמדובר בילד היפראקטיבי בגן היו לו הרבה השתוללויות של זריקת חפצים, הכאה, ניסיון לשבירת דברים וכו´. הבן שלי התחבר איתו ואני מאוד חששתי שינסה לחכות את ההתנהגות האגרסית שלו. בשיחה עם הגננת היא סיפרה על הבעיה ואיך הן (הגננת והסייעת) מתמודדות איתה.
כאשר הוא נתקף בכעס הוא יוצא לחצר עם הסייעת
הסבירו לילדים שהוא ילד טוב רק קשה לו לשבת הרבה זמן
כשהו משתולל מנסים לחבק אותו
ערים לצרכים שלו ובהתאם מוציאים אותו לחצר למרות ישיבה בריכוז חלקי אומנם הגן פרטי עם 16 ילדים אבל אני חושבת שאם נוציא את כל השונים מהחברה בסוף מישהו יחשוב שאנחנו שונים בשל צבע עור, שפה, וכו´ אני כשלעצמי הסברתי לבן שלי (פספוס בן 2 ו 8 ) שהוא מתנהג כך לא מכוונה רעה אבל ההתנהגות הזו מותרת לו כי הוא קצת חולה ולבן שלי אסור
אני יודעת שיש פרויקטים שמביאים לגן חונכת או גננת לקשיי למידה או חיילת מחיילות מורות שתלמד את הילד מס´ שעות ביום בהתאם לצרכיו. אבל איך מסיגים את זה אין לי מושג
 

דליה.ד

New member
כיתת cp בבית ספר רגיל

בבית הספר "ניצני הנגב" בקיבוץ בית קמה. דרך אגב, לאחרונה אימץ אותנו קורס מדריכי טיסה מבית הספר לטיס בחצרים. זהו פרוייקט מדהים שמפגיש אוכלוסיה חזקה מאוד, הקצפת של השמנת , עם אוכלוסיה חלשה, ילדים נכים. המפגשים מדהימים וזו חוויה אדירה לראות את הבחורים המצויינים (בלי מרכאות) מתגלגלים על הדשא עם ילד שאינו יכול להזיז איבר.
 
למעלה