שילוב בגן רגיל

[ורד4200]

שילוב בגן רגיל

שלום, בני בן 6.5 משולב השנה בגן רגיל. בשנים האחרונות היינו בגני אלוטף, ושם נהוג לדווח באופן שוטף להורים ולשתף את המשפחה בטיפול, שכן יש המשכיות בבית. קיבלתי סייעת למספר ימים אשר קיבלה הוראה ברורה לא לדווח להורים כלום ולא לכתוב במחברת קשר. לטענתם, ועוד לא הצלחתי לשים את האצבע מי בדיוק, כל הדיווח צריך להיעשות דרך הגננת.הגננת, עם כל הרצון שלה לעזור, היא לא מקור ראשון, ולא נמצאת עם בני כל היום. מי שנמצאת איתו זו הסייעת. כמו כן, נגיד ואני כן אקבל את הדיווח מהגננת. מתי בדיוק אדבר איתה. אני מקדישה את "זמני" אחה"צ לילדיי, ואני לא צריכה לספר לכם כמה אחה"צ של כולנו עמוס עם כל הטיפולים והחוגים. אני לא מוכנה כל יום להתקשר ולבזבז זמן יקר בקבלת אינפורמציה בטלפון. ואני בטוחה שגם הגננת תאבד את הסבלנות בסופו של דבר, אם כל יום אדבר איתה בטלפון בזמנה הפרטי. אנו מרגישים שמאז שהחלטנו על גן רגיל, כל המערכת שאמורה לעזור לנו להשתלב בצורה הפשוטה ביותר שמה לנו רגליים כל הדרך. מחברת קשר זה דבר כ"כ פשוט. למה משרד החינוך\מתי"א\העירייה לא מבינים את זה???? מה אפשר לעשות?

 

[אמא יעל]

אכן קיימת בעייה בדיווח

מערכת החינוך מערימה קשיים בנושא זה בגלל הסודיות לגבי הילדים הנוספים בגן, שלגביהם אין לסייעת רשות להעביר מידע. זה החוק. יש כאן מכשלה גם בגלל אי הבנה של איך עושים שילוב. אי אפשר לשלב ללא דיווח - הרי הילד אינו נמצא בואקום, ושילוב צריך להמשיך גם אחרי שעות הלימודים. בימים אלה מתקיים דיאלוג על הנושא בין מערכת החינוך וועד הפעולה של ההורים המשלבים, ואני מקוה שתימצא דרך לענות על טובת כלל הילדים. אבל דברים כאלה לוקחים זמן, ותצטרכי לפתור את הבעיה בהקדם. שולחת לך מסר אישי. אני ממליצה שתירשמי ברשימת התפוצה של ועד הפעולה ותוכלי להתעדכן לגבי כל הנושאים שקשורים לשלוב.

 

[למען ילדינו]

יעל הרשי לי לחלוק על דעתך

מחברת קשר לא אמורה לדווח על מצב הילדים האחרים בגן ולדעתי זה תירוץ של משרד החינוך כדי שלא לשתף את ההורים בנעשה בגן. הרי הסייעת יכולה גם להתקשר לאמא ולספר לה טלפונית מה קורה מידי יום. משרד החינוך לא אוהב לערב אותנו ההורים, נקודה. השנה התעקשתי שתהיה מחברת קשר וסיכמנו שהמחברת פתוחה והגננת או מנהלת אגף החינוך יכולים להציץ בה כאוות נפשם. אבל העבודה בבית חייבת להיות המשך ישיר למה שקורה בגן ואם לא נדע היכן נקודות התורפה והחוזק, איך נקדם? בעיני זו עוד דרך עלובה של משרד החינוך לטרפד את השילוב. לדעתי, תפני לגננת, תסבירי את הצורך ותגידי לה שהיא יכולה לבדוק כל יום את מה שכתבה הסייעת ולאשר להעביר אלייך. בארה"ב קיימת מראה חד כיוונית בגנים, דרכה האם יכולה לצפות בילד, יש שיחות קבועות עם הצוות ומחברת קשר היא לא מילה גסה. רק פה יש עובדים במשרד החינוך שחיים בתקופות קדומות ולא רוצים להתקדם ולקדם.

 

[doroniz]

מחברת קשר

תפקידה של מחברת הקשר הוא ליצור את הקשר בין המתרחש במסגרת החינוכית לבין המתרחש בבית. כל אחד מאנשי הצוות רשאי וצריך לדווח להורים על אירועים שקרו בבית הספר או בגן. ההורים רשאים וצריכים לדווח לצוות על אירועים שקרו בבית. מאוד מאוד מאוד תמוה האיסור על הסייעת לדווח במחברת הקשר. מי נתן אותו? מדוע? מה ההיגיון מאחורי ההוראה? אני הייתי מבקש פגישה דחופה עם הגננת והסייעת במטרה לברר את העניין עם הצבת יעדים וציפיות לעתיד. במקביל הייתי מציע לכל הורה המבצע שילוב להיות בקשר עם קבוצת ההורים באמצעות רשימת הדיוור והתפוצה הנ"ל. בהצלחה, דורון.

 

[n o g a h]

מחברת קשר

למחברת הקשר חשיבות מאוד גדולה, באמצעותה ההורים יכולים ללמוד על ההתנהלות של הילד במסגרת החינוך, ולהמשיך ליישם בבית את הדברים בהתאם לצורך, וכן, אצלנו לפחות, היא ממש משמשת כלי לתקשרות בין כל הצוות שעובד עם ביתי בביה"ס: 2 המשלבות, המנחות וההורים, וניתן ללמוד המון מהאינפורמציה המובאת בה. הבעייה היא שבאמת משרד החינוך לא ממש מודע לשילוב נכון. קיים המודל של אלו"ט לשילוב, שבנתה גל בכר, ומשרד החינוך עובד בדרך משלו, שמנותקת ממודל זה שעונה באופן מספק על צרכי הילד המשולב. במצב זה, כל משפחה מוצאת דרכים לעקוף את דרכי משרד החינוך, כגון: השלמת שכר למשלבות, בחירת משלבות באופן עצמאי, וכך המשפחה יכולה לקיים את הקשר עם המשלבות כמעסיקה נסתרת נוספת ולקבל מהן את כל המידע על הילד, אך כל זאת בעקיפת משרד החינוך. זה לא פשוט, וחבל מאוד שזה כך, ושאין שינוי מהותי בתפיסת משרד החינוך את השילוב היחידני, והנחיות ברורות שעונות על טובת הילד לכל בתי הספר המשלבים.

 

[עמליה עמית]

מחברת קשר,

כדי לעבוד מול מחברת הקשר, צריך דיווח מקיף יותר מאשר הגננת יכולה לכתוב, יש לה עוד 20 פלוס ילדים שונים. לא רק שהדיווח לא יכול להיות מקיף וממצה, גם אין זמן לגננת לראות את הקשיים המשמעותיים. את מחברת הקשר, צריכה לכתוב המשלבת של הילד. היא גם רואה נכון את הקשיים, כמובן אחרי נסיון מסויים. אני לא מאמינה למה שאומרת לי גננת או מורה רגילים. צריך מישהו יותר מקצועי.

 

[עמליה עמית]

ורד שלום,

צרי איתי קשר ואעזור לך לקבל מה שמגיע לך מבחינת מחברת קשר, ואולי גם סייעת מתאימה יותר. 0523-641177

 

[מיכל הלפרן]

חשש מאבדן שליטה- וגמילה ממנו

ורד שלום, את מעלה את התהייה- מחברת הקשר דבר כה פעוט...... מזכירה לי אלפי טקסטים דומים של הורים. המחברת אינה הנושא- היא סימפטום, ומגלמת בתוכה קצוות חוט רבים. אני מקווה בשלב הזה שאת לא חשה מתקפת ויש בך את התפיחות לקרוא, להתרשם מדעתי לברור לך מה מתוכה מדבר אלייך. ייתכן כי לאורך הדרך, חשת, בצדק, כי אין על מי לסמוך. כי עלייך לעמוד על המשמר אישית לוחצת בכל הנעשה והאמור עם בנך. לידיעתך גם במסגרות אלו"ט הורים מביעים תחושות של ידע לא מספק שמועבר אליהם; זאת למרות מחברות הקשר וכל שאר ערוצי התקשורת שפתוחים. כיום בנך במערכת החינוך הרגילה. האם עשית איתו את הצעד? האם את אם לילד במערכת החינוך הרגילה? את תחושות התסכול שלך מטחנות הרוח, תוכלי גם להפנות בגרסת שאלה לעצמך. מה הצורך שלך ממחברת הקשר? מה את חוששת שנעשה ולא מדווח לך? האם את סומכת על הצוות במקם? האם את מאמינה בבנך , ברילטיים- לא במלל, ושלמה עם עצמך בהענקת הכלים שקיבל ממך? האם אלה כלים מספקים בעינייך? האם את מרוצה מבחירתך בסייעת? מענין לענין באותו ענין. עודף צוות שכותב במחברות הקשר עלול ליפול, אפילו בסמנטיקה, על אחת מהנקודות הרגישות האלה אצל הורים. ישנה במסגרת סמכוות אחת שהיא זו האוחזת בתמונה הכללית- מי קורא, מה קורה בבית, מה בהמשך לשיחת טלפון שעשתה איתך ערב קודם, ועוד ועוד פרטים, שנדמים במקרה הפרטי שלכם כל כך איזוטרים- אך הגישה נלמדה ממיליון ואחת מקרים של מידע שעבר ויצר הדים אצל קבוצת הורים על לא כלום ומבלי שגננת בכלל היתה מודעת למתרחש. ופואנטה שלישית. חווק הגנת הקטין מגן על ילדי הגן שאינם בנך, ואדם לא מקצועי עלול להעביר מידע חסוי במחברת. הגננת היא שתתן את הדין על כך בתוקף תפקידה. צוות בתום לב יכול לכתוב 'יוני היום חטף בוקס מרני' בעוד הגננת יודעת שעליה לכתוב 'יוני היה היום מעורב בקטטה הנושא טופל'. כמו שגננת אחראית על כיסוי ברזנט על הגדרות מסביב, כך היא גם אחראית על דליפת מלל על ילדים אחרים שתחת אחריותה. אני מאחלת לכם הצלחה מרובה בשינוי הגדול שאתם עוברים. שתשכילו להפיק את המירב מהקיים להתרכז בעיקר- בנכם, ההבעה שעל פניו, התחושה בה הוא יוצא לגן, ההתקדמות שלו.

 

[התותים]

לא מסכימה עם מרבית דברייך

את כותבת: "האם עשית את הצעד? האם את אם לילד במערכת חינוך רגילה?". הדברים האלה יוצאים מנקודת הנחה ששילוב ילד בגן רגיל משמעו הילד כבר קיבל את כל הכלים הנחוצים לכך ועכשיו צריך לשחרר אותו לעצמאותו. אך כולנו יודעים שמדובר בתהליך, ומדובר בשילוב ילד מיוחד ולא בכניסת ילד רגיל לכל דבר לגן. המעטפת המלאה סביבו היא קריטית להצלחת השילוב. ובתוך זה, מעורבות ההורים בשילוב הילד היא קריטית להצלחת השילוב בגן כמו גם להתקדמות הילד בכלל. יש להורים הרבה מה לתרום לסייעת ולצוות מעצם היכרותם עם הילד לאורך שנים במסלול הטיפולי, ומעצם העובדה שהם האנשים שהכי אכפת להם מהילד ומרכזים את הכי הרבה מאמץ למקסם את התועלת מהשילוב ואת הצלחתו, וזה גם כשהצוות סופר אכפתי. ההורים גם נתרמים בעצמם מהעדכונים האלה שערכם לא יסולא בפז. למשל, עדכון עם איזה ילד היתה כימיה היום במשחק ספונטני יתן רעיון להזמין דווקא את הילד הזה הביתה אחה"צ. עדכון שהילד מתקשה במשחק מסוים ולא מבין את הכללים יביא את ההורים ללמד אותו את המשחק בבית כדי שיכיר אותו מראש ויהיה פנוי להתמודדות של משחק ילדים בלי ההתמודדות עם הבנת כללי המשחק. ועוד כהנה וכהנה בלי סוף. החיבור בין הבית לגן הוא ממש ענין מרכזי. לי מחברת הקשר מאפשרת את זה בצורה הכי זמינה. עוד כשהסייעת בגן והכל טרי לה בראש, היא מספרת במחברת מה הלך טוב, מה הלך קשה, איזה בעיות התעוררו, במה שיחקו, במה השתתף, במה ריחף וכו'. זה מצוין גם כי עוד טרי לה, וגם משום שלא ניתן להבטיח שיחה ממצה בכל יום, אפילו לא בכל יומיים, לא מבחינתי ולא מבחינתה. ובנוסף, זה גורם לסייעת לעשות חשבון יומי על אופן ניצול הזמן, על התנהלותה באינטרקציות שצצו, על הפתרונות שנתנה. זה מעורר דיון בינינו על הפתרונות שנתנה ושאפשר עוד לתת בסיטואציות שמתעוררות, פניה לאנשי מקצוע ביחס לבעיות שהיא רואה בגן ומעוררת. זה גורם לנו ולה לבדוק את עצמנו אל מול המטרות שהגדרנו לנו, לחדד את הדגשים בשילוב הילד הספציפי, לכוון אותה ואותנו אל עבר השגת המטרות. זה כמובן עדיף על לתת לשנה לעבור מאליה, ושלא תביני מזה שאני לא סומכת על הסייעת שבחרתי. אני כמובן סומכת, אבל הדיון הזה נחוץ לי ולה כמו מצוינות שנהיה במקור. זו שיטת העבודה הנכונה. אם יש בעיה של חסיון - מנחים את הסייעת מה חסוי, כמו שהגננת הונחתה, והיא תלמד להקפיד. לא מדובר בתורה מאוד מורכבת. בנוסף, לא כל דבר חסוי ובעצם מרבית הדברים לא חסויים. מה גם שאם היינו שואלים את ההורים אם בסדר לדווח שהילד שיחק עם בנם או איזה קושי התעורר במשחק המשותף, נשמע שהם היו מוכנים שיצא העדכון (וזה רעיון להתגבר על הדרישה הזו של משרד החינוך - לקבל הסכמה מההורים לדיווח הסייעת במחברת). בכל מקרה, הפתרון לחסיון של כמה פרטים בודדים הוא בטח לא הטלת חסיון כולל על הכל, כולל הילד המשולב עצמו שבטח לא חסוי בפני הוריו. הפתרון הוא להמנע מגילוי הפרטים החסויים. (אגב, לא בקיאה בזה אך מי אמר ששמו של ילד שהיכה את בני הוא חסוי? למה? אם המכה היתה משמעותית וגרמה נזק גם יהיה חסוי? לא כ"כ פשוט. ) סליחה על האורך ויום טוב! התותים

 

[אמא של אופירוש]

../images/Emo4.gif נקודת מוצא שונה

הילד לא הופך ל"רגיל" ברגע שהוא מגיע לחינוך המיוחד!!!!! הוא שם, מתוך האמונה שבמקום הזה הוא יתקדם וילמד טוב יותר, אך עדיין הוא זקוק לכל התמיכה והעזרה שלהם נזקק כשהיה בחינוך המיוחד, כדי שאכן, השילוב יביא את התוצאות הרצויות! בני התחיל שילוב חלקי, ואני רואה עד כמה שהסיוע, ההדרכה והמעורבות שלי חשובים. לא מספיק שהוא יהיה בנוכחות הילדים הרגילים, הוא לא נדבק מהם. חשובה מאוד עבודת התיווך, כדי שיוכל ללמוד את ההתנהגויות הנורמטיביות. אם אנו מסכימים על הנקודה הזו, אז גם מחברת הקשר היא חלק בלתי נפרד מאותה התמיכה שלה הילד זקוק בשילוב. איך אני בתור אמא, אוכל לעזור לתהליך השילוב, אם אני לא יודעת מה קורה. אל תשכחי, זה לא ילד רגיל, שיכול לבוא הביתה ולספר מה קרה לו היום, ואם הוא עצוב ולמה...המחברת תעשה זאת במקומו.

 

[אמא של אופירוש]

אוי- כשהוא מגיע לחינוך הרגיל, כמובן

 

[n o g a h]

מסכימה

מסכימה מאוד עם התותים ואמא של אופירוש. המחברת היא חלק חשוב בעבודת השילוב המורכבת, הקשר בין ההורים לסייעת הוא ממש הכרחי, היא משמשת לילד לפה, ההפרייה ההדדית בעקבות האינפורמציה שמובאת במחברת תורמת ביותר לשיפור השילוב של הילד, וההמשכיות של מה שנעשה במסגרת החינוכית לבית, היא חיונית ביותר להצלחת השילוב.

 

[mayarel]

אני לא מסכימה איתך מיכל

בניגוד לילד רגיל שחוזר מהגן, הילד שלנו לא מספר מה הוא עשה היום, עם מי שיחק, איזה שיר למד וכדומה.. עם ילדי אני מעורבת לא כדי לשלוט אלא כדי לחלוק, לשתף פעולה, לשתף חוויות, להכליל, ללמוד עליהם וללמד עליהם. למה להיגמל מלהתעניין בבן שלי ולרצות להמשיך לקדם אותו? לא צריך ישר להרים מגננות ולחשוב שמדובר בעבודת פיקוח (אומנם לא חסרים גם מיקרי התעללות אבל כאן זה ממש לא העניין). החשיבות במעורבות ההורים מאוד גדולה לקידומו של כל ילד ופי כמה וכמה ילד עם צרכים מיוחדים שלומד בחינוך רגיל. כאשת מקצוע לשעבר דווקא יזמתי מעורבות הורים למרות שהעניינים בהם טיפלתי היו קלים בהרבה. גם הטיפולים הפרטניים אליהם אנו הולכים משלבים אותי ונותנים לי כלים נוספים.

 

[עמליה עמית]

למיכל שלום,

זו הפעם השניה שאני עונה לך, מכיוון שאת ההודעה הראשונה לא הצלחתי להעביר לשרשור. אז ככה ברצוני לענות על שאלותייך כאמא משלבת. 1. כיום בנך במערכת החינוך הרגילה, האם עשית איתו את הצעד? לא הבנתי למה את מתכוונת... איך הייתי צריכה לצעוד איתו... אני רוצה לענות גם לשאלות ששאלת שקשורות לתחושות התסכול שלי מטחנות הרוח... אבל לגבי תחנות הרוח? אין כזה דבר, מאז התחלתי לשלב נלחמתי על חיי בני ולא פעם יכולתי לו... נלחמתי במערכת בתקופה שאנשים היו מקבלים 10 שעות ואומרים תודה רבה. היום רבים מאוד מקבלים הרבה יותר ולא מספיק. מי שחושב שיש כאן מלחמה בתחנות רוח, הוא נגד שילוב. ואם הייתי מכירה אותך, אולי הייתי יכולה ללמד אותך דברים חשובים שנוגעים לילדים משולבים. 2. מה הצורך שלך ממחברת קשר? אז ככה, ללא מחברת קשר, לא הייתי יכולה לקדם את בני אפילו צעד. במחברת הקשר, כותבים עובדות, אין פרשנות. כך שכאשר אני קוראת את מחברת הקשר, אני עושה חשיבה לגבי מה הדברים החשובים ביותר שאני מעוניינת לקדם אצלו. לצערי, הגננת בד"כ בעלת ידע מועט בילדים מהחינוך המיוחד, תשאלי את משרד החינוך למה... ולכן אני מכשירה מתאמת שילוב שתדע מה שהגננת לא יודעת. אותה גננת שצריכה לכתוב מחברת קשר, כאשר אין לה מושג על מה צריך להיות ממוקד. (לא באשמתה, זה מצב קיים| אז המתאמת כותבת איפה היו הקשיים, איפה היו ההצלחות, ואז אנחנו קוראות ומנתחות את מחברת הקשר, אז היא לומדת כיצד להתנהג בסיטואציות מסויימות, איפה להרפות ואיפה לשים דגש. מחברת הקשר היא היא שעוזרת לילד להשתלב, ללא הדיווח המדוייק במחברת הקשר, אין דרך אמיתית לדעת איך לעבוד איתו. כאשר יש בעיה, ונכתבות עובדות, המתאמת או הגננת לא מבינות אותה, אפילו לא מבינות שקיימת בעיה, אנחנו אנשי המקצוע וההורים, מניסיוננו יודעים איך לטפל בבעיה, ואם היא לא תהיה מובנת למי שכתב עליה במחברת הקשר. היריעה קצרה מלספר על מחברת הקשר. רק האומר שאנשים בעם ידע ונסיון לא היו כותבים שמחברת קשר לא חיונית. לכן אני בטוחה שאת מדברת כמישהי שבאה מתוך המערכת המאוד מסואבת, מערכת שפוגעת בלא מעט ילדים. וחבל! 3. מה את חוששת שנעשה ולא מדווח לך? נתחיל בזה, שהילד שלי היה בגן שהגננת לא הבינה אותו, ולכן הוא הפך לשעיר לעזאזל של הגן, כאשר הגיע למצב של קומה ריגשית, התחלתי להבין איזה מן מערכת חינוך יש אצלינו. 4.האם את סומכת על הצוות במקום? לחלוטין לא! בלעדי, דניאל לא היה מגיע לאן שהוא נמצא בו. ההצלחה כולה שלו ושלי. הצוות לצערי כמעט החזיר אותו למקום שממנו התחיל. 5. האם את מאמינה בבנך, בריל טיים, לא במלל, ושלמה עם עצמך בהענקת הכלים שקיבל ממך? האם אלה כלים מספיקים בעינייך? אז ככה, אני מאמינה בבני מאוד, לעומת זאת הצוות שלו בגן המיוחד לא האמין בו. וניסו בכל מאודם לטרפד את השילוב שלו. למרות הכל, השילוב מאוד עזר לדניאל, (כמובן עם הדרכה ממני) והיום הוא יכול לעשות כל דבר שבעבר היו כאלה שהאמינו שהוא לא מסוגל. 6.האם את מרוצה מבחירתך בסייעת? אז אין לנו סייעת, יש לנו מורה תומכת, מתאמת שילוב, ואפשר גם משלבת. סייעת היא אחת שמסייעת באופן פיזי לילדים עם מוגבלויות. ה"סייעת" שלי, צריכה להיות אקדמאית, עם נסיון בעבודה עם ילדים, היא צריכה להיות מאוד רגישה ולהבין את הדברים הקטנים, שעין רגילה לא יכולה להבין, היא צריכה להיות צעירה שתוכל לשבת בחול עם הילדים ולבנות איתם ארמון, או לדעת לרוץ במשחקי תופסת.. היא מקבלת 30-50 ש"ח לשעה, וממנה אני מרוצה. לעומת זאת, הסייעת של העיריה, אינה מתאמת שילוב. היא סייעת שמרוויחה -.18 ש"ח לשעה, ואין לה מוטיבציה. מה גם שבד"כ היא פנסיונרית, או אדם שהגיע לעבודה הזאת בגלל כל מיני אילוצים.המתאמת שלי חושבת על טובת הילד, הסייעת של העיריה חושבת על טובת הילד, עם הוא לא מתנגש עם טובת העיריה משלמת המשכורת. וסליחה שכתבתי כל כך ארוך, כנראה חזרתי לעצמי עמליה 4.

 

[n o g a h]

חותמת על כל מילה של עמליה

וחבל שזהו המצב. חבל שההורים צריכים להכשיר בעצמם את מתאמות השילוב ולהשלים את משכורתן, ושעליהם מוטלת הדרכת המשלבות השוטפת. הדבר מאוד קשה מכל בחינה שהיא: כלכלית, מקצועית, הזמן הרב שיש להקדיש לכך. אני מאוד מקווה שיבוא היום שמשרד החינוך יקח את התפקיד הזה ויבצע אותו, כפי שזה מחוייב על פי החוק. אך כל עוד זה לא נעשה: אין הכשרת מתאמות שילוב, הדרכה שוטפת, שכר הולם והבנה במשרד החינוך אייך אמור להתבצע שילוב מוצלח - אין ברירה וזהו תפקידנו ההורים המשלבים.

 

[עדילנדוי]

דיווח

צרי קשר עם מישהו מהמתי"א ומהשרות הפסיכולוגי קבעו פגישה תעלי את הנושא ותנסו להגיע ביחד להבנה. לנו יש קשר יום יומי עם הסיעת ופעם בשבוע עם הגננת יש לנו גם גננת שיח שמדווחת לנו על ההתקדמות ומה היא עושה איתו. ולפעמים שיחות עם הפסיכולוג. אין ברירה צריך לדרבן אותם !!!

 

[ל י ל ך פ]

הי ורד

אני מסכימה שמחברת קשר היא כלי שאי אפשר לוותר עליו בשילוב (לא שהגענו לשם עדיין...

), ועם ילדים כמו שלנו היא הכרחית. אני מנסה להבין מאיפה צמחה ההתנגדות לדיווח. יכול להיות שהגננת נפגעה בעבר בסיטואציה דומה, והיום היא נזהרת יותר מדי. או שאולי היא מרגישה שמחברת הקשר משדרת חוסר אמון בה. המטרה שלך היא לא לקבל מידע מאחורי גבה של הגננת, אלא לקבל מידע וזהו. מאחר וברור שלגננת אין זמן לשבת לכתוב כל יום, אולי היא תרגיש יותר נוח אם תגיעו להסכמה שהסייעת מראה לה כל יום מה כתבה, והיא תאשר זאת. כך היא לא תרגיש שמועברת עליה אינפורמציה מאחורי גבה. הרי אם יקרה משהו באמת חריג, מהסוג של הדברים שמהם בעצם חוששת הגננת, אני בטוחה שהסייעת תיידע אתכם. ככה תוכלו לפתוח צינור למידע היומיומי השוטף, שאותו בעצם אתם צריכים, ולשמור על "כבודה " של הגננת. מה דעתך?

 

[מיכל הלפרן]

הנושאים החשובים האלה אינם מגולמים

.......במחברת הקשר. איני חלק מ'מערכת מסואבת' - אני עצמאית ובעצמי מנחה שילוב במערכת הרגילה. מחובתי להדריך ולהכשיר את הצוות במקום כך, שלא תעלינה תהיות וחששות כפי שקיימים, ובצדק, אצלך, כאם חמה, מעורבת ודואגת; נושאים שלא יגולמו במחברת הקשר, בכל הרצון הטוב. מחברת הקשר תפקידה להכיל חוויות ספציפיות מיומו של הילד שיאפשרו עבודה על עיבוד רגשי של אתן חוויות- לדוגמא, קטטה בין שני ילדים אחרים שלוותה בבכי... וכו', לשם עבודה עם הילד המשלב על הכלה ועיבוד של סיטואציות כאלה. כחלק מנושא רחב יריעה של THEORY OF MIND. כיוונתי בדיוק , בשאלותי, לאותה חשדנות ותחושת בדידות במערכה שאת מעלה. אלו נושאים רגשיים לא פשוטים, בעוד שאביזר אינו כלי טיפולי ולא יבנה אצלך אמון או יכשיר את אותה סייעת פנסיונרית, וגם לא יעורר אצלה מוטיבציה לעיסוק המקצועי שלה.