אתה יכול להסביר מה "כחול לבן" בהזמנת שייט דרכך?
נתחיל בדיסקליימר: אני חי בארה"ב, וכשאני מזמין שייט אני עושה סקר שווקים - ולרוב מזמין לא דרך האתר של חברת הספנות אלא דרך סיטונאי כזה או אחר.
יוצא שאני משלם בממוצע פחות מחצי מהמחיר שחברת הספנות מפרסמת לאותו תא באותה הפלגה.
אחרי שאמרנו את זה, אני מבקש להתייחס למה שכתבת בהודעה האחרונה שלך. אלא אם כן תגיד לי שמלח עיברי חסון הוא זה שישיט את ספינת התענוגות שבה יסע אותו אדם שפתח את השירשור, ושעלמה ישראלית תסדר לו את התא - אין שום "כחול לבן" בהזמנת השייט דרכך. הוא מזמין שרות מתאגיד זר (שמן הסתם רשום באיזה מקלט מס בקאריביים), ומתוך 3,000 העובדים שיש על סיפון אוניה כזו קלוש הסיכוי שאפילו אחד יהיה "כחול לבן".
הכסף היחיד שישאר בישראל יהיה ה"קופון" שאתה תחתוך מההזמנה - שיש סיכוי שיבוזבז בתחומי מדינת ישראל.
תאגידי השייט מתנהלים עדיין לפי מודל עיסקי ארכאי שמפרפר את פירפורי הגסיסה שלו ב 2016 - 16 שנה אחרי שהאינטרנט פרץ לחיינו.
לאנשים שיש להם שליטה ממוצעת בשפה האנגלית יש היום את היכולת לבצע את הקניות שלו בשוק העולמי - "קירות הברזל" שהיו פעם מסביב לישראל התרסקו לאבק.
חלק לא קטן מעם ישראל קונה בזול דרך האינטרנט בסין בחנויות דוגמת אלי-אקספרס, או בארה"ב אצל אמאזון וחבריו,
אנשים רבים מזמינים מקומות לינה דרך אייר בי-אנד-בי ואתרים אחרים - ולא דרך סוכני נסיעות.
כדי לשרוד, חברה כמו זו שבה אתה עובד צריכה לתת "ערך מוסף" - נגמרו הימים שבהם אפשר היה לשבת בכיסא ולחתוך קופונים בלי יותר מדי מאמץ.
בלי לפתח את ה"ערך המוסף" הזה - תוך שנים ספורות תמצא את עצמך משרת אוכלוסיה קטנה והולכת של אנשים שאינם יודעים מספיק אנגלית כדי לעשות את ההזמנה בעצמם.
וזו דרך העולם.
האיש שמתקן מכונות כתיבה כבר לא יכול להתפרנס מזה.
בתי החרושת לנייר קופי כבר לא קיימים.
למעט חנויות צילום מקצועי - כבר לא תוכל למצוא גלילי פילם למצלמות, ותאגיד פולארויד המהולל שהיה מעסיק גדול מאוד באזור מגורי נמוג ואיננו...
וגם ה"נציג הבלעדי בטריטוריה" הולך לאותו כיוון.