אהבתי את "ניו יורק-רפיח"..אבל
אני לא מתלהב מהאלבום המתקרב. מהשירים ששמעתי, חסר בהם את היחוד שהיה באלבום הראשון. אולי זה בגלל ההפקה המוזיקלית של שחר אבן צור. אחרי הכל מאותו חוסר יחוד סובל אלבום הסולו שלו. עוד משהו - כששמעתי את "מרלין מונרו" בהופעה שלהם, הלחן היה מוכר מאוד - הרגשתי שהוא מיוזי\רדיוהדי כזה, אבל לא יכלתי לשים את האצבע במדויק. עד שבפורום אחר מישהו אמר שאפשר למצוא את "מרלין מונרו" ב"פבלו האני". הרצועה השניה. ואז זה התבהר - הלחן מושפע מאוד (על גבול המועתק?) מקריפ של רדיוהד. אבל זה לא נעשה בצורה טובה, לא מתאים לשייגעצ, והתוצאה הסופית לא משהו.