אני מאוד מתורגלת לשון לבד
האיש שלי במשמרות לילה כפעמיים שלוש בשבוע כך שזה ממש לא זר לי. מודה, שלעיתים קרובות מאוד נהנת מהערב החופשי הזה. מאידך, משמרות לילה של האיש שפזורות על פני החודש זה באמת סוג של איכות חיים, בעוד שכשהאיש שלי נסע לשלושה שבועות רצופים התפרקתי לחתיכות. כך שאני לא באמת חושבת שיש דמיון בין שתי הסיטואציות. לי יש תרגולת בלילות כשהאיש איננו - אני מניחה על השולחן בסלון את הארנק ואת מפתחות הרכב. ממש לא רוצה שיעשה חיפושים בבית, שפשוט יקח וילך. ליד המיטה יש לי אלת בייס בול - לא ממש ברור לי מה אני אמורה לעשות איתה כשיבוא הפורץ בעיקר לא כשיש לי תינוקת שלא תשחרר את השד גם אם אלוהים יכנס לחדר וידליק את האור אבל האיש שם לי שם אלה ואני מרגישה מאוד מוגנת
. ועל לישון, נו, באמת............................. דווקא השבוע הגעתי למקום של השלמה עם חוסר השינה ועם ההנקות האין סופיות אז אני לא נסחפת לקיטורים כי בא לי לשמר את ההשלמה הזאת לפחות לכמה ימים. חיבוק גדול ואלף נשיקות.