מודלינג לילדי PDD להבנה וביצוע יאה
שלום לך, עכשיו הבנתי למה הכוונה. הסייעת למעשה יושבת מאחורי הילדה, כדי לעזור לה בביצוע. הרעיון הוא המודלינג- מודל להדגמה של ביצוע נכון, בהתאם לדרישות. הכוונה שאולה מתוך העולם הנורמטיבי, שבו ילד מגיל שנה וחצי- שנתיים ואילך, בודק כל הזמן את דרישות הסביבה ומתחיל להתאים את עצמו אליה.הוא מסתכל על האנשים בסביבתו והם הופכים מודל עבורו, כיצד להתנהג. זוהי ההתנהגות החברתית המאפשרת לו לאמץ מודלים מסביבתו הקרובה ולחקות אותם באופן ספונטני. כך הוא יודע למשל שההתנהגות של האנשים שסביבו, משתנה כאשר סביבתם משתנה. הוא מבין שההתנהגות בבית הכנסת או בהצגה, היא שונה במהותה מההתנהגות בבריכת השחייה, או באולם שמחות. ילדי PDD, ברובם, אינם מתאימים את עצמם, באופן ספונטני לדרישות הסביבה, אלא מתנהגים עפ"י "ראות עיניהם". הם פשוט לא עוסקים ב"לבדוק" מה קורה בסביבתם ואיך מתנהגים האחרים, אלא פועלים מתוך הספונטניות והרגישויות שלהם. כשהם שמחים, עצובים או שקטים- הם מתנהגים לפי מצב רוחם באותו הרגע, או הטמפרמנט שלהם, ואז התנהגותם, הרבה פעמים אינה תואמת את דרישות וציפיות החברה סביבם. כך גם לגבי קשיים בהבנה תפישה וביצוע של משימות שונות, משחקי שולחן, איסטרטגיה של משחק , או פעולות הדורשות הבנה, הכללה, המשגה, הפשטה, או משחקי תפקידים. המודל המלווה את הילד, מתווך ומכוון אותו להבנה נאותה יותר ותגובה התואמת את דרישות הסביבה- או קלינאית התקשורת במקרה זה. תפקיד המודל המתווך במקרה זה הוא חשוב, כדי ליצור את הסכמה הנכונה לאפשר לילד חיקוי נכון של המודל התקין. עם זאת, חשוב לשמור גם על תחושת העצמאות של הילד, יוזמות אישיות, דימוי וביטחון עצמי ונכונות להתנסות, כדי שלא יסתמך על המודל יותר מדי. בעיקרון, כאשר הילד הבין את המודל ומתחיל לחקות אותו- אז ממשיכים הלאה בדרישות. לדוגמא- הילד שלי לא ידע לדפוק בדלת של הקלינאית\ מרפאת בעיסוק ולחכות להזמנתו- אלא פשוט פסע פנימה, "ישר לעניינים" , גם מבלי לברך אותה לשלום. המודל שלי היה לדפוק עבורו על הדלת ולחכות לתשובה, ואז לענות בשמו כששאלו אותו מי שם. עם הזמן, הוא למד לחכות ולדפוק על הדלת בעצמו ולהגיד שלום. המודל במקרה זה הוא מתווך, אך גם אצל ילד רגיל, קיים הרבה מאד שימוש במודלים, חיקוי התנהגות ההורים, הגננת ואפילו אינטונציות מסויימות. מקווה שעזרתי, תלמה.
