שיטת גרסון
מישהו מכיר? אם כן אשמח לשמוע את דעתכם.
ד"ר מקס גרסון פיתח פרוטוקול לטיפול בסרטן ומחלות כרוניות ניווניות, שכולל תזונה טבעונית מוקפדת, חוקן קפה (
), פעילות גופנית וחשיפה לשמש.
למרות סיפורי ההצלחה המרשימים, הממסד הרפואי עושה לו דה-לגיטימציה מתמשכת, מבטל אותו, מסרב להתייחס אלי, ורוב הציבור לא שמע עליו בכלל, פשוט בגלל שאי אפשר לרשום פטנט על תזונה צמחית, או להרוויח מזה כסף.
אני מצרפת סרט תיעודי (באורך מלא, עם תרגום) למי שזה מעניין אותו. מומלץ מאוד. אני באופן אישי נחשפתי לשיטה לפני מספר שנים, כשחברה טובה לקתה בסרטן שד, וחיפשנו כל כיוון אפשרי לטיפול. עדיין לא הייתי טבעונית אז, אבל הקונספט נראה לי כל כך הגיוני, פשוט ומתבקש. לצערי כל הרופאים שלה ביטלו בבוז את הרעיון, והפעילו עליה מכבש לחצים לעשות כימותרפיה והקרנות (בהול! דחוף! היסטרי! עכשיו! אין זמן לחשוב, אין זמן לשקול אופציות נוספות). היא נכנעה ללחץ, הגידול "נעלם", ואז חזר, ובשנה שעברה היא נפטרה, כשהיא מצומקת, חלשה, קרחת, מותשת מכאבים ומבחילות. בפעם האחרונה שביקרתי אותה בבית החולים עמד בינינו מגש ארוחת הבוקר שלה: גבינה לבנה, ביצה קשה, גביע אשל.
מאז אני חושבת הרבה על שילוב הידיים של תעשיית המזון מהחי ותעשיית התרופות, שמונעות גם מחולים קשים גישה לתזונה בריאה, בגלל אינטרסים כלכליים. אין לי מספיק ידע כדי להמליץ לחולים קשים על שיטה כזאת או אחרת, אבל הייתי רוצה לפחות להעלות את המודעות, לגרום לאנשים לבדוק ולחקור בעצמם, להטיל ספק בטיפולים המקובלים ובמה שהרופאים אומרים.
מישהו מכיר? אם כן אשמח לשמוע את דעתכם.
ד"ר מקס גרסון פיתח פרוטוקול לטיפול בסרטן ומחלות כרוניות ניווניות, שכולל תזונה טבעונית מוקפדת, חוקן קפה (
למרות סיפורי ההצלחה המרשימים, הממסד הרפואי עושה לו דה-לגיטימציה מתמשכת, מבטל אותו, מסרב להתייחס אלי, ורוב הציבור לא שמע עליו בכלל, פשוט בגלל שאי אפשר לרשום פטנט על תזונה צמחית, או להרוויח מזה כסף.
אני מצרפת סרט תיעודי (באורך מלא, עם תרגום) למי שזה מעניין אותו. מומלץ מאוד. אני באופן אישי נחשפתי לשיטה לפני מספר שנים, כשחברה טובה לקתה בסרטן שד, וחיפשנו כל כיוון אפשרי לטיפול. עדיין לא הייתי טבעונית אז, אבל הקונספט נראה לי כל כך הגיוני, פשוט ומתבקש. לצערי כל הרופאים שלה ביטלו בבוז את הרעיון, והפעילו עליה מכבש לחצים לעשות כימותרפיה והקרנות (בהול! דחוף! היסטרי! עכשיו! אין זמן לחשוב, אין זמן לשקול אופציות נוספות). היא נכנעה ללחץ, הגידול "נעלם", ואז חזר, ובשנה שעברה היא נפטרה, כשהיא מצומקת, חלשה, קרחת, מותשת מכאבים ומבחילות. בפעם האחרונה שביקרתי אותה בבית החולים עמד בינינו מגש ארוחת הבוקר שלה: גבינה לבנה, ביצה קשה, גביע אשל.
מאז אני חושבת הרבה על שילוב הידיים של תעשיית המזון מהחי ותעשיית התרופות, שמונעות גם מחולים קשים גישה לתזונה בריאה, בגלל אינטרסים כלכליים. אין לי מספיק ידע כדי להמליץ לחולים קשים על שיטה כזאת או אחרת, אבל הייתי רוצה לפחות להעלות את המודעות, לגרום לאנשים לבדוק ולחקור בעצמם, להטיל ספק בטיפולים המקובלים ובמה שהרופאים אומרים.