שיטת גמילה- מה דעתכן?

שיטת גמילה- מה דעתכן?

חברה המליצה לי על שיטה שעבדה מיידית אצלה, עם יונקת אחת מכורה: היא מרחה פפריקה מתוקה על הפיטמה, והספיקה פעם אחת של נסיון לא טעים של היונקת בשביל להרחיק אותה מהרעיון לנצח. האם זה נראה לכן אכזרי? או אולי עדיף באמת לגמור את זה כך, כשבעצם הילד החליט שהוא לא רוצה יותר כי זה כבר לא טעים לו? מאד מעניין אותי מה אתן חושבות
 
אני אישית לא מתלהבת מהרעיון

אני לא אוהבת "לעבוד" על הילדים שלי ואני לא בעד להתחמק מהתמודדויות איתם שלא לצורך (ואני אומרת את זה החל מגיל לידה ולאורך השנים - הגדולה שלי בת חמש והגישה שלי בעניין לא השתנתה). לדידי - גמילה מהנקה היא שלב מאוד מאוד משמעותי, על אחת כמה וכמה ל"מכורים" שבין היונקים (יש כאלו שממילא גומלים את עצמם ואז זה לא רלוונטי) ולכן - מגיע להם התייחסות "רצינית" יותר לעניין ולא קיצור דרך. אני מדגישה שזו דעתי וכל אחד יכול לפעול כרצונו ואם זה מתאים לחברה שלך - מצוין.
 
מזעזע

זה לא התמודדות - זה פשוט שקר גמור. למה לתת לילד לסיים ככה תקופה כלכך יפה וטובה, שזה הזיכרון שישאר לו מההנקה? אני חייבת לציין שאני ממש נחרדת.
 
הילדה בת 4 היום

ואין לה שום זיכרון מההנקה. לא מזעזע ולא טוב. לך יש זיכרונות מהימים שבהם ינקת?
 

shkunts

New member
זה לא משנה....

זה עניין של התנהלות, וחוויות ילדות.... אני בטוחה שריני יכולה לציין עד כמה חוויות ילדות משפיעות על החיים אפילו אם לא זוכרים אותן. הרי בתור תינוקת לא נתנו לה זמן להפרד מההנקה בעדינות ואולי זה יצר אצלה תחושות של פרידהאו אובדן שזה דברים שאח"כ גורמים לאדם להיות עם חרדות כאלה ואחרות. אני קצת מקצינה אבל בכל התקשרות שלי עם הילדים אני משתדלת להיות הכי אמיתית שאפשר. לא להבטיח הבטחות שאני לא אוכל לקיים לטוב\ לרע , לא לשקר להם רק כדי להרגיע אותם... אם הילד לא בוטח בדמות הכי חשובה בחייו זה משהו שמשפיע על כל החיים אח"כ. בכל צעד עם הילדים היה לי קשה(יותר או פחות), גמילה מהנקה, מוצצים, חיתולים וכו וכו אבל אני בטוחה שעשיתי את הכל כדי שהם יעברו את זה בקלות ואני לא אצור אצלהם טראומות.
 

Riniel

New member
מחזקת...

רוב התיאורטיקנים מדברים היום על גיל הילדות המוקדמת כמשמעותי מאוד בעיצוב האישיות. ההורה הוא הדמות הבסיסית שבאיתה נוצרים יחסי אמון, והתפיסה היא שאופי היחסים האלה כמובן משפיע בעתיד על כל מערכות היחסים בחיי האדם.
 
לא, אין לי זכרונות

אבל מיד בתום ההנקה, אני מניחה שזה היה הזיכרון האחרון של הילדה. ולמה זה יהיה ככה? אפשר ליצור כל מיני טראומות קטנות ולגדול אח"כ מצויין, זה לא הופך את זה ללגיטימי. כמובן שהעניין של שקר במקום התמודדות הוא הבעייתי כאן, אני חושבת שהבחירה מעידה משהו על האופי של ההורה בהתנהלות שלו עם הילד מול קופנליקטים.
 
הדיון כאן למעשה הוא על אתיקה של הורות

עולה כאן משהו נורא מעניין- לי נראה שדווקא בשיטת ה"פטמה המפולפלת" הגמילה עשויה להיות קלה יותר להורה ולילד. אין כאן התמודדות או עימות. הילד מנסה. לא טעים לו. מנסה שוב ושוב ובוחר שלא לנסות שוב. האמא בעמדה המיתממת. היא כאילו לא צד בכל העניין. בשיטת "הפטמה המסרבת"- האמא היא המחסום, הגבול השוטר. הכל בסדר עם הציצי, אבל אני החלטתי שדי, שמספיק לך, וכמובן בוא נתמודד... כשאני רואה את שני התסריטים מול העניינים ברור לי שהשני סוחט פחות דמעות גם מהילד וגם מההורים. בשני אולי הילד יחוש אפילו יותר את הדחיה, אפילו הפיזית, כשנצניע בעדינות את הציץ ונפריד בינו לבין הילד. ולמה אנחנו נדחות מהמחשבה על הדרך הראשונה? כי היינו רוצים לתת לילדים שלנו כבוד, לא לעשות להם מניפולציות ולא להסתיר את כוונותינו. כי ברור לנו שהחיים מלאי התמודדויות, ודרך הקונפליקטים נבנים וצומחים. אנחנו בוחרות בדרך השניה מתוך ידיעה שהעלות בטווח הקצר גבוהה (לפעמים זה וואחאד קרב), אבל בטווח הארוך אולי נתרום משהו לחוסן של ילדנו ואולי יותר חשוב- נוכל להביט לו בעיניים.
 

ochenta

New member
לא הייתי עושה את זה

ואין לי הרבה מה להוסיף על הנימוקים שכבר הביאו כאן
 
ככה אמא שלי נגמלה

לפני 67 שנים. אמא שלה פיזרה פלפל על הפיטמה. עד היום אמא שלי מספרת לי את זה שוב ושוב בנימה של עלבון. אחד האתגרים הכי חשובים העומדים בפני ילדים הוא פרידה. אם תצליחו להתמודד "ממקום טוב", הילדים רק ירוויחו ויתחזקו דרך הפרידה הזו, ההתמודדות עם השינוי, החלפת הסיפוק המוכר במשהו חדש והתמודדות עם ה"לא". הייתי מציעה לך להתכונן יותר, לקרוא וקצת ללמוד מניסיון אחרים ואז לצאת למהלך המורכב הזה, מאחלת לכם הרבה בהצלחה מכל הלב!
 

מצפה ל2

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

הריונית, זכית באופן רישמי בתואר נעימת הפורום!
 

Riniel

New member
זה נראה לי נורא...

לא אוהבת פתרונות של "לעבוד על הילד". נורא מעליב לדעתי.
 
טוב, תודה../images/Emo140.gif

על התייחסותכן. אני לא מנסה לסנגר על זה רק לבחון את כל הצדדים שבזה. אני מרגישה נורא(נפשית) עם הגמילה ונדלקתי משיטת ה זבנג-וגמרנו אבל זו כנראה לא השיטה הנכונה לנו.
 
למעלה