שיטות משחק

אבל "אמן" אמרת.

מי שרוצה לשנות את החוקים תמיד יכול - אבל הוא צריך להיות שועל חוקים של ממש כדי לא ליצור סתירות בכל מערכת הטלאי-על-טלאי של מו"ד. זה לא שנתנו לו כמה דברים פשוטים ובסיסיים שאיתם אפשר לדמות כל מיני דברים - צריך לתת לזה FEAT מיוחד או אולי אפילו כמה דרגות של מקצוע יוקרה. עניין ה"למידה ממזל" בBRP די חופשי ופתוח לשיקול הדעת של המנחה - ככה זה כשיש לך הנחיות ולא חוקים. הצלחה קריטית מאפשרת לך להשתפר? בוודאי, אבל אם המנחה רואה לנכון, הוא יכול לאפשר לך בדיקת נסיון גם עם הצלחה רגילה או אפילו כשלון מוחץ, בלי שתיווצר סתירה חוקית או צורך ליישב זאת עם תקנות משחק אחרות. במו"ד, גם אם יצאו לך חמש הצלחות קריטיות בסשן אחד, הכישרון שלך לא ישתפר עד שלא תעלה דרגה, וגם אז תחת המגבלות האכזריות שלה. אם ברבונרוק הקוסם הוציא שלוש פעמים 20 טבעי עם הפגיון שלו בעוד קצבחל הלוחם סתם החטיף כמה מהלומות סתמיות לגורגון בו לחמו השניים ועלו דרגה (הוא היה היתקלות מאוזנת מס' 0.33) , הרי ברבונרוק המסכן לא יזכה לתוסף בשימוש בפגיון כי הדרגה שלו לא מגדילה לו את תוסף ההתקפה בשלב זה, בעוד שקצבחל יהפוך לא רק לסייף טוב בהרבה, אלא גם לקשת מצטיין. השה"מ שלהם בכל זאת רוצה לתת לזה משקל? הוא צריך לשבור את החוקים ואם הוא לא למד את מדע המו"ד, הוא עלול ליצור סתירות ולשבור את האיזון הקדוש לו מטיפים השכם והערב.
 

Ferenheit

New member
על הפנים

זהו בדיוק. דמו"ד היא לא מערכת טלאי על טלאי, אלא מערכת שעברה STREAMLINING ולוטשה היטב. קל מאוד לשלב חוקים אופציונליים במו"ד. BRP היא שיטה של טלאי על טלאי, שמתחילה בתכונות דמויות מו"ד (אבל לא אחידות), והופכת פתאום לשיטת אחוזים. שוב, אני לא מומחה ל-BRP, אבל ממה שנאי זוכר אתה מסמן ליד כל מיומנות שהצלחת בה בצורה יוצאת דופן ומגלגל בסוף הסיפור אחת לכל מיומנות כזו. שק"ד למנחה יש בכל מקום, אבל זה חוק (דיספוזיטיבי, אבל עדיין חוק) של השיטה. לכל חוק אני יכול לקרוא הנחיה. במו"ד נק"ן הוא הרבה יותר הנחיה מאשר ב-BRP. מי קבע שמכה מוצלחת ליריב היא סיבה טובה לשיפור? אני יכול להילחם הרפתקה שלמה אבל להצליח רק בגלגול של הירי בקשת (יריתי פעם אחת והצלחתי באופן יוצא דופן) לשפר את המיומנות ב-6 נקודות. איזון חשוב כשיוצרים ובונים שיטה או מוסיפים לה אפשרויות. סקאלת שיפור היא משהו שהוזנח ב-BRP עבור חוקים פשטניים. איזון לא אומר שהחבורה צריכה להיות מאוזנת בכל זמן (אפשר לדבר על זה, אבל זה לא האיזון שמעירים לו בפורום פה ושם).
 
טלאי על טלאי

מו"ד היא שיטה שכתבה את עצמה מחדש לגמרי ממהדורה למהדורה. אתה בקושי יכול להשתמש ביצירי-כללים (לחשים, דמויות, מפלצות וכו') מהדור הקודם (מהדורה ראשונה ושנייה תואמות בקושי זו לזו, ובכלל לא לשלישית) במהדורות החדשות, ועל שימוש במשהו מהגרסאות החדשות במהדורות ישנות כמות שהוא אין על מה לדבר. שלא לדבר על זה שמו"ד3 הייתה כל כך מלוטשת שאחרי פחות משלוש שנים היו צריכים להוציא גרסא משוכתבת שלה... משחקים ממונעי BRP, לעומת זאת, נשארו כמעט אותו דבר בשני העשורים האחרונים. נכון, היו שינויים, היו כללים שהוחלקו לצורה זורמת יותר, היו חישובים מיותרים שהושמטו וכו', אבל רוב ההבדלים ממהדורה למהדורה הם הרחבות תוכן. נק"נ הוא כלי דטרמיניסטי מאוד - צבור נק"נ, עלה דרגה, השבח את עצמך. שיפורי הכשרונות הם כלי הרבה יותר גמיש ופלואידי. הכלל היבש הוא שכל הצלחה יוצאת דופן מבטיחה בדיקה עתידית, אבל כך גם הצלחה "רגילה" בסיטואציה שנראית למנחה מתאימה, ועקרונית, אפילו כשלון בנסיבות הנכונות. המערכת בנוייה כך, שככל שאתה טוב יותר במשהו קל לך יותר להצליח בו, אבל יותר קשה לך ללמוד עליו משהו חדש. אישית, אני הרבה יותר נהנה מהכאוטיות המסויימת הזו מאשר מהדטרמיניזם של כללי ההתקדמות במו"ד.
 

Ferenheit

New member
לא רלוונטי

אנחנו מדברים על מו"ד 3 כשיטה אורגנית. את מי מעניינים דברים ממהדורות קודמות כשיש לי מיליארד דברים זמינים בחינם ובתשלום למהדורה החדשה? מה גם שאפשר להשתמש בהמון דברים, וזה גם נעשה. גירסה משוכתבת של מו"ד - אכן כן. זה לא קשור ממש לחוקים של השיטה. זה קשור בעיקר לשיקולים מסחריים. יש כמה שינויים נבונים במו"ד 3.5, אבל הם לא מהותיים לשיטה. כשיש מליון לחשים אפשר לשפץ 30 וזה יהיה שינוי שולי. 3.5 הוסיפה עמודים ותוכן (ויותר זיקה למיניאטורות בדוגמאות, כי וויזארדס מייצרת גם מיניאטורות). תוכן של 3 אפשר להעביר בלי עפעוף ל-3.5. לעובדה שמו"ד היא ליין בבעלות חברה מסחרית שנסחרת בבורסה ומנוהלת על ידי אנשי עסקים מקצועיים ולא חובבים יש יתרונות וחסרונות. לעובדה ש-BRP מנוהלת על ידי קומץ חובבים (בסופו של דבר) יש יתרונות וחסרונות. השאלה נוגעת למוצר. מו"ד מציע סקאלת שיפור יותר לינארית מאשר BRP, וזה בעיקר משום שהוא מעדיף משחקיות על פני ריאליזם. סדרי העדיפויות של מו"ד ברורים. נדמה לי שב-BRP עיקר המשחק מתנהל עם כשרונות שנמצאים בטווח מסוים. כלומר, רמת הכוח היא בסופו של דבר, די סטטית מבחינת יכולות הדמות הפנימיות (וכנראה גם בכלל).
 
כן רלוונטי

מו"ד 3 עדיין סוחבת כמה כללים מיותרים משנות השבעים (המון נק"פ, דרגות, מקצועות) ועושה שמיניות באוויר כדי לתרץ אותם או לכסות על כשליהם. שים לב שרוב הטענות בדבר חלק מהחוקים התמוהים של מו"ד (נק"פ למשל, התקדמות חסרת הגיון של הדמות) נשמעות יותר כמו תירוצים ולא כמו טענות של ממש - אף אחד לא אומר למה אופציית הנק"פ העצום של מו"ד יותר טובה מכל אלטרנטיבה אחרת, אלא רק מתרץ למה הוא מתעקש להשתמש בה, לרוב תחת הטיעון האישי להחריד של "כייף". חובבים מול ענשי עסקים - אני לא מתלהב במיוחדממוכרי פוקימונים. מצד שני, אני חובב, לא איש עסקים. "משחקיות על פני ריאליזם" - לטענתך ברור שרק האופציה שמו"ד מציעה היא "משחקית" ומן הסתם כייפית. האמנם כל כך ברור? לי זה לא ברור בכלל - ה"משחקיות" שמו"ד מכוונת אליה, מין סוג קטנוני-משפטני של "שחק בדיאבלו ללא מחשב", לא מדברת אלי בכלל. רמות כוח סטטיות? דמויות "משתפרות" במהלך המשחק גם בBRP, אבל בצורה פחות מטורפת מאשר במו"ד - אין לך שום תמריץ בחוקים להתנפל על "שומר מסכן בדרגה 1" כי גם אם אתה בסטטוס המקביל לדרגה 9 הבלתי מנוצחת של מו"ד, השומר מהווה עבורך סכנה פוטנציאלית, במיוחד אם יש יותר מאחד כזה. וכשהשיטה לא שמה דגש כל כך עיקרי על התקדמות מרמת כוח אחת לבאה (כמה חוקים במו"ד עוסקים בדרגות, איזון דרגות, עלייה בדרגות והשגת דרגות? אבל העיקר שמו"ד נורא פשוטה, וגם משחקית וכייפית וטקטית ואפילו ריאליסטית, מה?) משקלם של תגמולים תוך-משחקיים עולה בהרבה. ואם כבר מדברים על כייפיות ומשחקיות, עדיין יש אנשים שנהנים מהעלילה עצמה ומהמשחק של דמות דמיוניות בעולם דמיוני, גם אם זה לא מביא בסוף לעוד דרגה.
 

Ferenheit

New member
אבק ברוח

כדי להגן על מו"ד לא חייבים להוכיח שכל פיתרון שהיא נותנת הוא הטוב ביותר, רק שהמכלול טוב למדי (אפילו אם לא הטוב ביותר). מה טוב בשיטת הנק"פ של BRP? רק העובדה שיש פחות ממנו ותו לא. האם יש הבדלה בין נזק הכנעה\לא קטלני ב-BRP לבין נזק קטלני? שיטת הנק"פ של ק10\אקזלטד הרבה יותר מגניבה בעיני, ואפילו השיטה של מרוצללים מנצחת את BRP ואת מו"ד בריאליזם נטו (כי היא יותר קרובה למציאות שבה פצעים נספרים ולא נקודות בריאות, על כל ההשלכות). במו"ד יש הרבה נק"פ משום שזה מעניק ביטחון וודאות. כן, זה מקטין את החשש מהמוות - ויש לזה מחיר - אבל זה מאפשר גמישות וזהירות למנחה, וזה מאפשר למזל לתפוס מקום פחות מרכזי. פעם גלגלתי בוטצ' באקזלטד בהתקפה עם 18 קוביות (זה אומר שאף קוביה לא היתה 7 ומעלה, והיו לא מעט אחדות, שמחריפים את הכישלון הקריטי). בהתקפה עם כמעט כפליים מהכוח המירבי שאפשר להגיע אליו באופן רגיל (כלומר, בני אנוש עם יכולות מירביות אולטימטיביות) זה עלה לי בחיים של דמות, ולא בגלל שלקחתי הימור אלא בגלל שבקוביות תמיד יש סיכוי לתוצאה חריפה. אופצית הנק"פ של מו"ד הופכת את החיים למשאב. אפשר לעשות לו מניפולציות, אפשר לקחת סיכונים מדודים לגביו. יש אלמנט של אי וודאות, אבל הוא קטן הרבה יותר במו"ד מאשר בסטורברינגר. בחיים האמיתיים מכת חרב עלולה להרוג (סביר שתהרוג, אם אתה יודע מה אתה עושה). למרות זאת, חוקי הנזק של BRP משתדלים לתת לדמות צ'אנס (כמו ברוב השיטות שאני מכיר). מאותו שיקול. בנוסף, אני חושב שמו"ד באווירה שלו נוצר כמשחק שבו אתה סופג מכות וממשיך הלאה. ספור כמה נק"פ מפסידים שוורצנגר או סטאלון בכמה סרטים הוליוודיים. הריאליזם לא עומד בראש סדר העדיפויות דווקא ויש יתרונות נוספים אבל אני כבר סוטה מהנושא. אני מאמין שיש גם סיבה היסטורית (מו"ד נכתב כשקיבלת קצת נק"פ ויכלת לעמוד בכמה מכות, אבל עם התפתחות השיטה והמוצרים היא הפכה לשיטה של 36 דרגות, ולמרות שהיו פתרונות, הם לא מלאים - וחשוב מכך - הקהל אהב את זה מאוד). הזלזול שלך בטיעון "האישי להחריד" של ההנאה לא נראה לי. זה אומנם טיעון שקשה להתווכח איתו, אבל אפשר לנסות להבין במקום למחות - ריאליזם קטלני זה לא מהנה עבור הרבה אנשים, שנקשרים לדמויות שלהם ולא רוצים לאבד אותן באיבחת קוביה. הם אוהבים לבנות עלילות אבל לא רוצים שכל המ"ת ייהרס בגלל גלגול גרוע. >>""משחקיות על פני ריאליזם" - לטענתך ברור שרק האופציה שמו"ד מציעה היא "משחקית" ומן הסתם כייפית" לא אמרתי את זה אף פעם. אבל ללא ספק מו"ד הרבה יותר משחקית מאשר BRP ולו רק בגלל חוסר הריאליזם של שיטת הנק"פ בדרגות גבוהות. יש אנשים שחושבים שזה יותר כיף. בדרך כלל, מי שהופך דעות לעובדות זה אתה, לא אני. ב-BRP יש לך תמריץ להשתמש בכל המיומנויות שלך במהלך ההרפתקה. במיוחד במצבים דלי סיכון. אגב, דמות בדרגה 9 לא תקבל נק"ן על הריגת שומר בדרגה 1. אני אהבתי מאוד את דיאבלו.
 
בקיצור

מו"ד הכי טובה כי היא מו"ד וכי פרנהייט אמר? אתה בסך הכל מוכיח את הטענה שלי, מו"ד לא טובה בשביל שום דבר חוץ ממשחק מו"ד. ואגב, יחי ההבדל הקטן - אני קראתי ושיחקתי גם במו"ד וגם בBRP, ואני יכול לשפוט ולהשוות. אתה לא מכיר את BRP, ומגן על מו"ד בקנאות תמוהה - האם תלית בה את יוקרתך האישית או משהו כזה? אין טעם לכבס מילים - אם אתה אוהב לשחק בדיאבלו ללא מחשב, תהנה, רק אל תחשוב שכולם אוהבים את זה ואת "חוסר הריאליזם" - אם אני לא רוצה שהדמות שלי תתפגר, אני לא מסתער קופץ למים ומצפה להרוג קראקן במכות תוך הסתמכות על הנק"פ המרובה שלי.
 

Ferenheit

New member
בבקשה, דבר לעניין

אני אמרתי: "כדי להגן על מו"ד לא חייבים להוכיח שכל פיתרון שהיא נותנת הוא הטוב ביותר, רק שהמכלול טוב למדי (אפילו אם לא הטוב ביותר). מה טוב בשיטת הנק"פ של BRP? רק העובדה שיש פחות ממנו ותו לא. האם יש הבדלה בין נזק הכנעה\לא קטלני ב-BRP לבין נזק קטלני? שיטת הנק"פ של ק10\אקזלטד הרבה יותר מגניבה בעיני, ואפילו השיטה של מרוצללים מנצחת את BRP ואת מו"ד בריאליזם נטו (כי היא יותר קרובה למציאות שבה פצעים נספרים ולא נקודות בריאות, על כל ההשלכות)." ואתה אמרת: "בקיצור מו"ד הכי טובה כי היא מו"ד וכי פרנהייט אמר? אתה בסך הכל מוכיח את הטענה שלי, מו"ד לא טובה בשביל שום דבר חוץ ממשחק מו"ד. ואגב, יחי ההבדל הקטן - אני קראתי ושיחקתי גם במו"ד וגם בBRP, ואני יכול לשפוט ולהשוות. אתה לא מכיר את BRP, ומגן על מו"ד בקנאות תמוהה - האם תלית בה את יוקרתך האישית או משהו כזה? אין טעם לכבס מילים - אם אתה אוהב לשחק בדיאבלו ללא מחשב, תהנה," 1. לא אמרתי שמו"ד הכי טובה, ואני מדבר עניינית ובצורה מנומקת. אני לא מקדש את מו"ד ואני משתדל, במגבלותי האנושיות, להיות פתוח לביקורת אישית ובכלל. מה איתך? 2. לא נראה לי שהוכחתי את הטענה שלך. אפשר לשחק ככה ואפשר לשחק אחרת. מו"ד בוחרת ככה, ו-BRP אחרת.ריאליזם זה יתרון גם בעיני, וככלל, אני מעדיף לתת משקל רב יותר לריאליזם על פני משחקיות. אבל אני מסתכל על השיטה כמכלול, לא רק על שיטת הנק"פ שלה. מו"ד לא טובה בשביל שום דבר חוץ ממו"ד זו סתם סיסמה דמגוגית זולה ונבובה. מקרה קלאסי. 3. אני מבין במכניקה. אני לא מומחה ל-BRP, אבל אני מדבר על נקודות ענייניות. לרמוז (?) שביקורת על BRP מצידי לא לגיטימית כי אני לא בקיא בה מזכיר לי את הטיעון המיסיונרי של "לא תדע עד שלא תנסה", אפרופו קנאות, ולא שיש לי בעיה לשחק BRP. אני מכיר את BRP מעט, אבל נראה לי שמספיק כדי להבחין בכמה נקודות חשודות, לכל הפחות, במכניקה שלה. 4. לא, אני לא קנאי, ואתה סתם מקשקש. אני לא מגן עליה מו"ד בשום קנאות ולא מוצא חן בעיני שאתה מעלה רמיזות לא תמימות לגבי. אם אתה רוצה ללמוד מה זו קנאות אתה מוזמן לעיין ביסודיות בארכיון ולקרוא את ההתייחסויות שלך למו"ד. קנאיות היא קיצונית - או שמישהו הוא הכי גרוע (זה הסגנון שלך) או שמישהו הוא הכי טוב (זו לא הטענה שלי ואף פעם לא הייתה). אני חושב שאני הפלורליסטי מבין שנינו. 5. אפילו אם הייתי אוהב לשחק בדיאבלו ללא מחשב (הזלזול שלך מעורר גיחוך. ההתדרדרות לביקורת האישית המונפצת הזאת כל פעם היא סימן לחולשה), אני לא חושב שאמרתי אי פעם שכולם אוהבים את זה, או לשחק כמוני או כל דבר אחר שאתה יכול לנסות להכניס לי לפה. זו עובדה שהרבה אנשים אוהבים מו"ד, אבל זו לא אמירה שלי ואני לא ניסיתי לחלץ ממנה מסקנות למעט העובדה שהיא כנראה לא קטסטרופלית כפי שאתה מתאר. לא אמרתי שאנשים אוהבים חוסר ריאליזם. אמרתי שריאליזם נטו הוא בעייתי במ"ת בהרבה מובנים. 6. אתה באמת חייב להתדרדר לעקיצות אישיות? זה די נמוך, זה לא הוגן וזה גם לא מבוסס. פעם שיחקתי שליח של האלים ורצתי עם קרון מסעות על הכתף - הנה מטרה ישירה יותר. 7. ושוב, לא התייחסת עניינית לשאלות שהעליתי.
 
אני מדבר לעניין

וכרגיל, כשאתה מגלה שמכבסת מילים לא עובדת אתה מתחיל להאשים בכך שאני משתמש ב"ירידות אישיות" ושזה "סימן לחולשה". אתה משווה שיטה א' לשיטה ב', אבל אינך מכיר את שיטה ב', ומכיוון שכך, לא ברור למה אתה משווה ומה הטעם בהשוואה. זה לא דה-לגיטימציה, זה המינימום שבמינימום של התייחסות לעובדות על פני המצאתן. לאורך כל התגובה הזו, אתה מציין ש"מו"ד בחרה כך ולא אחרת" אבל אוי ואבוי אם אומר שמו"ד טובה רק בשביל מו"ד (מה שהיא בחרה, ולא אחרת), ושהסגנון הזה מזכיר יותר מכל דיאבלו ללא מחשב. אתה בעצמך מפרט לי באריכות רבה את הסגנון האקשני שמו"ד מתמחה בו, ומציין כי זהו הדגש הנבחר, אבל ברגע שאני אומר את אותו דבר הרי אני הופך למעליבן שיורד לפסים אישיים. אם כבר פסים אישיים, אז כל פעם שמכבסת המילים שלך ("משחק אפי", "מכות-מאנגה" במה זה יותר טוב מ"דיאבלו בלי מחשב" ו"נצחונות דארוויניסטיים"??) או נסיונותייך לסלף *עובדות* (במו"ד יש הרבה חוקים, את BRP לא קראת אבל כתבת בנחרצות מסקנות על סמך מה ש*נדמה לך* שאמור להיות בה) בטריקים זולים של להטטנות מילולית של משפטים שנה א', אתה מיד מאמץ את הפאסון של "הנוזף האחראי והשקול" ומתנשא על בן שיחך בזלזול "פרודוקטיבי" כביכול. אתה טוען טענות לא מבוססות שלא מחזיקות מים, ולא מוכן להודות בטעות. כשאין לך מושג על מה אתה מדבר אז זו דה-לגיטימציה שעושה לך הבלש, כשאתה מסביר שבמו"ד אין הרבה חוקים מסובכים על ידי ציטוט הרבה חוקים מסובכים ואני מצביע על כך אז זו התנהגות רעה של הבלש שמעידה על חולשה, ואם אתה לא מצליח לשכנע, מיד אתה פונה לרגשות האשם של הקורא. אישית, אני לא חושב שBRP היא השיטה הטובה והמדוייקת ביותר - הירו סיסטם עולה עליה בכך, אלא שאת BRP אני מוצא מתאימה ביותר לצרכי - זריזה, נוחה, קלה לשימוש ולשפצור. אני גם לא טוען שמו"ד היא השיטה הכי גרועה או אפילו מסובכת - יש שיטות גרועות וסבוכות כמו MERP, פיוז'ן ומהדורות מוד"מ השונות. בדיוק כמוך, אני משקלל כדאיות ומטרד לפי הדרישות שלי. תחילתו של דיון זה הוא בטענה שלי, שמו"ד היא שיטה די מסובכת, ולא בהכרח פשוטה יותר משיטות שנטען שהן קשות ומסובכות נורא. מיד זינקת להגנת מו"ד, אך לא הפרכת את הטענה שלי. רק קראת לחוקים שאני מכנה "קטנוניים ומיותרים" בשם "ריבוי אפשרויות" וטענת כמה טענות לא ממש רלוונטיות בנוגע לפופולריות של מו"ד והתאמתה המופלאה לסגנון משחק מסויים שכה רבים אוהבים. אני משתמש בדוגמאות מBRP כי זו שיטה שאני מכיר די טוב ומחשיב אותה כפשוטה ונוחה, ומכאן, כאבן בוחן ראוייה להדגמת סיבוכיות מיותרת במו"ד. אני לא חושב שמדובר בשיטה מושלמת, רק בשיטה טובה ונוחה הרבה יותר ממו"ד לכמעט כל סגנון שלא מנסה לדמות משחק מו"ד הארדקור, ובעיקר לסגנון החביב עלי, שהוא פנטזייה ללא האילוצים של מו"ד. מה שכן, אני לוקח דבר אחד בחזרה - אתה לא קנאי למו"ד. אתה קנאי לאגו שלך, שמשום מה שלוב בצורה לא בריאה במו"ד ומונע ממך להתייחס בצורה רלוונטית לטענות מבוססות נגדה, עד כדי כך שתעדיף לעוות דברים וללהטט מילים ובלבד שלא לצאת טועה. מצטער שהייתי בוטה קצת, אבל זה באמת מעייף להתווכח עם מישהו שסוטה לטקטיקת "אני לא מכיר את האלטרנטיבה הזו, אבל היא בטח נכשלת כאן, וכאן וכאן" ממך באמת לא ציפיתי לרדת לרמות של ילדי מו"ד.
 

Ferenheit

New member
רק לא להודות בטעותי!

שוב, אני אמרתי: "כדי להגן על מו"ד לא חייבים להוכיח שכל פיתרון שהיא נותנת הוא הטוב ביותר, רק שהמכלול טוב למדי (אפילו אם לא הטוב ביותר)." ואתה אמרת: "בקיצור מו"ד הכי טובה כי היא מו"ד וכי פרנהייט אמר?" אם זה לא לדבר לעניין אז אני לא יודע מה כן. אתה כנראה לא קורא את מה שאתה כותב. אתה בהחלט פונה לירידות אישיות, וזה מגעיל למדי. אהבתי במיוחד את: "מצטער שהייתי בוטה קצת, אבל זה באמת מעייף להתווכח עם מישהו שסוטה לטקטיקת "אני לא מכיר את האלטרנטיבה הזו, אבל היא בטח נכשלת כאן, וכאן וכאן" ממך באמת לא ציפיתי לרדת לרמות של ילדי מו"ד". הצער שלך מאוד מרשים. על זה אמרו "בוכים ויורים?". כשאתה אומר שמו"ד טובה רק בשביל מו"ד אתה רק מנסה לייצר סיסמה שכאילו מתארת את מו"ד כמוגבלת (רק למו"ד) בניגוד לשיטות אחרות (שאחרת למה להגיד את זה על מו"ד?). כן, אני חושב שמו"ד לגיטימית בסגנון והבחירות שלה, ואתה מנסה לעשות לה דה-לגיטימציה דרך סיסמאות. לא מעניין אותך המשחק אלא להוכיח שאחרים משחקים בצורה מפגרת, בניגוד אליך. מצטער שאני לא מתייסר ומצטרף למיסיון שלך. יש הבדל בין סגנון אקשןקרבי לבין דיאבלו. יש הבדל בין משחק אפי למשחק נצחונות דארוויניסטי. אלה לא הגדרות חלופיות, אחרת לא היית מתעקש עליהן כל כך. אתה רק מנסה לדחוף את התארים עם האסוציאציות השליליות. זו דמגוגיה כי היא ריקה מתוכן אמיתי. "או נסיונותייך לסלף *עובדות* (במו"ד יש הרבה חוקים, את BRP לא קראת אבל כתבת בנחרצות מסקנות על סמך מה ש*נדמה לך* שאמור להיות בה" כנראה פספסתי את המקום שבו הראית שאתה מומחה למו"ד. אתה מתרברב ביתרון, כביכול, שיש לך משום שקראת את השתיים ובחרת מושכלות, אבל אתה מפגין היכרות, לא בקיאות במו"ד. אתה מתלונן על הנחרצות שלי, למרות שאני הסתייגתי, ציינתי והדגשתי כמה וכמה פעמים שאני מדבר על דעתי, מה שזכור ונדמה לי וניסחתי את דברי כשאלות ולא כקביעות. אין לך שום בעיה להכריז שאני מדבר נחרצות, בזמן שאני הכי זהיר שאפשר. מנגד, אתה זורק ססמאות נבובות לאוויר ומתהדר במומחיות שבפרטים המסולפים שאתה מציג. איפה אתה ואיפה האמת? "בטריקים זולים של להטטנות מילולית של משפטים שנה א', אתה מיד מאמץ את הפאסון של "הנוזף האחראי והשקול" ומתנשא על בן שיחך בזלזול "פרודוקטיבי" כביכול" אל תתבכיין ואל תקשקש. לא אמרת כלום. אני טוב ממך כי אני לא מתיימר להיות טוב ממך. זה פשוט עד כדי כך. ואגב, לא לומדים בלימודי משפטים שום דבר שקשור לרטוריקה ובטח לא להטוטנות מילולית, לא בשנה א' וכנראה שגם לא אח"כ. כל עורכי הדין מניאקים, אני יודע. איך אתה יכול להאשים אותי בטריקים זולים כשאתה ממש אות ומופת ליחצ"נות וקד"מ עם סיסמאות-נגד רדיקליות, פרובוקציות זולות, ולכלוך אישי. אתה פוליטיקאי, ואני ממש לא עו"ד. "מסביר שבמו"ד אין הרבה חוקים מסובכים על ידי ציטוט הרבה חוקים מסובכים " אני מצטט את החוקים, ומראה שהם לא מסובכים, ולכל הפחות שהסיבוכיות שלהם משתלמת מבחינת יעילות. מה אתה מתחבא? קראת לי סניגור בלי קשר ללימודי משפטים או שחשבת על קראקן כי בדיוק אכלת במסעדה סינית? אני לא פונה לרגשות האשם של הקורא. אני כאן בשביל הדיון. לא נראה לי שמישהו מלבד שנינו קורא את הדיון הזה. "מיד זינקת להגנת מו"ד, אך לא הפרכת את הטענה שלי. רק קראת לחוקים שאני מכנה "קטנוניים ומיותרים" בשם "ריבוי אפשרויות" וטענת כמה טענות לא ממש רלוונטיות בנוגע לפופולריות של מו"ד והתאמתה המופלאה לסגנון משחק מסויים שכה רבים אוהבים." קודם כל, לא מיד ולא זינקתי. בכל פעם שאני עונה לך אתה טוען שאני קופץ לאיזשהו מקום. יש לך בעיה עם ביקורת? שנית, אני טוען שיש במו"ד מעט חוקים מיותרים ורובם סבירים בהחלט. שהמכניקה מסובכת במידה ראויה ולא מסובכת, אובייקטיבית, במידה שמפריעה לזרימה, למשחק או להבנה של השחקנים. עיקר הטענות שלי דווקא לא נגע לפופולאריות של מו"ד, אבל אני חושב שהנקודה שיש אנשים שבוחרים באופציה הלגיטימית של מו"ד מראה שאולי (ההמון טיפש, אבל..) היא לא גרועה כפי שאתה מתאר. שלישית, ריבוי אפשרויות זה טוב. אנחנו מדברים על איכות השיטה, לפחות במובלע אם לא במפורש. אתה נאחץ באניצי קש כאילו היו גזעים עבותים. ואני אמשיך להגיד שאלה רק אניצי קש. אתה אולי לא טוען שמו"ד היא הגרועה ביותר (מזל שפיוז'ן ומוד"מ גרועות יותר), אבל אתה תוקף אותה בכל פינה. אני לא מסכים עם הטענות שלך. אמרתי עשרות פעמים בפורום הזה ובאחרים שיש לי הרבה טענות כנגד מו"ד, והטענה שלך שאני מעדיף ללהטט במילים במקום "להתייחס בצורה רלוונטית לטענות מבוססות נגדה" לא נכונה. המסקנה הסופית שלי שונה משלך - בעיני המעלות של מו"ד עולים על החסרונות. אז לפי דרכך כנראה שאני עיוור, מגלומן או לא יודע מה - כי הרי דחפת לי את "האמת" בפנים. "מה שכן, אני לוקח דבר אחד בחזרה - אתה לא קנאי למו"ד. אתה קנאי לאגו שלך, שמשום מה שלוב בצורה לא בריאה במו"ד ומונע ממך להתייחס בצורה רלוונטית לטענות מבוססות נגדה, עד כדי כך שתעדיף לעוות דברים וללהטט מילים ובלבד שלא לצאת טועה. מצטער שהייתי בוטה קצת, אבל זה באמת מעייף להתווכח עם מישהו שסוטה לטקטיקת "אני לא מכיר את האלטרנטיבה הזו, אבל היא בטח נכשלת כאן, וכאן וכאן" ממך באמת לא ציפיתי לרדת לרמות של ילדי מו"ד. " א. איכס. זה היה מגעיל. ב. אני מכיר שיטות, מבין מכניקה. את השיטות אנחנו מודדים זו מול זו, לא בוואקום. אתה משווה את מו"ד ל-BRP כל הזמן, ואני אומר שאולי אני לא מומחה ל-BRP, אבל אני לא בטוח שראיתי פתרונות יותר טובים שם למה שאתה מציג כבעיה של מו"ד שאין ב-BRP. אלה טענות לגיטימיות. לא הטעיתי אף אחד. ג. אני דווקא מאוד סבלני. אף פעם לא הסתובבתי בפורום ואמרתי לאנשים שיפסיקו לשחק X כי מו"ד עדיפה. אני גם בחיים לא אגיד לך שהסיבה שאתה מסלף את הדברים שלי, מתעלם מהם בעקביות ומדבר בסיסמאות זולות וחלולות נובעת מתחושת הנחיתות המועתקת שלך ומהרצון שלך להרגיש עליונות על פני קבוצת אוכלוסיה שמורכבת במידה רבה מילדים קטנים שלא יודעים לענות לטיעונים הסופיסטיים שלך ומיוהרה טהורה. והערת שוליים - כחלק מהרטוריקה שלך קיבעת את המונח של BRP, שיטה שאין לה קיום אמיתי עצמאי, במקום סט"ב ו-COC עד שאין לי ספק שיש אנשים בפורום שבטוחים שמדובר באיזו שיטה גנרית כמו HERO וגורפס. מיקוד חשוב מאוד ולדחוף את המינוח הרצוי הרבה פעמים משיג תוצאות (זה יעיל גם במקרה של הכינויים הממוקדים שאתה מצמיד למו"ד). זו רטוריקה טובה. אני לא מתלונן על כך שאתה משתמש בה. אבל למרות שגם להפריד ולמשול היא רטוריקה טובה, למה שלא תכיר בק20 כבסיס לשיטות רבות, שלעשרות מהן, לפחות, אין חלק משמעותי מהבעיות שאתה מתאר במו"ד? בחלקן אין דרגות, אין נק"ן, אין מגבלות מיומנות ואין ריבוי נק"פ וחוקי הקרב מלאים בחסימות וחמיקות. ואז מה?
 

major mouse

New member
לא מתערב אבל...

אני עוקב אחרי הדיון הזה ולפי דעתי הוא היה אחד מהדיונים המעניינים בפורום מזה תקופה ארוכה, עד לפני 2 הודעות. חבל.
 
לעולם לא תודה בטעות

ושוב, אתה מתחמק ומתנשא ומלהטט. טענתי טענה מאוד פשוטה, ואחזור עליה לאט - מו"ד היא שיטה מסובכת וקטנונית, שמספקת הרבה "פסקי דין" ותקנות שצריך להכיר ולהבין. מה שעשית, הוא קודם כל לטעון ש"מו"ד לא מסובכת", אחר כך לטעון ש"הסיבוכיות במו"ד דווקא טובה" ובסופו של דבר להאשים אותי בעשיית דה-לגיטימציה ובמעשי נבזות. תחילתו של הדיון לא בהתקפה שלי "מדוע לא לשחק מו"ד", אלא, שוב, (לאט, נחזור מספיק פעמים כמו ספר הכללים של מו"ד ואולי תקלוט) שמו"ד היא שיטה די מסובכת. לא מסובכת עד להפיכתה לבלתי-אפשרית לשימוש, אלא די מסובכת - לא הרבה פחות מסובכת מרולמאסטר המושמצת כל-כך, למשל. קודם כל טענת שמו"ד די פשוטה. אחר כך, כשקיבלת מספיק ראיות ("אניצי קש"? אניץ ועוד אניץ יכולים לבנות יופי של סכר) לכללים סבוכים רבים שנמצאים בה, מיד שינית את גרסתך וטענת ש"הסיבכויות הזו דווקא טובה" ואחרי שניסיתי לדבר לקיר, סליחה, להסביר שיש דרך יותר פשוטה לעשות את כל זה, מיהרת להיתלות בטיעונים של כייפיות ומגניבות. והחלק הכי מעצבן, הוא הזלזול המתנשא שלך במי שלא חושב כמוך, בעודך בוכה על "יחס מגעיל" - לצורך הדיון הזה אני טורח ומעיין בספרי הכללים של מו"ד כדי לא לדבר באוויר, משתדל להביא נימוקים, מוודא שאני לא ממציא דברים סתם כי נדמה לי שהם אמורים להיות שם. אבל כנראה שלאדון פרנהייט בעל השיטה שמליוני ילדים משחקים אין את המינימום של הכבוד לבני שיחו כדי לפחות לטרוח קצת בעצמו ולבדוק על מה הוא מדבר. הוא יכול להרשות לעצמו להטיח "שאלות" (רטוריות למדי) באוויר. ככה אולי מנסים ללכלך על עדי התביעה בדרמות בית משפט, אבל המינימום שבמינימום של יושרה מקצועית בדיונים שכוללים השוואה דורש קצת יותר. "הכה ובכה" - אתה מרשה לעצמך להתנשא ו"לחנך" את בני שיחך, אבל אוי ואבוי שיעירו לך על זה. זה מגעיל וזו הטחת רפש, מה? אבל לומר לאנשים את מה שניתן לסכם כ"אין לי מושג על מה אתה מדבר ולא אכפת לי, אבל נראה לי שזה ככה וככה" זו כמובן התנהגות נאותה ותרבות דיון למופת. מה עניין האגו שלך לכאן? נראה לי שאתה פשוט פוחד משיטות פשוטות, כי בנית לעצמך יוקרה (מוצדקת בעליל) כשועל-חוקים ומומחה לתקנות מו"ד. דרך פשוטה וקלה יותר לעשות דברים מאיימת על היוקרה והמומחיות הללו. וכדי להגן עליהן, אתה חייב להגן על מו"ד. ונקודה קטנה לסיום - כן, אני מכיר בכך שאפשר לבנות יופי של שיטת כשרונות על בסיס ק20+מתאם מול רמת קושי. באותה מידה שאפשר להחליף את ה"ק20" שבדוגמא ב3ק6, 2ק10, 4ק4 או 18ק30. באמת שאין לבדיקת אחוזים יתרון ברור כלשהו על מכניקה כזו. אבל כשאני משווה את BRP למו"ד אני משווה שיטת-גרעין אחת (לכאוסיום אין מונופול על בדיקת סיכויים באחוזים כמו שלויזארדס אין מונופול על בדיקת גולכול אקראי+מתאם מול מספר מטרה) לשיטת-גרעין אחרת. זה שאפשר לקחת את עקרונות הגלגול הבסיסיים שלהן לכיוונים אחרים? לגיטימי, אבל פחות רלוונטי לעניין.
 

Ferenheit

New member
לא מסכים עם הניתוח שלך

אחת הטקטיקות הרטוריות היעילות שלך, היא להסביר את דברי היריב, ובעיקר לטעון לחוסר עקביות (ומשום שאנשים אומרים הרבה דברים, אפשר למצוא חצאי דברים שמוצאים מהקשרם ונראים סותרים די בקלות). לא שיניתי את דעתי בדיון, ולא טענתי טענות שונות בשלבים שונים. אני אסביר לאט ובבירור: 1. טענתי שמו"ד לא מסובכת - ביחס למדד של סבירות של שיטות, ואני עומד מאחורי זה. 2. באשר לגורמים שונים, ואני מוכן להגיד שגם באשר לשיטה ככלל - טענתי שהסיבוכיות שלה משתלמת\טובה\סבירה. הביטוי סיבוכיות לא סותר את הטענה הקודמת. מו"ד מסובכת יותר מלהכין כוס תה לדוגמה. הטענה היא שהיא מסובכת כמו שצריך. יכולנו להכריע קרב, כאמור, באמצעות גלגול בודד של קוביה וזה היה פחות מסובך, אבל רוב הישטות בוחרות לסבך את העניין, והשאלה היא האם הבחירה שלהן משתלמת. זה יותר חשוב (אבל לא באופן גורף) מאשר גלגול יותר פה או פחות שם, חישוב מהיר יותר בעשר נאנו שניות או מספר המשתנים בדף הדמות. אי אפשר להפריד בין הסיבוכיות לבין מה שהיא נועדה להשיג. 3. לא יודע אם אמרתי "נבזות", אבל להערכתי (אתה שם לב שאני אומר די הרבה, "להערכתי", ,לדעתי", "אאל"ט" וכו'? אני מנסה להיות פחות נחרץ וקיצוני, למרות שאני מודע לכך שזה מחליש את הטיעונים שלי למראית עין. אני חושב שזו הגינות) אתה ירדת לפסים אישיים ולהתקפות אישיות שחורגות ממה שאני מרשה לעצמי (רד ארבע שורות אם אתה מחפש דוגמה). זה לא קשור לשתי הנקודות הקודמות. אתה עשית את זה כשהטיעונים שלך נפלו, לא אני כששלי נפלו, אבל על זה אנחנו בוודאי חלוקים. אני לא מסכים אם האמירה שלך, אפילו אם תגיד אותה לאט במשך שבוע. אני טוען 2 דברים: 1. רמת הסיבוכיות של כמעט כל השיטות המובילות די קרובה זו לזה. הפער בין RM לבין מו"ד 1 (שהייתה ממש פשוטה, בצורה מפגרת ומקסימה-לשעבר), לצורך העניין, לא מהותי ממש. 2. מו"ד נמצאת על הסקאלה איפושהו בין הממוצע לבין הקוטב הפשוט, ולא להיפך. הדוגמה שלך של BRP כמופת לפשטות ומכניקה מעולה וכו' בניגוד למו"ד לא מתקבלת על דעתי. אמרתי כבר בעבר שאני לא מכיר אף שיטה מושלמת, וכל השיטות מלאות פגמים מכניים. מו"ד לא מחוסנת מזה, אבל היא די יציבה וטובה מכנית. BRP לא מציגה את הניגוד של מו"ד: פשוטה מול מסובכת, יציבה וטובה מכנית מול פגומה ומחוררת, אורגנית מול מוטלאת וכו'. אני לא פוסק סופית, אבל אישית אני לא רואה שום דבר מהותי שהופך אותה לעדיפה על פני שיטות אחרות בעיני. מו"ד נטו נותנת לי המון, אבל לא ריאליזם, וק20 נותנת לי הכל, פחות או יותר. אם במשחק ספציפי אני מחפש ריאליזם אני לא בטוח שאני אעדיף את BRP, ולא יודע אם הייתי מעדיף אפילו אם לא היתה לי היכרות ממושכת עם ק20 שמאפשרת לי לעשות שילובים מושכלים ולפתור את הבעיות שלי במסגרת אפשרויות זמינות ונתונות. כבר עניתי לך לגבי ענין הקריאה בבית. קראתי, ואני מוכן לקרוא עוד. אני קורא לא מעט שיטות. כל ההכרזה הזו שלך על ההתנשאות שלי למול המחויבות שלך לבדוק וכו' היא עצמה מתנשאת ונגועה בדעה קדומה. אני "מטיח" שאלות במקום להצהיר דברים מוטעים. אני לא חושב שאתה יכול ללמד אותי שיעור בתרבות דיון, ולא ניסיתי ללמד אותך (זו יוהרה.), רק למחות כשאתה חורג ממנה בצורה תוקפנית כלפי. אני חושב שאני מפגין יותר שליטה עצמית בינתיים. לדוגמה, אני משתדל להימנע מלנתח את הפסיכולוגיה שלך, בניגוד להסבר שלך למקומו של האגו שלי בדיון. מי שמך להטיף לי על התנשאות? ובאשר לנקודת הסיום - לא על ק20 הקוביה מדובר אלא על יסודות המכניקה. המיומנויות של מו"ד, חוקי המצבים השונים, התכונות, ההצלות וכו' - אלה, בין היתר, גורמים שמהווים את הבסיס של ק20. זה בסיס משותף מוצק לפחות כמו BRP כבסיס לסט"ב ו-COC. וזה בסיס שיש לו יישום במציאות (בניגוד ל-BRP), שאאל"ט, אין תוכן גנרי עבורה, מקום שיש מעט תוכן יחסית עבור שני ההורים הגרושים שלה ביחד. בניגוד לאימה האוקולטיסטית והפנטזיה של סט"ב ו-COC, ק20 מציעה לי כל ז'אנר אפשרי, בדרך כלל בכמה גירסאות שונות. אפילו אם הייתי פוסל את מו"ד לחלוטין, עדיין הייתי מרוחק למדי מ-BRP שאתה מציג כאופציה המתחרה. מו"ד מובילה רק כי היא מותג וכי היא בעברית? יש המון ק20 שהם לא זה ולא זה, שהטענות שלך נגד מו"ד לא נוגעות להן, ושהרבה יותר מלאות חיים ומכסות טווח של ז'אנרים מאשר BRP\COC\STB. מה שכן, אני אשתדל להיות פתוח לגמרי לכל שכנוע.
 
ק20 גנרי, היכן?

איפה יש ק20 גנרי שאין בו שמץ או זנב-שמץ של דרגות ומקצועות? ממה שהצלחתי לראות אישית, בדרך כלל מדובר היה במו"ד בעולמות אחרים - בק20 המודרני יש מקצועות ודרגות ("הגיבור הזריז", הגיבור הכריזמטי"), בהמרה של COC לק20 יש גם כן דרגות ומקצועות (וחוק נוסף של "נזק מאסיבי" החל מ10 נק"פ ולא מ50 כדי לחקות את הקטלניות המקורית), ולפי הסקירות שקראתי כל שיטות ק20 שאמורות להיות לא-מו"ד כמו קונאן, שם פשוט יש מקצועות אחרים ושיטת קסם מבוססת נקודות. שיטת כשרונות המבוססת על קובייה+משתנים מול מספר מטרה היא משהו שבהחלט קיים (פיוז'ן, אם להביא דוגמא אחת, לא מהמשובחות) כך שאני מתאר לעצמי שיש משהו כזה גם עם ק20, אבל אישית לא נתקלתי בו. במו"ד ושיטות מו"ד-עם-מפלצות-אחרות, יש גרעין קשה מאוד ברור - הדרגות והמקצועות. הן מגבילות ומכתיבות את המיומנויות והכשרונות, וכן גם את רוח המשחק. המטרה די ברורה - להגיע לדרגה הבאה, ובפשטות "להתחזק", וישנו דטרמיניזם מסויים שמכתיב אווירת משחק מאוד מסויימת. לך זה נראה כמו טווח של ז'אנרים? לי זה נראה די נישתי, כמו הרבה דברים אחרים. בשיטות כמו COC וסט"ב, הגרעין הקשה הוא הכשרונות - הם-הם חוט השידרה שהופך את הדמות למה שהיא. המטרה הרבה יותר עלילתית, והכשרונות הם כלי עזר לעלילה (ופחות כלי מכתיב-עלילה מאשר דרגות - נסה להריץ הרפתקת מו"ד לדרגות 10-12 לחבורה בדרגה 4 מבלי לעשות כמה שינויים ותראה). השיפור של הכישרונות פחות ודאי וליניארי, ותזזיתי בהרבה. אם במו"ד אתה, כשחקן, יודע במידה טובה של ודאות שאחרי 14.33 היתקלויות (הם אשכרה עשו סקר? מה היו השאלות? "מהו השבר העשרוני החביב עלייך?") הדמות שלך תהפוך לטובה יותר ותשתפר בודאות בכשרונות מסויימים (תוסף התקפה) ובכמה אחרים אפשריים (כשרונות נוספים, נקודות מיומנות), הרי שכאן הכל צפוי הרבה פחות. גם זו מכניקה שמיועדת לנישה מסויימת - אחרת מהנישה המו"דית, יותר של "אנשים רגילים במצבים פחות רגילים" ופחות של "גיבורים מתחזקים". אישית, אני יכול להעיד שאת אופי המשחק שישב לי בראש במשך שנים, לא הצלחתי לממש במו"ד, וכן בBRP - נכון, גם כאן נדרשתי לשפצר את הכללים לצרכי, אבל זה היה הרבה יותר קל ופשוט, כי בBRP יש פחות התערבות אונטולוגית ברעיונות שלך מאשר במו"ד.
 
שאר הנקודות

סוגרים את חוות המחשבים בעוד מספר דקות אענה לשאר השאלות כשתהיה לי גישה לאינטרנט, בשבוע הבא. סופ"ש נעים.
 

Nihau

New member
הכי פשוטה והכי מציאותית

תהיה כנראה פריפורם- חופשיטה- ללא ספר חוקים- רק לפי תיאור מדוייק של מעשי הדמות ותשובת המנחה על אירועי התגובה. זו השיטה הקלה ביותר, דורשת הכי פחות מאמץ מצד השחקנים בהתעסקות עם מכניקה וחוקים, מאפשרת לשחקנים להתרכז במה שבאמת חשוב- המשחק עצמו, מאפשרת הכנסת כל גורמי המציאות השונים כחלק מהסיפור עצמו עוד בזמן התיאור, דמויות לא מוגבלות ע"י פקטורי איזון - כמו במציאות= חלק טובים יותר וחלק טובים פחות, יכולות לא מוגבלות למקטעי התקדמות או למגבלות התקדמות שרירותיים ועוד יתרונות רבים שהגדול מביניהם הוא הנוחות המירבית של השיטה הזו. אבל יש לה חסרונות כי כמו בכל דיקטאטורה כשהשחיתות מופיעה ראשים עפים. בשיטה כזו האמון, כל האמון ודבר פרט לאמון במנחה הוא שקובע אם המשחק יזרום וינוהל כראוי. ברגע שיש ספק קל שבקלים בטוהר המידות של ההנחיה ומתחילה מחשבה לכיוון של אפליה לטובת דמות\שחקן או לרעת דמות\שחקן מיד מתחילות הבעיות. כיוון שאין ספר חוקים אין בסיס אחיד חיצוני לקביעת השה"מ להעזר בו. זה יוצר מצב שבו יריבות\השוואה בין שתי דמויות נפתרת על פי החלטת שה"מ ולא גלגול קוביות (שאז אפשר להאשים את המזל ולחייך כמו כל אחד שמפסיד בלוטו) ואם אמינות המנחה מוטלת בספק הרי לך התחלתה של מרירות מתבשלת.
 

t3h d00d

New member
זה נשמע נחמד

אבל השחקנים לא יסכימו, וגם אני לא מת על הרעיון. "בלי חוקים, לא משחקים!" - אמר איזה מישהו חשוב
 

Nihau

New member
יש חוקים, אין ספר.

החוקים הם מה שאתם תקבעו לעצמכם בהתחשב בצורך והנוחות.
 

DIDGIN

New member
אז אני הייתי קובע פשרה

השחקנים משחקים בפריפורם, השה"מ בחוקים. השחקנים לא צריכים לדאוג לנתונים בכלל וגם לא לעשות גלגולים (למרות שהשחקנים שלי ממש אוהבים לגלגל לעצמם אז ממש קשה לשכנע אותם לוותר) ואת זה השה"מ יעשה. אני מניח שזה יעבוד לכל שיטה, אבל נראה לי שהכי עדיף שהשה"מ ישתמש כאן באחת השיטות הגנריות הפשוטות כמו gurps, fuzion או power game וכך גם השחקנים יוכלו לעשות מה שהם רוצים בלי להתייסר עם חוקים (כמו תמיד, אם השחקנים רוצים לעשות משהו שהחוקים לא מאפשרי\מכסים השה"מ ממציא משהו) וגם יש מסגרת והגינות. לדעתי הדרך הזו עדיפה על פריפורם מלא אצל רוב הקבוצות כי נראה לי שצריך שה"מ מאוד טוב והרבה מאוד אמון כדי שפרי פורם אמיתי יפעל טוב.
 
השיטה החביבה עלי

המכניקה שאני הכי אוהב להשתמש בה היא BRP (בייסיק רולפליינג), של חברת כאוסיום. בעיקרון היא הופיעה כבר לפני די הרבה זמן במשחקים נכחדים כמו רונקווסט ואלפקווסט וכו', ולא השתנתה כל כך הרבה - אבל אני הכי אוהב את האופן בו הם משתמשים בה בשיטות סטורמברינגר וקריאתו של קת'ולהו. המכניקה עצמה: מדובר בשיטת כשרונות מבוססת אחוזים. אין לך דרגות, אלא כשרונות בתחומים מסויימים - כשאתה בונה את הדמות, אתה מקצה נקודות לכשרונות השונים, וככל שאתה משתמש יותר בכשרון מסויים, הוא משתפר יותר. לדמויות אין יותר מידי נקודות פגיעה, ושיטת הקרב מתבססת בעיקר על הדיפות והתחמקויות. אם אתה מיומן מספיק, תצליח להמנע ממכות, אבל ברגע שחטפת - אתה בצרות. לא תמות מכל מכת חרב (זה לא כיף) אבל סטטיסטית, שתיים כאלו ישביתו אותך, השלישית תהפוך אותך לנכה והרביעית תהרוג אותך. מדובר גם באחת השיטות היותר נוחות ללמידה ושימוש שהכרתי. שיטות המשחק שמשתמשות במכניקה: סטורמברינגר הוא משחק פנטסטי, שמתרחש בעולם המבוסס על ספריו של מייקל מורקוק (סידרת אלריק) - עולם אפל ודי ברוטאלי, בו הדמויות נקלעות למאבקים בין כוחות החוק והתוהו. קריאתו של קת'ולהו היא אחת משיטות האימה הוותיקות ביותר בשוק, ומבוססת על משחק בתקופה המודרנית - בעיקר בסביבות 1920, אבל יש אפשרות לשחק גם בעידן המודרני או במאה ה19 (יש גם גרסא למשחק בימי הביניים, שיצאה בספר נפרד) - הדמויות הן אנשים רגילים, שמגלים שהמציאות מוזרה בהרבה ממה שנראה לנו, ושבעולמנו מסתתרות כל מיני ישויות לא-חביבות שעצם מראן עלול לגרום לדמות שלך להשתגע. האווירה במשחק מזכירה קצת את "תיקים באפלה" ומבוססת על סיפורי האימה של ה.פ. לאבקראפט. אישית, הצלחתי די בקלות להשתמש בכללים המופיעים בסט"ב למשחק פנטזייה משלי.
 
למעלה