שיטות טיפול
אני חוזרת מדי פעם על הנושא הזה כי יש כל הזמן הורים חדשים, יותר ויותר היסטריים - ואם מישהו מתחיל לשקול ברצינות את לובאס הפסיכופת כנראה שהגיעו מים עד נפש....
בני אדם משתמשים בשלוש סגנונות תקשורת עיקריים: מעשית, רגשית ונפשית.
תקשורת מעשית: תקשורת שמובילה לשינוי בהתנהגות. הגישה הרפואית מכירה רק בקיומה של התקשורת הזו ומכאן נגזרות כל השיטות שמבוססות על פרסים ועונשים: ABA, כדורים פסיכיאטריים, אישפוז בכפייה ושוקים חשמליים....
אלו"ט, כיום, דוגלת בגישה הביו-רפואית ולכן כל העצות שתקבלו מהכיוון הזה הן התנהגותיות.
תקשורת רגשית: תקשורת שמיועדת לשיתוף במידע או חוויה. הפסיכולוגיה מכירה בקיומו של רגש ומציעה שיטות טיפול מתאימות כמו משחק, תרפיה באמנות או פעילות משותפת כזו או אחרת. נשים משתמשות בתקשורת כזו יותר מגברים וכיום רוב האנשים כבר מבינים שנשים לא נחותות או פגומות ביחס לגברים. המטפלים מכירים (לפעמים) גם בקיומה של תקשורת רגשית לא-מילולית אבל היא נחשבת עדיין נחותה וראויה לטיפול ותיקון.
תקשורת נפשית: הפילוסופיה מכירה בקיומה של הנפש, אבל החברה ה"נורמלית" לא מכירה בקיומה של הפילוסופיה. "נפש" היא רצון חופשי, אמונה ומשמעות ואנשים שמשתמשים בעיקר בסגנון התקשורת הזה מאובחנים כאוטיסטים. שיטת הטיפול המתאימה חייבת, לכן, להתבסס על תקשורת כזו ומכיון שרוב האנשים לא מכירים, לא מבינים ולא יודעים שיש להם או נפש או מה בדיוק עושים איתה - אני לא יכולה להסביר לכם איך עושים את זה במילים אלא רק בהתנסות מעשית.
ברגע שתבינו שיש לכם נפש - תגלו שגם לילדים שלכם יש נפש. ברגע שתתחילו להשתמש בתקשורת נפשית - תגלו שאין חומות שמפרידות ביניכם לבין הילדים שלכם ותוכלו להבין מה הם באמת רוצים או צריכים ותוכלו לטפל בבעיות בהתאם..
ברגע שמקבלי ההחלטות יגלו שיש להם נפש - תוכלו למצוא גם מסגרות חינוך אנושיות ותבינו שאוטיסטים הם חלק בלתי נפרד מהחברה ולא חולים שצריך לטפל בהם או לאשפז אותם ב"בית לחיים" או מוסד פסיכיאטרי.....
אני חוזרת מדי פעם על הנושא הזה כי יש כל הזמן הורים חדשים, יותר ויותר היסטריים - ואם מישהו מתחיל לשקול ברצינות את לובאס הפסיכופת כנראה שהגיעו מים עד נפש....
בני אדם משתמשים בשלוש סגנונות תקשורת עיקריים: מעשית, רגשית ונפשית.
תקשורת מעשית: תקשורת שמובילה לשינוי בהתנהגות. הגישה הרפואית מכירה רק בקיומה של התקשורת הזו ומכאן נגזרות כל השיטות שמבוססות על פרסים ועונשים: ABA, כדורים פסיכיאטריים, אישפוז בכפייה ושוקים חשמליים....
אלו"ט, כיום, דוגלת בגישה הביו-רפואית ולכן כל העצות שתקבלו מהכיוון הזה הן התנהגותיות.
תקשורת רגשית: תקשורת שמיועדת לשיתוף במידע או חוויה. הפסיכולוגיה מכירה בקיומו של רגש ומציעה שיטות טיפול מתאימות כמו משחק, תרפיה באמנות או פעילות משותפת כזו או אחרת. נשים משתמשות בתקשורת כזו יותר מגברים וכיום רוב האנשים כבר מבינים שנשים לא נחותות או פגומות ביחס לגברים. המטפלים מכירים (לפעמים) גם בקיומה של תקשורת רגשית לא-מילולית אבל היא נחשבת עדיין נחותה וראויה לטיפול ותיקון.
תקשורת נפשית: הפילוסופיה מכירה בקיומה של הנפש, אבל החברה ה"נורמלית" לא מכירה בקיומה של הפילוסופיה. "נפש" היא רצון חופשי, אמונה ומשמעות ואנשים שמשתמשים בעיקר בסגנון התקשורת הזה מאובחנים כאוטיסטים. שיטת הטיפול המתאימה חייבת, לכן, להתבסס על תקשורת כזו ומכיון שרוב האנשים לא מכירים, לא מבינים ולא יודעים שיש להם או נפש או מה בדיוק עושים איתה - אני לא יכולה להסביר לכם איך עושים את זה במילים אלא רק בהתנסות מעשית.
ברגע שתבינו שיש לכם נפש - תגלו שגם לילדים שלכם יש נפש. ברגע שתתחילו להשתמש בתקשורת נפשית - תגלו שאין חומות שמפרידות ביניכם לבין הילדים שלכם ותוכלו להבין מה הם באמת רוצים או צריכים ותוכלו לטפל בבעיות בהתאם..
ברגע שמקבלי ההחלטות יגלו שיש להם נפש - תוכלו למצוא גם מסגרות חינוך אנושיות ותבינו שאוטיסטים הם חלק בלתי נפרד מהחברה ולא חולים שצריך לטפל בהם או לאשפז אותם ב"בית לחיים" או מוסד פסיכיאטרי.....
