שיחות עם אנשים

giri

New member
זה בהחלט נכון

כשמוצאים סידור כזה זו האופציה הטובה ביותר למי שלא יכול להרשות לעצמו לשמור את הסוס.
אני גם חושבת שסוס שיש לו איזושהי פעילות ושגרה כנראה חי טוב יותר מסוס שאין לו שום גריה מחשבתית (אבל אולי אני משליכה מאנשים).
מצד שני, חשוב להבין כבעלים, שברגע שאתה מוסר או מוכר את הסוס, הכל יכול לקרות ולא תהיה לך שליטה. מצד שני אפשר להגיד את אותו הדבר כשהסוס בבעלותך, כי מה אם לא תוכל להחזיק אותו יותר מכל סיבה שהיא?
 

kenz

New member
יש לך שני צדדים שניים ??

עניין ההבנה שברגע שמסרת/מכרת סוס כבר אין לך שליטה עליו הוא מאוד חזק אצלי.
וכמו שג'ייגאט אמרה, אני מעדיפה שהסוס ישאר אצלי כל עוד אני יכולה לדאוג לו.
לי אישית מפריע עניין המכירה/מסירה של סוס שלא יכול ל"ספק את הסחורה" מסיבה כלשהי (זקנה/פציעה) ע"מ להיות מסוגלים לקנות סוס אחר. אבל פה אני מאוד קיצונית. ולכן גם קצת קשה לי עם עניין הרמה הגבוהה של הספורט, שלעיתים מחייבת תחלופת סוסים גבוהה.
כמו שטענתי כבר בעבר, סוס שנתן לנו כל כך הרבה, אנחנו חייבים לו לדאוג לרווחה שלו עד סוף ימיו.
ולכן להגיד שאם לא אצלנו אז בבית טוב אחר, ובאותה נשימה להגיד שברגע שהסוס יצא מאתנו אז אין לנו שליטה עליו, זה עושה לי קצת דיסוננס...
אבל שוב, אני הקיצונית פה. (אבל הקיצונית השמחה שהסוסון הזקן שלה עדיין עובד טפו טפו טפו...)
 

giri

New member
ברור! צד שני ראשון וצד שני שני

אני מסכימה שיש דיסוננס בין שתי הגישות.
שאלה לי אלייך - במצב שבו זו האלטרנטיבה, האם היית מוותרת על רכיבה (או יורדת לשיעור בשבוע על סוס בי"ס) למשך 10-15 שנה עד שהסוס ימות?
אני מאד שמחה בשבילך אגב שהסוס המבוגר שלך עדיין עובד, אבל אני חושבת שאת גם נמצאת במקום קצת אחר, כי עם הנסיון והידע שלך, לא תהיה לך בעיה למצוא אופציות לרכב בעלויות נמוכות יותר (לא יחסר מי שירצה שתעבדי עם הסוס שלו, לא ככה?)
 

kenz

New member
אני חושבת שזה מאוד תלוי מאיזה מקום את באה...

אני לא מחפשת להתחרות, אלא סוג של למידה, שיפור והתקדמות אישית, ואני מוצאת אותה בכל מצב כמעט. בין אם זה לעבוד עם סוס ירוק, או סוסי בי"ס, או סתם סוסים של חברים מדי פעם...
אני כן נמצאת באיזה שהוא מצב בו אני לא "חייבת" את הרכיבה. לבוא, לטפל, ללטף, אפילו ריח של חווה עושה לי את זה :) אנחנו כנראה מזקנים ביחד.
כשהסוס שלי צלע והוצאנו אותו לשנה חופש, (בהוצאנו אותו, אני מתכוונת לאני ועצמי...) היו לי אופציות לרכב, אבל אף אחת לא "דבקה", לא נהנתי כמו שנהנתי איתו, כי היה איתו משהו מעבר לסתם רכיבה.
ואני אכן נמצאת במקום אחר, אבל לשאלתך, כן, אני לקחתי שיעורים על כל מיני "בררות" למיניהם, כי היה חשוב לי להמשיך לרכב, בזמן שאני מחזיקה את הסוס שלי. (ולו רק כי בתור מדריכה אסור לי להחליד...), ולא ידעתי אם הוא יחזור לעבוד אחרי זה.
מצד שני (הראשון), אני לא יכולה להגיד שלא חשבתי לפעמים על הרעיון של לתת לו לעבוד בבי"ס, (אם הוא ימצא מתאים, ולא רק תחת עיני הפקוחה...) ואולי להעביר אותו לחווה אחרת, שיעבוד שם ויוזיל קצת את העלויות שלו.
אבל עדיין יהיה שלי, ואני אוכל לשים עין, ותהיה לי את הזכות להגיד "די" מתי שאני ארצה.
מצד שני (שני)... סתם רציתי לכתוב את זה, אין לי באמת עוד צד.
 

jgut

New member
חשוב לי להדגיש

שאני לא חושבת שלמסור\למכור סוס לידיים טובות, זה דבר שלילי.
בעבר עזרתי לשדך למספר חברים סוסים שהיו למסירה כי הגיעו לגיל מבוגר והבעלים שלהם לא יכלו יותר להחזיק בהם.
העניין הוא שלא תמיד הסוסים האלה מגיעים לידיים טובות. מכיוון שיצא לי לראות ידיים גרועות, זה מאוד מקשה עלי לעשות את הדבר עם הסוסים הפרטיים שלי. אני לא שוללת את זה בכללי, אבל אם *אני* יכולה להחזיק סוסים שאינם עובדים ונתנו לי עבודה במשך הרבה שנים, אני מאמינה שאני חייבת להם להזדקן בכבוד בתנאים הכי טובים שידי משגת.

אגב במקרה שלי, אני מחזיקה אותם במקום בו אני יכולה למצוא להם פתרון שמתאים ליכולות שלהם ולצרכים שלהם. יש לנו רק סייג אחד, שכרגע אין לנו מרעה (היה עד לפני חודש, אולי נמצא בקרוב אחר).
אני גם מסכימה שסוסים שעובדים ברמת היכולת שלהם, שומרים על חיוניות.

בקיצור בגדול את צודקת. בקטן, אני מעדיפה לשמור אותם אצלי כל עוד אני מספקת להם את כל מה שהם צריכים.
 
באותה ההזדמנות

אני רוצה לציין כאן את הוטרינרית איילת כץ שטיפלה בסוסה שלנו לפני כשלוש שנים בתקופת חייה האחרונה, הגיע להרדים. בצורה המקצועית ביותר,עצמה לה את העיניים בכבוד ונשארה לידינו .
לא הסכימה לקחת תשלום כמחוות כבוד לסוסה.
 
חצי קשור

אני רק רוצה להגיד לך,
בלי קשר להאם זה חיית מחמד, או כן עוד סוס או לא עוד סוס.
רוב סוסי הספורט שאני מכירה צריכים מנוחה, וצריכים שנה בלי להתחרות.
בלי קשר לגילם.
מכוון שהסוס שלך במצב טוב, אין שום סיבה שבעוד שנתיים לא תוכלי להתחרות עליו.
כרגע זה בטח נראה לך לא אפשרי. אבל את תתפלאי לראות באיזה כוחות הוא יחזור אחרי מנוחה.
אז זה ממש לא סוף פסוק מבחינתו, ומבחינתך עם הספורט איתו.
כרגע את רואה את הדברים קצת כאילו זה הסוף, אבל את עוד תראי שזה ישתנה, מבטיחה לך :)
 

hanyou12

New member
אנחנו בעיקרון מסכימים

גם ציינתי שזו לא הקבלה ממש טובה כי העלויות לא ניתנות להשוואה. אבל אני חושבת שמי שמחזיק סוסים (וזו גם הדיעה של חלק מאנשי הפורום לדעתי), צריך לקחת בחשבון שסוס לא יכול לעבוד נונסטופ עד סוף חייו. מן ההגיון שמתישהו יפרוש לפנסיה ומאחר ורוב האנשים באמת נקשרים לסוס ואוהבים אותו ולא רוצים להיפרד ממנו, חייבים לקחת בחשבון את תקופת ה"נטל" הזו... ואם מישהו לא יכול להרשות לעצמו את זה, אז שלא יחזיק סוס, או שיחזיק אותו בידיעה שמתישהו ימכור אותו ויחיה בהשלמה עם ההחלטה הזו.
אני יודעת שכשקונים סוס בן 6 לא בהכרח יודעים מה יהיה המצב הכלכלי כשהוא יהיה בן 20, אבל צריך לקחת בחשבון שעלול להיות פחות טוב כלכלית ולהשלים עם ההחלטה שיהיה צורך להיפרד ממנו עוד בחייו. אי אפשר לתכנן את החיים אבל אפשר לבנות כמה תכניות חלופיות וההשלמה עם העובדה שאולי צריך להיפרד תחסוך כאב לב אחר כך.
שטוב בכלליות אנחנו מסכימים, אני פשוט הייתי רוצה להאמין שמי שמחזיק סוסים מסוגל לעמוד בכל ההוצאות כמו שבעלים של כלב זקן ופנסיונר מסוגל. ברור לי שזה לא כך ומפה ההבדל.
 

popi199

New member
משהו שמתקשר עם הנושא

לפני שנה וחצי מסרתי את העיזים שלי אחרי הרבה לבטים.
מדובר בשתי עיזים שהיו אצלי מגיל ינקות, אחת ממש גדלה אצלי בבית עד גיל חודש וינקה מבקבוק.

הן חיו בגדרה וכל יומיים בערך הייתי מוציאה אותן לטיול והן היו הולכות אחרי כמו כלבים, הן היו אצלי המון זמן והייתי מאוד קשורה אליהן אבל שמתי לב שכבר לא היה לי זמן להוציא אותן לטיולים. אז בסוף מסרתי אותן לבית שחשבתי שהוא טוב מספיק וגם אמרתי להם שבמקרה שהם לא רוצים אותן כבר שפשוט יחזירו לי אותן.
היום גיליתי שהן נגנבו, ומי כבר יכול לגנוב אותן? סביר להניח שבדואים ואני מרגישה ממש אשמה, זה רק מחזק לי את ההרגשה שאין סיכוי שאני אמכור או אמסור חיה אלא אם כן כבר איןלי כסף להחזיק אותה.


אוף, אין מבאס מזה...
 

jgut

New member
נשמע מוכר ועצוב :(

גם אצלנו יש עיזים שהן חיות מחמד. היתה בעיה שהיו שני זכרים שלא הסתדרו ומסרנו אחד מהם לבית טוב. הסוף היה דומה...

למרות שזה יכול לקרות גם אצלנו, זה עדיין נותן תחושה של "למה מסרנו אותו..."
 

popi199

New member
לגמרי

זה רק אומר שאין תעודות ביטוח, זה היה בית טוב, ביקשתי שיחזירו במקרה הצורך ובכל זאת קרה מה שקרה, ששמעתי את זה זה רק חיזק את מה שאני חושבת על הנושא.
אני גם מבינה שזה קשה לגדל סוס זקן שלפעמים ההוצאות שלו נעשות יותר ויותר גדולות ואני מרגישה את זה על בשרי, שיקגו בפנסיה אצלי כבר יותר שנים ממה שעבד אבל המחשבה שמשהו כזה יקרה לו היא פשוט לא מתקבלת על הדעת.

לפני כמה זמן התפרסמו תמונות של סוסי ספורט שהתחרו בישראל ועכשיו הגיעו לרשות הפלסטינית, אני בטוחה שהסוסים האלה נמכרו לבית טוב אבל התגלגלו. זה ממש מייסר לחשוב שבעל חיים שהיה שלך נמצא במקום כזה.
 

kenz

New member
לגבי הסוסים בפסקה האחרונה...

לפחות כמה מהם, שאני מכירה, הגיעו לסוחרים אחרי שהפסיקו להתחרות בגלל בעיות כאלה או אחרות ולא מצאו קונים "ראויים" (שישלמו טוב)...
ואחד מהם אני מכירה אישית, וכל כך נורא לי לראות אותו ככה.
 

popi199

New member
מזעזע

לפעמים יש מצבים שעדיף להרדים את הסוס מאשר לתת לו להתגלגל.
 

jgut

New member
וואו. בדיוק הוטרינר

שלי אמר דברים הפוכים על סוסי ספורט. הוא דיבר על ווסטרן (כניראה בגלל שיותר קל למצוא להם בתים לטיולים). גם הרבה מהרוכבים המתחרים מטיילים בנוסף.

איך אותם סוסים הגיעו לרשות?
 

popi199

New member
לא בדיוק ידוע

אחד הסוסים האלה היו אצלינו אבל אצל בעלים פרטיים שמכר אותו אמנם לסוחר אבל עקב אחריו והסוס כן מצא בית טוב בחוות ספורט במרכז, אחכ כנראה התגלגל...היה סוס לא פשוט מבחינה התנהגותית למיטב זכרוני...

הגיוני שבאיזשהו שלב הסוסים האלה מצאו דרכם לסוחרים...


יש הבדל, אני לעיתים רחוקות יצאתי לטיולים כשעבדתי עם הסוסים שלי בספורט, זה תמיד נראה לי כמו משהו שצריך למצוא לו זמן ואם יש זמן אז עדיף להתאמן במגרש, למען האמת התחלתי ממש לצאת כשהסוס המבוגר שלי התחיל עם בעיות רגליים והפסקתי לעבוד במגרש ולרוב טיילתי. אחכ קניתי סוסים כשירים לעבודה ושוב המעטתי לצאת ועכשיו אני שוב התחלתי לטייל אני חושבת בעיקר שבגלל ההבנה שהסוס שלי צריך להוריד הילוך אם אני רוצה לשמור עליו במצב טוב לאורך שנים.
גם יש הבדל בין הקווטרים לבין סוסי הספורט באינגליש, כשהסוס שלי טייל ( המבוגר) אנשים חשבו שהוא קטסטרופה בטיולים, הוא היה ממש לא זהיר בשטח ולא הסתכל בכלל לאן הוא הולך היה מועד המון, הרבה פעמים היה מתחמם ואנרגטי...איכשהו זה ממש לא הפריע לי כי הוא היה סוס ממש עדין והרגשתי איתו מאוד בטוחה אבל אני זוכרת שהלכתי פעם לטיול עם קבוצה של רוכבי ווסטרן וכל סוסי הקווטר הלכו עם האף בריצפה ורק שיקגו בקדימה הולך כולו מחושמל...ואז עצרנו כולם קשרו את הסוסים שלהם למין שיחים גדולים כאלה וכולם עמדו בשקט ורק הסוס שלי באיזשהו שלב לקח את השיח איתו והתחיל ללכת... באותו יום ההבדלים בהחלט היו ניכרים. שלא לדבר שכשהוא יצא מהקרון המדריכה שאלה ״ למה את צריכה סוס כזה גדול? איך מאכפים את הדבר הזה?״ ובאינגליש הוא בכלל לא נחשב כזה סוס גדול...
 
למעלה