שיחות עם אנשים

jgut

New member
שיחות עם אנשים

התלבטתי האם לפתוח את זה בסכמ"ש או לחוד.
היו לי מספר שיחות, בעקבות זה שבסוף העונה אני אמורה להוציא את דאנס לחופש ולא ברור האם אני אחזיר אותו לאימון אחרי. היו כל מיני דברים שהפתיעו אותי. חלק מהדברים לטובה וחלק לרעה.

היו אנשים שהציעו לקנות ממני את הסוס כדי להתחרות איתו. הם ממש לא הבינו למה אני לא רוצה למכור אותו. במקביל מספר אנשים לא הבינו למה אני לא מוכרת את שני הסוסים וקונה משהו חדש. היו כאלה שהסבירו לי שאני צריכה לשחרר אותם הלאה, לאנשים אחרים שיוכלו להתחרות איתם או לעשות עליהם ב"ס. כאילו שאני מעכבת את ההתפתחות האישית של הסוס מלנצח תחרויות.
דווקא בהקשר זה, המאמן שלי הפתיע אותי לטובה. הוא בין הבודדים שתומך לגמרי בכך שהסוסים צריכים להישאר אצלי ולהזדקן בכבוד (הוא והמפרזל).
פתאום קלטתי שיש פער ענק בין איך שאנשים שונים תופסים את תפקיד הסוס בחיים שלנו ובחייו שלו. זה לא משפיע עלי מבחינת הדרך שאני הולכת לנהוג, אבל כן גרם לי לחשוב על הפערים.

בשיחה אחרת שהיתה לי עם הוטרינר שלי, עלו הנושאים האלה והסיבות שבגללן אני לא רוצה למכור. למי שלא יודע, אז יש שתי סיבות עיקריות שבגללן אני לא רוצה למכור אותם:
1. אני קשורה אליהם בצורה הכי אגואיסטית שיש.
2. ראיתי לאיזה מקומות סוסים יכולים להתגלגל. אני לא יכולה לסבול את הרעיון שהם יגיעו לידיים לא הולמות.

הוטרינר שלי סיפר שבדיוק היה להם (מספר וטרינרים מהתחום) שיחה בנושא של סוסים זקנים. לפי הנסיון שלו, הרבה סוסי ספורטי שהוא טיפל בהם, מטופלים יחסית טוב עד סוף ימיהם. כלומר הוא יודע להגיד איפה הם כיום, מה מצבם הבריאותי וכו'. לצערו הוא לא יכול להגיד את אותו הדבר על סוסי טיולים וב"ס. זה דבר שהפתיע אותי, כי הייתי בטוחה שסוסי ספורט מתגלגלים לטיולים וב"ס ומשם לא ידוע מה קורה איתם. מהנסיון שלו, סוסי ספורט מטופלים יותר טוב במהלך השנים (אך עדיין במקביל מופעל עליהם יותר לחץ). את זה הוא סיפר לי, כשדיברנו על הפער שיש בין אהבה לסוסים לבין התעסקות בהם בספורט.

העלתי פה כמה נושאים והייתי רוצה לדעת מה אתם חושבים על כך.
על מקום הסוס בחיינו, על התפקיד שלו בחייו.
האם הוא כלי לספורט, או בעצם חיית מחמד שאנחנו גם עושים איתה ספורט?
מה הנסיון שלכם עם סוסים זקנים? מה קורה איתם? כיצד אתם נוהגים עם הסוסים המתבגרים שלכם?

נ.ב. הזדקנות של סוס במקרה הזה, אינה קשורה לגיל. היא קשורה יותר למה שעשה בחייו, איך טיפלו בו ואיפה זה משאיר אותו היום.
 

popi199

New member
לא כל כך

מובן לי אם את נמצאת באיזה סביבה שואפת תחרויות במיוחד, לי זה נראה תמוה למכור סוס שאת אוהבת וקשורה אליו כי הוא ״מבוזבז״ כשהוא לא מתחרה.

עכשיו הסוס הצעיר שלי נמצא כביכול במצב שכדאי לי למכור אותו כי הוא בן חמש עשרה, יש לו המון ניסיון בעבודת מגרש , אני יכולה למצוא איזה ילדה עם אבא בעל כיסים עמוקים שרוצה מאסטר סקול לתחרויות ברמות הנמוכות יותר ולצאת מורווחת אבל ברור לי שזה בחיים לא יקרה וגם הסוס הזה ישאר אצלי עוד שנים רבות ויגיע למצב שלא יהיה שווה אגורה שחוקה כי סוס זה בשבילי לגמרי חיית מחמד ואני לא רוצה גם שהוא יחזור לקפוץ או להתחרות אני רוצה שיהיו לו חיים טובים ונוחים, בגלל שיש לו נקודת פתיחה יותר טובה מהסוס היותר מבוגר אני מקווה שאני אוכל עם תחזוקה נכונה להמשיך לעבוד איתו עד גיל מאוחר.

מה שאני יכולה לומר על הזדקנות של סוסים מהניסיון שלי שזה בא מאוד מהר ברגע שהסוס יוצא משגרת עבודה, הסוס שלי היה הרבה יותר מאוזן פיזית ונפשית כשיצא לעבודה אפילו קלה יום יום.
בגלל זה אני במקומך הייתי מנסה להשאיר את הסוס תחת שליטתי ואחרי חופש שהווטרינר חושב שמגיע לו הייתי מחזירה אותו לאיזשהו סוג של עבודה שהסוס מרגיש בה בנוח.
למצוא מישהו שיטפל כמוך בסוס שלך במיוחד אם את לא בסביבה זה לא דבר פשוט, אם תוכלי למצוא מרעה קרוב לבית זה נראה לי המצב הכי טוב בשבילו, אם זה לא בנמצא אז אם הוא חי בגדרה ויוצא יום יום או אפילו חמישה ימים בשבוע לעבודה קלה במגרש או טיולים נשמע לי גם פשרה מצוינת.
 

jgut

New member
אני נמצאת בחווה מתחרה

שהבסיס שלה הוא הספורט. היא ממש מוגדרת כחווה ספורטיבית.
גם מי שמגיע מבחוץ לחווה, לרוב זה אנשים שבאים מעולם התחרויות. כי חלק מהם מגיעים להתאמן עם הסוסים שלהם בסביבה שאינה הבית. אחרים מגיעים כי אין להם מגרש עם תשתית החלקה בחווה שלהם.
אז כן, אני נמצאת בסביבה שואפת תחרויות.

ואני אספר לך משהו שישעשע\יעציב אותך. הסוס הצעיר שלך - צעיר בשנה מהסוסים שלי. רק אצלנו הם נחשבים מבוגרים. גם אצלי הסוסה עבדה פחות קשה במהלך חייה, אז אני מניחה שהיא תוכל להמשיך לעבוד ליותר זמן.
הסוס כניראה יכול לעשות עוד כמה עונות, השאלה באיזה רמה. הוא בטוח יוכל לעשות ב"ס וטיולים.
עדיין מגיעה לו תקופת חופש, אחרי הכמה שנים האחרונות. הוא אצלי עוד מעט שלוש שנים בהן הוא התחרה. כשקניתי אותו נתנו לו כמה חודשים חופש שעשו לו פלאים. באותה נקודת זמן, החופש היה שחרור וקצת טיולים בחוץ (הליכה וטרוט). הוא הגיע אז צולע ועבר כמה טיפולים. אני לא רוצה שהוא יחזור למצב שבו הוא הגיע. לכן אני חושבת שחופש יעשה לו טוב ובהמשך נחזור לעבוד איתו בהתאם למצבו.
גם אני חושבת שאם אמצא פתרון קרוב לבית זה יהיה הכי טוב. אנחנו מחפשים ולכן אני מנסה להבין איזה גודל של שטח הוא צריך כדי שיהיה לו טוב.
בעלי הבית שלי גם כן רוצים לסדר שטח לסוס שלהם, אז אולי אוכל לצרף אותו.
 

popi199

New member
לא מעציב בכלל

הסוס שלי בעיני הוא בוגר, כמובן שהוא לא צעיר אבל הוא בודאי גם לא זקן וכך גם לא הסוסים שלך, אבל ברור לי שבעולם התחרותי זה נחשב אפילו מבוגר מאד.

כעקרון כשקניתי את הסוס הזקן הוא היה בן 14 ולא עבר בדיקת קניה אבל כל כך התלהבתי ממנו שלא יכולתי לוותר עליו וקניתי אותו (אמנם במחיר זול משמעותית אבל הוא עדיין לא עלה בזיל הזול) היום הוא נחשב נטל כל הזמן המשפחה שלי אומרת לי שהם חושבים שזאת הייתה טעות לקנות אותו אבל אין לי שום חרטה על זה שקניתי אותו כי נהניתי ממנו מאד במשך כמה שנים וכמו שנאמר פה אני מרגישה שאני חייבת לו, כל עוד אני יכולה, לדאוג לרווחתו בשנים האלה היו לו אפציות למסור אותו לכל מיני ״בתים חמים״ במשך השנים אבל אני יודעת שאם הייתי עושה את זה פשוט לא הייתי יכולה לישון טוב בלילה, אז עכשיו הוא בגדרה בחצר האחורית עם החמור שלו שהוא מאוד אוהב ובסהכ יש לו חיים לא רעים, זה לא האידיאל אבל גם לא תנאים רעים.

לדעתי כשאת מוצאת לו פתרון את צריכה להיות בטוחה במאה אחוז שזה לא רק מתאים לסוס אלא גם מתאים לך ואת מרגישה בנוח עם הפתרון הזה.
 

kenz

New member
סוסים סוסים סוסים...

אהבתי את סיבות 1 ו-2. אני כל כך מזדהה.
אני בעלים שלסוסון שכנראה מגרד את ה26 בקרוב (השערה נחמדה).
בינתיים הוא עובד, ומדהים יש לציין.
השבוע הוא קפץ עם תלמידה (מדי פעם אני נותנת לתלמידים שלי, תחת עיני הפקוחה, לעשות עליו שיעורים), נחת לא טוב, ולא דרך על הרגל. ירד לי הלב לתחתונים. פניל ויומיים בלי עבודה (אבל עם יציאה לגדרה), והוא כמו חדש.
אבל כמו אצלך, להתחרות איתי הוא כבר לא יתחרה, הוא עובד נחמד במגרש, הוא מטייל מקסים (בעיקר עם בעלי), וכל הזמן מרחפת השאלה מתי זה יסתיים. מתי אני, כמו שאנשים אחרים אומרים - לא רק אחזיק סוס בשביל לרכב לכיף או לטייל פעם בשבוע, אלא סתם "בלי סיבה".
אנשים לא מבינים שהסיבה היא שהוא נתן לי כל כך הרבה כל השנים, שאני אתן לו את זה חזרה, לא משנה מה יהיה הסטטוס הרכיבתי שלו.
אני בכלל קניתי את הסוס כי אהבתי אותו, לא כי הוא מתאים לי (והוא לא ממש).
אז לאנשים תמיד יהיה מה להגיד. למה הוא לא עובד בבי"ס, למה אני לא משכירה אותו לפנסיונים מטיילים, למה ולמה ולמה...
אני גם איכשהו מצליחה להבין שאצל אנשים, בעיקר אלה שמטרתם העיקרית היא תחרות, אין את הנאמנות הזו. בד"כ.
כי סוס שלא מספק את הסחורה, הוא נטל ומעמסה (ויקרה במיוחד), אז יש את הזורקים, יש את המוכרים, ויש את הבודדים שיכולים להרשות לעצמם להחזיק עוד סוס (ואז הם פנסיונרים בכבוד).

אגב, אני לא יודעת כמה את משלמת, או כמה את מוכנה להוציא, אבל אם את רוצה את יכולה לקפוץ אלינו ולראות אולי מתאים לך... יש גדרות (לא ירוקות), יש אוכל טוב, תאים טובים, ואנשים נחמדים :)
 

jgut

New member
אני מקווה שהסוסים שלי

יגיעו לגיל 26 (עוד 10 שנים, יחי ההבדל) ויוכלו לעבוד. אני לא בונה על כך. אני מודעת לכך שבשלב כלשהו הן יהפכו לנטל. אני רק מקווה שזה לא ירגיש לי ככה.
כרגע אני מדברת על להחזיק אותו כמה חודשים "בלי סיבה". בהמשך הוא יוכל לחזור לעבוד. הוא עבד קשה בחייו וזקוק לחופשה. בהמשך הוא יכול להיות סוג של סוס ב"ס, סוס רכיבה טיפולית וסוס טיולים. אל שלושת האפשרויות אני מתייחסת באופן מסתייג.
כן אולי הוא יוכל להתחרות, אבל לא בטוח שאני ארצה שהוא יתחרה.
אם הוא יהיה סוס ב"ס\טיפולי כמו שהסוסה שלי עובדת, אז זה בסדר מבחינתי. כי היא לא סוסת ב"ס באופן מלא, היא עושה מעט מאוד שיעורים בשבוע והכל קורה עם מדריכים שאני סומכת עליהם.
בתור סוס טיולים, אני מתכוונת בשבילי, כבר היום הוא סוס טיולים מעולה (חוץ מזה שהוא איטי במיוחד).

ניראה לי שאנשים פשוט לא חושבים מה קורה הלאה עם הסוסים שלהם, ברגע שהם לא אצלם.
 

giri

New member
אני לא חושבת שאנשים לא חושבים

אני יכולה להעיד על עצמי שאני בהחלט חושבת, וכן מצאתי לסוס שלי איזשהו פתרון שהרגשתי איתו מידה מספקת של שקט נפשי, אבל זה לא פשוט.
בשבילי, להוציא סוס לפנסיה אומר דה-פקטו לוותר על הרכיבה לתקופה מאד ארוכה. 10-15 שנה שהסוס יכול להיות בפנסיה, ובינתיים בתכלס אין לי שום יכולת להחזיק סוס נוסף. כספית זה סיפור מאד לא פשוט.
כמובן שאם אפשר לעמוד בזה זה יופי... אבל אני בקושי גירדתי את הסכומים להחזיק אותו לבד כשלא היה לי חצי פנסיון, והמשמעות היא לוותר על בערך כל דבר אחר בחיים שלי, ואני יודעת שאני בדעת מיעוט פה אבל סוסים הם לא כל החיים שלי, וזה ויתור גדול מדי. אז האפשרות לסוס בפנסיה היא או למצוא לו בית מתאים, או לא לרכב עד שהוא נפטר. זו בחירה מחורבנת, וזו אחת הסיבות שאני בחצי פנסיון היום ולא רוכשת. זה לא אומר שלא ישבר לי הלב כשאצטרך להפרד מצ'ואי, אבל אני פשוט לא יכולה לעמוד בהתחייבות לדאוג לו בזקנתו.
 

jgut

New member
אני חושבת שהמקרה שלך קצת שונה

את מכרת סוס שעדיין עובד ויכול לעבוד לבית הבא.
לא חיכית שלא יהיה מה לעשות עם הסוס ואז חיפשת איך להיפטר ממנו.

חוץ מזה, אני לא יודעת האם את מייצגת את הרוב. לדברי הוטרינר שלי דווקא סוסי ספורט כן מגיעים בסופו של דבר למקומות טובים ולו רק בגלל "תהילת העבר" שלהם.
בתכלס, זו הסיבה שהסוס שלי הגיע אלי.
 

giri

New member
זו באמת שאלה מעניינת

רוב סוסי הספורט החזקים מהענפים שאני מכירה הגיעו אח"כ לעבוד ברמות נמוכות יותר באותו ענף, או לבתי ספר.
 

popi199

New member
השאלה

אם הדרך היחידה להשתפר ברכיבה או להתחרות זו דרך שמחייבת סוס פרטי?
אני חושבת שיש דרכים להתקדם בלי לקנות סוס, נכון שזה פחות פשוט אבל מצד שני זה גם פחות מחייב מסוס פרטי אז זה עובד לשני הכיוונים.

האמת היא שלפני שקניתי את כתם לא הייתה לי כוונה לקנות סוס נוסף ובכלל הדיבור היה שאני אקח את כתם ואעבוד איתו בצורה קבועה ואז גם אצא איתו לתחרויות אבל אחרי תקופה לא ארוכה עלה הצורך למכור אותו וקניתי גם בגלל שכבר אהבתי אותו ורציתי להמשיך איתו ובזמנו גם לא היה סוס אחר שמתאים לדרישות.

ברור שלפעמים אין את האופציה הזאת אבל לפעמים כשזה קיים זה עדיף על סוס פרטי ופתרון מעולה למי שאין לו את האפשרות להחזיק שני סוסים.
 

giri

New member
אני תוהה על אילו אופציות את מדברת

חצי פנסיון? או רכיבה במסגרת אחרת?
אני מכירה אנשים שיש להם סידורים אחרים, אבל לרובם יש משהו יותר רציני להציע. כשאתה רוכב ברמה טובה מאד, יש מי שישמח שתרכב בשביל לאמן את הסוס שלו. כשאתה רוכב לא מנוסה במיוחד, סיפור אחר...
בכל מקרה אני מוצאת את הסידור של פנסיון כסידור הכי מוצלח מבחינתי, ומודה שמבחינה רגשית אני לא פחות קשורה לסוס הזה בגלל שהוא טכנית לא "שלי".
 

popi199

New member
רוב הפעמים

בחיים שלי לא הייתי חייבת סוס פרטי בשביל להתקדם או בשביל להתחרות, היו לי סוסים של לקוחות שיכלתי לרכב עליהם ובדרכ באורווה שלנו תמיד היה לפחות סוס אחד עם יכולות נחמדות, נכון שלא מדובר באיזה סוסי על אבל סוסים נחמדים ואתלטים לא צריך יותר.

אני חושבת שלפעמים אפשר עם פתרונות קצת יצירתיים להצליח יופי גם בלי לקנות סוס פרטי, וכמובן שחצי פנסיון יכול להיות גם פתרון ואם זה גם יקר אז במקום לעשות חצי פנסיון בחוות ספורט יוקרתית אפשר לעשות את זה בחווה פשוטה יותר ולהביא לשם מדי פעם מדריך טוב ולפעמים לעשות שיעורים בחווה טובה יותר לא עם סוס שלך.

קיצר, נכון שזה מסובך אבל גם להחזיק סוס זה לא פשוט,לדוגמא אני אמנם משלמת אולי רבע ממה שרוב האנשים פה משלמים על אחזקה כי אני מחזיקה את הסוסים בבית אבל אני לא יכולה לזוז לשום מקום בלי למצוא בייביסיטר לסוסים לדוגמא ואני לא זוכרת את הפעם האחרונה שישנתי יותר מאוחר משש ובבוקר, בכל דבר יש פשרות.
 

hanyou12

New member
משום מה זה נשמע מאוד טבעי

שכלב נחייה נניח, כשהוא מגיע לגיל שיבה (אני חושבת שגיל 6-8 מוגדר ככה להם אם אני לא טועה),מקבל משפחה שתאהב אותו ותגדל אותו פשוט ככלב לשארית חייו. משום מה להרבה אנשים אין את אותה מחשבה לגבי סוסים. יכול להיות כי באמת האחזקה שלהם עולה הרבה יותר משל כלב עבודה שפרש.
אבל משהו נשמע לי כאילו הוא צריך להיות מאוד טבעי בכך שגם סוס עבודה - כמו כלב עבודה - יזכה לפרישה כשיגיע לגיל הנכון לכך (אני מניחה שזה שונה לכל סוס בהתאם לסיפור חייו).
אני חושבת שתחושת הבטן שלך נכונה. היא נוטה יותר לכיוון חיית המחמד והחבר ולא רק כלי העבודה. ברגע שקרתה המהפיכה התעשייתית לדעתי סוסים הפסיקו להיות כלי עבודה והפכו למותרות, לחיות מחמד שאפשר לרכוב עליהן. אני מניחה שאם תשאלי אנשים שמגדלים כלבים לצורך מירוצים תיתקלו באותן שאלות אבל לדעתי למגדלי הכלבים יהיה יותר קל לענות עליהן כי החברה ייצרה לנו נורמה שכלב זה בסדר כחית מחמד אבל סוס זה נטל.
אני חושבת שכל עוד את מסוגלת להחזיק אותו בכבוד ולכלכל אותו תעשי מה שאת חושבת שטוב בשבילו, כמו שהיית חושבת על כלב או על חתול מבוגרים.
לי אין ניסיון לא עם סוסים צעירים ובטח שלא עם זקנים. לא זכיתי עוד בעונג של להיות בעלים של סוס אבל אני חושבת שברגע שהזכות תעמוד לי אני אחשוב על זה גם. ואני חושבת שאני אגיע למסקנה שסוס זה "נטל" בכל מקרה. אנחנו מצדיקים את היותו כזה בכך שאנחנו עובדים איתו ומפיקים ממנו תועלת כלשהי, אבל גם אז הוא אוכל, תופס מקום באורווה, דורש טיפולים וטרינריים וכו'. אז מה ההבדל בעצם? זה שאנחנו לא רוכבים עליו כשהוא סוף סוף נח בערוב ימיו? אני חושבת שהגיל הזה בשביל סוסים מזמן לנו תענוג אחר של להיות לצידם ולראות אותם בצורה אחרת מאשר כחית רכיבה. אנחנו משתמשים בהם ונהנים מהם בצורה אחרת ולכן אני לא רואה את זה כנטל.
כמובן שהכל טוב ויפה כל עוד יש כסף לכך. אבל אם יש כסף לזה כשהסוס עובד, צריך להיות לזה כסף גם כשהוא לא עובד
.
 

kenz

New member
ההשוואה שלך היא לא הכי מתאימה

כלב נחייה, או כל כלב עבודה אחר, שיוצא לפנסיה, הרבה פחות כואב בכיס גם אם מכניסים תחתיו כלב אחר (אגב, מלבד הקושי של העיוור ומשפחתו באחזקת שני כלבים, קיים גם קושי של הכלב הפנסיונר, שהיה רגיל כל יום לצאת עם בעליו, ופתאום עליו להשאר מאחור, והם לא תמיד מקבלים את זה טוב, ולכן הם נמסרים למשפחה אחרת.)
גם אם הוא נשאר אצל העיוור, וגם אם הוא עובר למשפחה מאמצת חדשה (שוב אגב... שנבחרת בקפידה, לא כל משפחה תזכה לפנסיונר).
כלב פנסיונר, הוא גם כזה לתקופת זמן הרבה יותר קצרה. כי תוחלת החיים שלהם אחרת. אז אנשים אומרים, טוב נו, שנה שנתיים והוא כבר מת לבד...
גם התנאים הם בד"כ אותם תנאים, להשאאיר את הכלב איתנו בבית זה הרבה יותר זול מפתאום לשים אותו בפנסיון עד סוף חייו.
אצל סוס זה יכול להיות 10-15 שנה ככה של סוס שלא מקיים את המטרה שלשמה הוא נקנה, ועדיין משלמים עליו. וכיון שהוא כבר מראש בפנסיון, אז חושבים איך להוזיל את זה - ואז סוסים נזרקים בכל מיני מקומות שהשד לא רוצה להגיע לשם...


כשסוס, שהצורך בו הוא לא מתקרב אפילו לקיומי, נקנה, הוא כבר נכנס לדרגת מותרות, וכל אחד קונה סוס מסיבה אחרת. זה רוצה להתחרות, זה רוצה לטייל, זה רוצה לבי"ס וכד'. וכשאותו סוס לא יכול לספק יותר את המטרה הראשונית, (שכל עוד הוא מספק אותה אז ה"נטל" הוא נסבל, כי הבעלים מקבלים את התמורה שלשמה קנו אותו) רוב האנשים לא יחליטו שאולי צריך להפסיק עם הספורט/טיולים/לימוד אנשים... הם ירצו להמשיך בכך, ולשם זה צריך סוס אחר. ורובם לא יוכלו להחזיק שניים.
ואז הסוס הראשון הופף לנטל.
 

jgut

New member
אני חושבת שאחד הדברים הקשים,

לפחות מבחינתי, זה שלגדל סוסים כחיית מחמד זה אינו מספיק. יש משהו שמאוד עוזר לי ברכיבה עצמה. אפילו יותר ברכיבת ספורט שיש לי בה אתגר.
אני מוצאת את עצמי שוכחת מכל הצרות שלי, אחרי רכיבה טובה ומאתגרת. אני צריכה להודות בכך כדי להבין מה אני צריכה.

אז כניראה שאני אצטרך מתישהו סוס נוסף. אני אצטרך להיות מסוגלת לעמוד בהוצאות של שלושתם. אופציה אחרת מבחינתי, היא לעשות חצי פנסיון לתחרויות על סוס שאינו שלי. אז ההתחייבות היא לא לתווך כזה ארוך. אבל אין לי מושג איך ארגיש אם פתאום ימכרו סוס שאני נקשרת אליו.

אחרי החופשה של הסוס, ניראה מה אני עושה איתו הלאה. אם אני לא אתחרה איתו יותר, אני כניראה אוכל לשים את שני הסוסים שלי בחצי פנסיון ב"ס ולעבור לסוס הבא. בפעם הבאה זה יהיה סוס צעיר, כי שני הסוסים הנוכחיים שלי הם בני אותו גיל. סוס שאוכל להמשיך איתו יותר שנים.
אני רק כל הזמן חושבת על כך שאני צריכה להיות מוכנה לזה שמחירים עולים ומשתנים. כרגע אני לא אופטימית לגבי הכלכלה בארץ.
 

hanyou12

New member
זה מעניין

מצד אחד את אומרת שלגדל סוס כחיית מחמד זה לא מספיק ושאת מוכרחה להתייחס לפן העסקי/תחרותי/מקצועי שבתחום, ומצד שני את מפחדת שימכרו סוס שתיקשרי אליו. אני לא בטוחה שיש עוד תחום דומה לזה מבחינת החוסר בקו אדום שמפריד בין חיית עבודה לחיית מחמד כמו סוסים...
זו בהחלט תהייה קשה...
יכול להיות שאם תעשי את ההפרדה בין הסוסים שהם שלך ושאת מגדלת כי את אוהבת וקשורה אליהם, לבין הסוסים שאת משתמשת בהם כדי להשיג את מה שאת רוצה מהמקצוע, יהיה לך יותר קל לעשות את הצעד של לקחת חצי פנסיון. כמו שהאנשים שאת עובדת איתם הם לא המשפחה שלך. יהיה לך נורא עצוב אם תצטרכי להיפרד ממישהו מהם אבל את יודעת מראש שההעסקה היא לא לתמיד (אני רואה את זה מאוד טוב עם כל מיני חברים שמשתחררים בעוד שאני בקבע). כמובן שההקבלה הזו גם היא לא מושלמת כי אני לא אחראית על אנשים שעובדים איתי כמו על סוס אבל עדיין... אני חושבת שיש בזה משהו.
אין באמת אף אחד שאת מספיק סומכת עליו כדי למכור לו את הסוס שלך? מה אם תנסחי איזה חוזה החכרה - משהו שיצויין בו שהרוכש מתחייב להחזיק בבעל החיים למשך כל תקופת חייו (של בעל החיים כמובן), ואם יימצא שאינו כשיר לכך הסוס יוחזר אלייך? אני יודעת שצער בעלי חיים עושים ככה עם הסוסים שהם מצילים. אף אחד לא קונה את הסוסים שלהם אלא מקבלים אותם חינם אבל הסוס לעולם לא שייך לאדם שקיבל אותם אלא לעמותה ואם הוא לא מסוגל להחזיק בהם הם לוקחים בחזרה. בזמנו אני זוכרת שמאוד רציתי לקחת מהם סוס אבל בגלל אותן דילמות (מה יקרה אם לא אוכל לרכוב עליו מסיבה כזו או אחרת), פלוס שיקולי עלות וויתרתי על זה.
עוד נקודה למחשבה שקשורה להסתכלות שלנו על התחום: אם את טוענת שאת נקשרת לחיות (ואין לי ספק שזה אכן כך), את חייבת לקבל את זה שבסופו של דבר "נגמר הסוס" ומעצם ההיקשרות הזו להבין שחייבים לוותר לו ושמגיע לו החופש והמנוחה. אם לא היית רגישה לכך לא היית מתמודדת בכלל עם הדילמה אבל מאחר ואת מתמודדת איתה רצוי שתבהירי לעצמך איפה את על הספקטרום - עד כמה ההיקשרות שלך היא באמת לחיה או להרגשה שהיכולת שלה להרכיב אותך עליה גורמת לך. סתם עוד משהו שעלה לי לראש...
 

jgut

New member
בעיני זה קצת יותר מורכב

לגדל סוס כחיית מחמד זה לא מספיק בעיני בתור כלל, לא בתור פרט. כלומר הסוסים שיש לי היום יכולים להישאר בעיני כחיית מחמד. אבל אני כן רוצה לרכב וכספורט. זה לא חייב להיות עליהם. אגב, הם לא בדיוק חיות מחמד, כי גם ב10 שנים הקרובות אני יכולה להנות מהם, רק לא בהכרח לספורט.
הסיבה שזה מסתבך, זו כמובן הסיבה הכלכלית.
אז אני מודעת לבעיה. קצת קשה לי עם הפתרונות. אני מניחה שכל אחד מהכותבים פה נתקל בתחושה הזו ועשה את הבחירות שלו. הבחירה שלי היא לשמור את הסוסים ולבדוק מה האפשרויות האחרות. אבל מותר לי לקטר

אני לא רוצה להתייחס לסוסים של אחרים אחרת. זה ניראה לי לא הוגן כלפי הסוס. לשמחתי מדובר בתחביב ולא במקצוע, אז אני החיים שלי קצת יותר קלים.

אני לא רוצה למכור אותם. זה מעבר לאמון. זה עניין של תפיסת עולם.
והנה סיפור מהשבוע האחרון - בדיוק חברה נתקלה בחווה כלשהי בסוס שנמסר בחוזה אי-מכירה שכזה. נחשי מה? הוא נמכר הלאה, בניגודל לחוזה. הוא לא הראשון ובטח לא האחרון.

אני מקבלת את זה שנגמר הסוס. הוא לא באמת נגמר, אבל נגמר לתקופה ולתפקיד מסויים. גם ברור לי איפה אני על הספקטרום. כמו שכתבתי יש פה חבר'ה עם נסיון במצב דומה. אז אני מעוניינת לשמוע את החוויות שלהם. אני שמחה שגם את הגבת, כי מעניין לראות איך זה ניראה מנקודת מבט אחרת. זה נותן פרספקטיבה...
 

giri

New member
בדיוק עמדתי לכתוב שחוזה כזה לא מחייב אף אחד

בעולם שבו אין טיפה של אכיפה בנושאים הללו, וסוסים מגיעים למקומות שראינו מהעיתונות השבוע, צריך לקחת בחשבון שסוס שיצא מהידיים שלך - יצא מהידיים שלך, מכל הבחינות.
אגב, הניו, אם את מחכירה את הסוס שלך כי את לא יכולה להחזיק שניים, קונה סוס חדש, ובשלב כלשהו הסוס הראשון "נוחת" עלייך כי המחכיר לא יכול להחזיק אותו (או לא מעוניין) והוא מספיק הגון כדי לעמוד בהסכם, מה אז? מאיפה תממני את זה?
וכן, זה הכל בסוף מגיע לכסף.
עם כל הכבוד לעקרונות, יש סכומים שאנחנו לא מסוגלים לעמוד בהם. אם את כבר מחזיקה סוס נוסף, ואת לא יכולה לממן שניים, זה הופך להיות שאלה של את מי מהם את זורקת (משתמשת במילה חזקה בכוונה).
 

hanyou12

New member
חבר שלי כל הזמן אומר

שאני נורא נאיבית. הלוואי והמציאות הייתה שכשמוצאים לסוס (או לכל בעל חיים) בית זה היה לתמיד ואפשר היה לסמוך על מי שנתנו לו אותו... אני מבינה מהנסיון שלכן שזה לא ככה...
אם ככה אני סוג של שמחה (וגם סוג של עצובה), שאני לא צריכה להתמודד עם הדילמה הזו.
jgut אני מאחלת לך שתמצאי את שביל הזהב ותצליחי לשמור אותו קרוב אלייך ולראות אותו מתבגר הייטב!
 
אהבה מול כלכלה

אני לא בטוחה שהשם שבחרתי לשורת הנושא ממש מתאים אבל אסביר.
מניסיון,קשה מאוד לטפל בסוס מבוגר או סוס שסובל מבעיות בריאותיות. ההוצאות יכולות להגיע לאלפי שקלים בשנה, במיוחד שבסוס מבוגר הרי כבר אין "הכנסה" כלכלית מעבודה או הנאת רכיבה.
אם זאת, לעיתים אני נתקלת כאן בתגובות שליליות לרצון למסור סוס, וחבל.
בשלוש שנים האחרונות נאלצנו להרדים שני סוסים מבוגריםבעלי היסטוריה מפוארת שנשארו כאן עד יומם האחרון, והורדמו כשכולנו סביבם נפרדים בצער ובכבוד.
הטיפול השוטף לאורך הזמן לא ממש הסתדר עם חשבון הבנק שצעק הצילו. לכן מבינה את המתקשים לשאת בעול.
כרגע למשל אנחנו מחפשים סוס/סוסה מנוסים לעבודה קלה של 4-5 שעות בשבוע, שישתלבו עם שאר העדר.
לא כאלו שעולים עשרות אלפי שקלים וטוחנים שעות בחוות רכיבה אלא כאלו שבגלל קשיים של הבעלים מחפשים בית טוב עם עדר מאוזן, כאלו שלא רוצים שיתגלגלו לשוק הסוחרים ויגיעו לידיים שלא נדע.... ויצא לנו כבר להיתקל בסוסים שעברו התעללות.
בקיצור.בין לבן לשחור- בין לשמור סוס לכל החיים בלית ברירה או למכור ל"השד יודע מי" ישנו גם אפור. של מכירה במחיר זול או מסירה לידיים טובות שיוכלו להעניק חום אהבה וטיפול מיקצועי.
 
למעלה