שיחות עם אלוהים - לקיחת אחריות
עמוד 32. לא יהיה מדויק לומר - לא באופן שאליו אתה מתכוון - שאתה בוחר את התוצאות הללו. אינך בוחר בהן, בדיוק כשם שאני אינני בוחר בהן. אתה צופה בהן בדיוק כמוני. ואתה מחליט מי אתה לעומתן. אף-על-פי כן אין בעולם קורבנות ואף לא רשעים. כמו כן, אתה אינך קורבן לאפשרויות שבחר הזולת. ברמה מסוימת כולכם בראתם את מה שאתם טוענים שאתם מתעבים - ומכך שבראתם דברים מסוימים, משתמש שבחרתם בהם. זו רמת חשיבה מתקדמת, ולרמה זו מגיעים כל החכמים (מאסטרים) במורדם או במאוחר. מכיוון שרק לאחר שהם יכולים לקבל אחריות לכול, הם יכולים להשיג את הכוח לשנות חלק. כל עוד אתה משתעשע ברעיון, שאי שם יש משהו או מישהו אחרים, והם "עושים את זה" לך, אתה פורק מעתמך את הכוח לעשות דבר מה בנידון. רק אם אתה אומר "אני עשיתי כך וכך", אתה יכול למצוא את הכוח לשנות את הדבר. קל בהרבה לשנות דבר שאתה עושה, מלשנות דבר שעושה אחר. הצעד הראשון בשינוי כלשהו הוא להכיא בכך שאתה בחרת שהדבר יהיה כפי שהוא ולהשלים עם כך. אם אינך יכול לקבל את הקביעה הזאת ברמה האישית, תסכים לה בתוקף הבנתך שכולנו אחד. ואז תחתור לברוא שינוי, לא מפני שדבר הוא לא טוב, אלא מכיוון שהוא חדל להצהיא בדייקנות מי אתה. יש רק סיבה אחת ויחידה לעשות דבר כלשהו : להצהיר ליקום מי אתה. אם משתמשים בחיים בדרך זו, הם נעשים בריאה עצמית. אתה משתמש בחיים כדי לברוא את העצמיות שלך כמי שאתה וכמי שתמיד רצית להיות. יש תמיד רק סיבה אחת גם לאי-עשיית דבר כלשהו: מפני שהוא חדל להית הצהרה בנוגע למי שאתה רוצה להיות. הדבר אינו משקףף אותך. הוא אינו מייצד אותך (כלומר, כרגע, בהווה, הוא איננו משמש ייצוג שלך...). אם אתה רוצה להיות מיוצד במדויק שוב, עליך לפעול כדי לשנות בחייך כל דבר אשר אינו מתאים לאותה תמונה שלך שהיית רוצה להקרין אל הנצח. במובן הרחב ביותר, כל הדברים "הרעים" שאירעו הם אכן תוצאת הבחירה שלך. המשגה אינו בכך שהם נהחרו, אלא בכך שמכנים אותם רעים. משום שאם אתה מכנה אותם רעים, אתה מכנה את העצמיות שלך רעה, שכן אתה בראת אותם. את התווית הזו אינך יכול לקבל, ולכן במקום להצמיד לעצמיות שלך תווית של רעה אתה מתנכר לבריאה שאתה בראת. עיוות אינטלקטואלי ורוחני זה מאפשר לך לקבל עולם, ששוררים בו התנאים הקיימים. לו היית צריך לקבל על עצמך אחריות אישית לעולם, או לו רק חשת תחושה פנימית עמוקה של אחריות אישית כלפיו, היה העולם מקום שונה לגמרי. על אחת כמה וכמה אם כל אחד ואחד היה מרגיש אחראי. האירוניה חריפה כי כמה, והלב מצר שבעתיים, מפני שהדברים האלה ברורים כשמש. אסונות הטבע והפורענויות בעולם - סופות האורנדו וההוריקנים, הרי הגעש והשיטפונות - האנדרלמוסיה הפיסית השוררת בו - לא אתה אישית בראת אותם. אבל מידת ההשפעה שיש לאירועים אלאה על חייך היא בריאה שלך. ... סבל נובע מהשיפוט שלך בנוגע לדבר מסוים. בטל את השיפוט, והסבל נעלם. השיפוט מבוסס לעיתים קרובות על התנסות קודמת. המושג שיש לך על דבר מסוים נוגע ממושג קודם על אותו דבר. המושג הקודם נוגע ממושג מוקדם עוד יותר - והמושג זה ממושג אחר וכן הלאה, כמו לבנים בבניין, עד אשר אתה חוזר אל כל הדבר חזרה באולם המראות אל מה שאני מכנה מחשבה ראשונה. ========= אני הולך לקרוא את הטקסט הזה שוב ושוב.. רק ממנו, אני יכול להפיק כה הרבה.. המילים מאחורי המילים, המידע החבוי כאן כה גדול. התרגילים שאותם אפשר לעשות.. הלכתי לי ברחוב, ראיתי מישהי צועקת על מישהו אחר - למה בראתי את המציאות הזו לעצמי? החלטתי לקחת אחריות על הרחוב בו אני הולך - שלחתי אהבה לכולו - הרחוב השתנה כליל. כולם היו מאושרים ושמחים בו. ד"א, קריאה של עמודים קודמים בספר יכולה להוביל לתובנה גדולה יותר של הכתוב. אוהב, יוסי
עמוד 32. לא יהיה מדויק לומר - לא באופן שאליו אתה מתכוון - שאתה בוחר את התוצאות הללו. אינך בוחר בהן, בדיוק כשם שאני אינני בוחר בהן. אתה צופה בהן בדיוק כמוני. ואתה מחליט מי אתה לעומתן. אף-על-פי כן אין בעולם קורבנות ואף לא רשעים. כמו כן, אתה אינך קורבן לאפשרויות שבחר הזולת. ברמה מסוימת כולכם בראתם את מה שאתם טוענים שאתם מתעבים - ומכך שבראתם דברים מסוימים, משתמש שבחרתם בהם. זו רמת חשיבה מתקדמת, ולרמה זו מגיעים כל החכמים (מאסטרים) במורדם או במאוחר. מכיוון שרק לאחר שהם יכולים לקבל אחריות לכול, הם יכולים להשיג את הכוח לשנות חלק. כל עוד אתה משתעשע ברעיון, שאי שם יש משהו או מישהו אחרים, והם "עושים את זה" לך, אתה פורק מעתמך את הכוח לעשות דבר מה בנידון. רק אם אתה אומר "אני עשיתי כך וכך", אתה יכול למצוא את הכוח לשנות את הדבר. קל בהרבה לשנות דבר שאתה עושה, מלשנות דבר שעושה אחר. הצעד הראשון בשינוי כלשהו הוא להכיא בכך שאתה בחרת שהדבר יהיה כפי שהוא ולהשלים עם כך. אם אינך יכול לקבל את הקביעה הזאת ברמה האישית, תסכים לה בתוקף הבנתך שכולנו אחד. ואז תחתור לברוא שינוי, לא מפני שדבר הוא לא טוב, אלא מכיוון שהוא חדל להצהיא בדייקנות מי אתה. יש רק סיבה אחת ויחידה לעשות דבר כלשהו : להצהיר ליקום מי אתה. אם משתמשים בחיים בדרך זו, הם נעשים בריאה עצמית. אתה משתמש בחיים כדי לברוא את העצמיות שלך כמי שאתה וכמי שתמיד רצית להיות. יש תמיד רק סיבה אחת גם לאי-עשיית דבר כלשהו: מפני שהוא חדל להית הצהרה בנוגע למי שאתה רוצה להיות. הדבר אינו משקףף אותך. הוא אינו מייצד אותך (כלומר, כרגע, בהווה, הוא איננו משמש ייצוג שלך...). אם אתה רוצה להיות מיוצד במדויק שוב, עליך לפעול כדי לשנות בחייך כל דבר אשר אינו מתאים לאותה תמונה שלך שהיית רוצה להקרין אל הנצח. במובן הרחב ביותר, כל הדברים "הרעים" שאירעו הם אכן תוצאת הבחירה שלך. המשגה אינו בכך שהם נהחרו, אלא בכך שמכנים אותם רעים. משום שאם אתה מכנה אותם רעים, אתה מכנה את העצמיות שלך רעה, שכן אתה בראת אותם. את התווית הזו אינך יכול לקבל, ולכן במקום להצמיד לעצמיות שלך תווית של רעה אתה מתנכר לבריאה שאתה בראת. עיוות אינטלקטואלי ורוחני זה מאפשר לך לקבל עולם, ששוררים בו התנאים הקיימים. לו היית צריך לקבל על עצמך אחריות אישית לעולם, או לו רק חשת תחושה פנימית עמוקה של אחריות אישית כלפיו, היה העולם מקום שונה לגמרי. על אחת כמה וכמה אם כל אחד ואחד היה מרגיש אחראי. האירוניה חריפה כי כמה, והלב מצר שבעתיים, מפני שהדברים האלה ברורים כשמש. אסונות הטבע והפורענויות בעולם - סופות האורנדו וההוריקנים, הרי הגעש והשיטפונות - האנדרלמוסיה הפיסית השוררת בו - לא אתה אישית בראת אותם. אבל מידת ההשפעה שיש לאירועים אלאה על חייך היא בריאה שלך. ... סבל נובע מהשיפוט שלך בנוגע לדבר מסוים. בטל את השיפוט, והסבל נעלם. השיפוט מבוסס לעיתים קרובות על התנסות קודמת. המושג שיש לך על דבר מסוים נוגע ממושג קודם על אותו דבר. המושג הקודם נוגע ממושג מוקדם עוד יותר - והמושג זה ממושג אחר וכן הלאה, כמו לבנים בבניין, עד אשר אתה חוזר אל כל הדבר חזרה באולם המראות אל מה שאני מכנה מחשבה ראשונה. ========= אני הולך לקרוא את הטקסט הזה שוב ושוב.. רק ממנו, אני יכול להפיק כה הרבה.. המילים מאחורי המילים, המידע החבוי כאן כה גדול. התרגילים שאותם אפשר לעשות.. הלכתי לי ברחוב, ראיתי מישהי צועקת על מישהו אחר - למה בראתי את המציאות הזו לעצמי? החלטתי לקחת אחריות על הרחוב בו אני הולך - שלחתי אהבה לכולו - הרחוב השתנה כליל. כולם היו מאושרים ושמחים בו. ד"א, קריאה של עמודים קודמים בספר יכולה להוביל לתובנה גדולה יותר של הכתוב. אוהב, יוסי