היא: אני מתגעגעת לאבא. מתי הוא יחזור? אני: אבא מת. הוא לא יחזור. היא: אבל אני רוצה אבא. יש הרבה אבאים. אני: נכון, אבל הם לא שלנו, הם של ילדים אחרים. היא: אבל יש אבאים שאין להם ילדים. אני רוצה שיהיה לי אבא חדש. ילדה בת ארבע וחצי שמתגעגעת לאבא שלה כבר שבעה חודשים.
גם לי יש אח קטן (בן תשע) ואיבדנו את אבא גם כן לפני כמה חודשים. אלא שאחי כלל לא מדבר על האובדן, וכשהנושא עולה הוא תמיד שותק או עוזב את החדר ואינו מוכן לשמוע עליו. אני לא חושבת שאחי הספיק להתגעגע כל כך לאבא שלנו, כי אמא שלי דואגת שתמיד יהיו סביבו דמויות גבריות מבוגרות (בעיקר קרובי משפחה וחברים שלי ושל אחיותיי שמדברים ומשחקים איתו) כך שלא ניכר אצלו שינוי קיצוני באורח החיים. כמובן שעדיף שהוא יעבור את התקופה הזאת עם כמה שפחות געגועים ותחושת אובדן. אבל אני פוחדת שאם הוא לא ידבר עליו או יחשוב עליו או יתגעגע אליו- הוא עלול לשכוח מהר מאוד את אבא..
הוא לא ישכח את אבא שלו, אני איבדתי את אחותי בגיל 9, וגם אני בהתחלה הייתי כמו אח שלך שלא רציתי לדבר, הוא תמיד יזכור אותו, והוא תמיד יתגעגע אליו, ובטח שהוא יהיה יותר גדול הוא ידבר עליו יותר... תתני לזמן לעשות את שלו...
את צודקת. סביר להניח שזה באמת רק ענין של זמן. מה גם שהוא עבר מספיק בתקופה האחרונה, כך שזה לא רעיון טוב ליזום שיחות בנושא ולהכריח אותו להתמודד כבר עכשיו.... אני מצטערת לשמוע על אחותך. עד כמה הזמן שעבר המתיק (עד כמה שאפשר) את ההרגשה המרה הזאת של לאבד מישהו כל כך קרוב?
ההרגשה היא תמיד שמה, ויש הרבה דברים שמזכירים, אבל אין מה לעשות... צריך להתרגל למצב החדש ולהתמודד איתו. תשמעי למרות שאיבדתי אותה שהייתי קטנה, ואת האמת אין לי הרבה זכרונות ממנה, עדיין אני מרגישה שמשהו חסר... אני מקווה שעזרתי לך...