שיחה שהייתה לי......

בת-עמי

New member
שיחה שהייתה לי......

קודם כל מה נשמע???? (מקווה שמצוין) בבי"ח באותה מחלה שהי´יתי בה הי´ה גם מישהו ערבי בן שלושים בערך באחד הימים חזרתי מאיזה טיפול וחיכה לי ערבי בחדר והוא אומר לי היי בת-עמי מה שלומך? ואני בהלם שואלת אותו מאיפה מכיר אותי וכו´ אקיצר הוא גר (בעבר) בכפר ממול והי´ה חבר(אמיתי) של אבא שלי כשהתחילה האנטיפדה הקודמת לא הייתה לו שום בעיה והוא החליט שנגמר והוא לא חבר של אבא שלי והשתתף בזירקות אבנים בידיעה על מי הוא זורק והוא הכיר כמעט את כל היישוב ואז שאלתי אותו מה פתאום שכחת את כל "החברים" שלך פתאום אתה שונא אותנו? הוא קצת גימגם ובסוף אמר זה הי´ה ספוטני היום לפני שהשתחררתי הוא הביא לי איזה פתק והי´ה כתוב בו(ציטוט): כי את יהודי´ה בת-עמי,וגם אבא שלך י´הודי לי הייתה מטרה שאנטיפדה הקודמת להטיש את העם הי´הודי ואת יהודי´ה וזה לא משנה אם אנחנו חברים או לא אז אתם בטוחים שהציונות היא הגזענית????
 
כל הסיפור של השוואת הציונות לגזענות

היה עוד כלי נשק ערבי בלתי מוצלח, בדיוק כמו "נשק הנפט" ו"החרם הערבי". האיבה בין האוכלוסיה היהודית לערבית בא"י החלה עוד הרבה לפני שה"ישות הציונית", קרי מדינת ישראל, קמה כאן. כבר הבאתי מאמר בקשר למאורעות 36 שממחיש את זה יפה מאד. ובאמת, אולי זה המקום לשאול כיצד מצופה מישראלים לחנך את ילדיהם להוקיע את הגזענות כלפי ערבים, כאשר כמעט מדי שבוע שומעים עוד סיפור על ערבי שאתמול היה החבר הכי טוב שלך, והיום זורק עליך אבנים?? ואח"כ עוד מעז לשאול "מה שלומך"... אכן, אנשים מוזרים חיים כאן ממש מתחת לאף.. לא חשוב מה המצב הפוליטי, וגם אילו המצב היה הפוך, לעולם לא הייתי פוגע בחבר שלי (האמת שגם לא במישהו שאיננו חבר שלי, כל עוד לא פגע בי). אני די משוכנע שזה נכון לגבי לפחות 80% מהיהודים בארץ, והייתי רוצה להיות בטוח שזה נכון גם לגבי רוב הערבים כאן.
 
למעלה