שיחה עם עצמי...
מגיע זמן בחיים שלך... שפתאום לפתע הכל נראה לך כל כך מוזר ושונה... את חושבת לעצמך "איך הגעתי למצב הזה לעזאזל? מה קורה פה?" ואז את ממשיכה קדימה... ושמה לב שכנראה האנשים שחשבת שישארו איתך ויתמכו בך ויעזרו ויהיו שם לידך לנחמה בימים הקשים וברגעי אושר ושמחה וחלוקה בימים טובים... הם כנראה לא ישארו... ולא יהיו שם כשתזדקקי להם.. לתמוך.. היחסים נהיים מגעילים.. כבר קשה לנהל שיחה נורמלית... עם אותו אדם שלפני זמן קצר היה לך אחד האנשים הכי חשובים בעולם..ועכשיו, את כבר לא יכולה להמתין לרגע שבו הוא ינתק את הטלפון.. או ילך מהבית שלך.... ושיפסקו הצעקות והמריבות.. פתאום את שמה לב שדי! נמאס! ואת לא יכולה יותר ואת חנוקה.. וזה עושה לך רע ואת לא מאושרת.. ובעצם כל מה שאת רוצה זה שלושה דברים: 1. או לחזור לידידות עם אותו אדם והדברים איכשהו ישתנו 2. או פשוט לסיים את היחסים ביניכם בצורה נעימה ובוגרת.. בלי מריבות ובלי סכסוכים. 3. הדבר השלישי.. זה בסך הכל קצת שקט נפשי ואושר. ואז... למדתי דברים מסויימים... שאין שליטה על מה שקורה.. וכנראה זה היה אמור לקרות..ואם באמת נועדתם להיות חברים אמיתיים.. אז למרות המריבות.. והניתוק (אולי).. אתם תחזרו לחברות הישנה.. והאמת.. שזה די מנחם.. וכשאני חושבת על זה.. אני יודעת שמה שיקרה.. חייב לקרות לבסוף לטובה.. גם אם בהתחלה זה נראה רע.. אחרי זמן מה תבינו בסוף שאחרי הכל.. אולי טוב שזה נגמר.. כי בין הצעקות.. והמריבות ובלאגן.. אולי סוף סוף מצאתם את הרוגע.. והמנוחה וכמה שזה כואב.. צריך להשלים עם זה.. ולא לחשוב יותר על העבר.. צריך להתרכז במה שנעשה עכשיו.. איך ממשיכים הלאה... ואם הדרכים שוב ייצטלבו - זה יהיה מעולה ואם לא - לא נורא.. היה נהדר!! מדהים!! תודה רבה על שהיית איתי והיה לי נורא כיף.. אבל עכשיו זה נגמר וצריך להתקדם. אני בעצם לא יודעת למה אני מבלבלת לכם את המוח פה עם השטויות שלי.. אבל בכל אופן.. שיהיה. אוהבת את כולם המון המון המון לונה
מגיע זמן בחיים שלך... שפתאום לפתע הכל נראה לך כל כך מוזר ושונה... את חושבת לעצמך "איך הגעתי למצב הזה לעזאזל? מה קורה פה?" ואז את ממשיכה קדימה... ושמה לב שכנראה האנשים שחשבת שישארו איתך ויתמכו בך ויעזרו ויהיו שם לידך לנחמה בימים הקשים וברגעי אושר ושמחה וחלוקה בימים טובים... הם כנראה לא ישארו... ולא יהיו שם כשתזדקקי להם.. לתמוך.. היחסים נהיים מגעילים.. כבר קשה לנהל שיחה נורמלית... עם אותו אדם שלפני זמן קצר היה לך אחד האנשים הכי חשובים בעולם..ועכשיו, את כבר לא יכולה להמתין לרגע שבו הוא ינתק את הטלפון.. או ילך מהבית שלך.... ושיפסקו הצעקות והמריבות.. פתאום את שמה לב שדי! נמאס! ואת לא יכולה יותר ואת חנוקה.. וזה עושה לך רע ואת לא מאושרת.. ובעצם כל מה שאת רוצה זה שלושה דברים: 1. או לחזור לידידות עם אותו אדם והדברים איכשהו ישתנו 2. או פשוט לסיים את היחסים ביניכם בצורה נעימה ובוגרת.. בלי מריבות ובלי סכסוכים. 3. הדבר השלישי.. זה בסך הכל קצת שקט נפשי ואושר. ואז... למדתי דברים מסויימים... שאין שליטה על מה שקורה.. וכנראה זה היה אמור לקרות..ואם באמת נועדתם להיות חברים אמיתיים.. אז למרות המריבות.. והניתוק (אולי).. אתם תחזרו לחברות הישנה.. והאמת.. שזה די מנחם.. וכשאני חושבת על זה.. אני יודעת שמה שיקרה.. חייב לקרות לבסוף לטובה.. גם אם בהתחלה זה נראה רע.. אחרי זמן מה תבינו בסוף שאחרי הכל.. אולי טוב שזה נגמר.. כי בין הצעקות.. והמריבות ובלאגן.. אולי סוף סוף מצאתם את הרוגע.. והמנוחה וכמה שזה כואב.. צריך להשלים עם זה.. ולא לחשוב יותר על העבר.. צריך להתרכז במה שנעשה עכשיו.. איך ממשיכים הלאה... ואם הדרכים שוב ייצטלבו - זה יהיה מעולה ואם לא - לא נורא.. היה נהדר!! מדהים!! תודה רבה על שהיית איתי והיה לי נורא כיף.. אבל עכשיו זה נגמר וצריך להתקדם. אני בעצם לא יודעת למה אני מבלבלת לכם את המוח פה עם השטויות שלי.. אבל בכל אופן.. שיהיה. אוהבת את כולם המון המון המון לונה
)))) we love you
