אני לא חושב שזה נכון
ילד הוא ילד והוא לא מבין הרבה. לא כל מי שיוצא בשאלה או לא מאמין זה בגלל שהחיים כחרדי היו כל כך קשים בשבילו. אצל חלק הקושי הגיע רק בגלל שהם הפסיקו להאמין, ואז קשה להם לחיות ולעשות דברים שהם חושבים חושבים אותם כאוויליים. לדעתי, צריך להתמקד בללמד את הילד שגם אם הוא חושב שיש אלוהים כי כך מחנכים אותו, אלוהים אוהב את כולם ויש כאלו ששומרים את התורה ויש כאלו שלא. העיקר להיות איש טוב ומוסרי. להכניס אותו לשאלות "יש אלוהים אין אלוהים ומי אמר" זה לא לעניין ולדעתי האישית גם מזיק. הרבה יותר קל לילד לשמוע שגם אם יש אלוהים והוא נתן את התורה, יש כאלה שלא שומרים אותה, ואם הם אנשים טוהים אלוהים אוהב גם אותם. אם הוא יתחנך בצורה זו, כשהוא יגדל הוא יולכל לחשוב לעצמו, וגם אם יבחר להיות חרדי הוא יהיה עם ראש פתוח ויקבל את האחר. הדאגה לעתידו ועל בזבוז החיים שלו כחרדי, זו דאגת שווא. א. חרדים שיש להם ראש פתוח, רובם, מסתדרים טוב מאוד בפרט אם תחנכי אותם לכך (וזה לא משנה אם הוא ירוויח את כספו בעבודה תורנית או עבודה אחרת. העיקר שיסתדר). ב. גם אם הוא בוחר לבזבז את חייו, אני לא חושב שאפשר להגדיר חיים כבזבוז, בפרט שכאשר אנו מתים אנו לא קיימים וגם העבר לא קיים יותר. אם טוב לו ב"בזבוז" החיים שלו, וטוב לו כך עד שהוא מת, מי אנו שנחליט לו שזה בזבוז. בקיצור, תחנכי אותם שהעיקר זה להיות אנשים טובים ושזה יותר חשוב מקיום מצוות. יתירה מזו, תאמרי להם שאלוהים רוצה שהאנשים יהיו טובים ושכולם יכבדו אחד את השני גם אם הוא שונה. זה יועיל להם הרבה יותר מאשר השאלות המסובכות על קיומו או קיומו של אל כזה או אחר, או אמתות הדת.